הניו יורק טיימס עובדים נגדי מכל הכיוונים: לפני כחודשיים הם פרסמו קריקטורה אנטישמית, ואני יהודי. השבוע הם החליטו להפסיק לפרסם קריקטורות, ואני קריקטוריסט.
ההחלטה להפסיק להשתמש בקריקטורות בגלל הכישלון העריכתי שבהחלטה לפרסם קריקטורה שבה מופיע טראמפ כעיוור עם כיפה לראשו, מובל על ידי כלב נחייה בדמות נתניהו עם מגן־דוד לקולרו, דומה בעיניי להפסקה מוחלטת של צריכת חשמל רק כי התחשמלת קלות פעם אחת, כשלא נזהרת.
רבים התייחסו אל הקריקטורה ההיא כאנטישמית בגלל הפיכת ראש ממשלת ישראל לכלב. בעיניי זו בכלל לא הבעיה. אני עצמי איירתי אותו, בקריקטורות שלי שמתפרסמות בעיתון הזה, כבעלי חיים מסוגים שונים. דימוי של פוליטיקאים להולכי על־ארבע או לבעלי כנפיים הוא אחד הכלים הבסיסיים בארגז של כל קריקטוריסט. כמובן, צריכה להיות הצדקה עניינית לציור אדם מוכר כבעל חיים, וצריך להיזהר מדה־הומניזציה ומדמוניזציה, אבל כלב נחייה אינו חיה בזויה, הוא צדיק על ארבע. האמירה שטראמפ מובל על־ידי נתניהו כעיוור על ידי כלב נחייה לגיטימית בעיניי בכתב או בציור, גם אם אני לא מסכים איתה. הבעיה נמצאת בכיפה ובמגן־דוד. באמצעות שני הסמלים האלה, הקריקטוריסט של הניו־יורק טיימס הכניס למשוואה את הדת והלאום היהודיים, וכך נוצרה אמירה שהיהודים שולטים בטראמפ וממילא גם באמריקה. זו אמירה נוסח הפרוטוקולים של זקני ציון, אנטישמיות מובהקת.
אף שאני יותר יהודי מקריקטוריסט, ההחלטה להפסיק פרסום של קריקטורות כואבת לי יותר מההחלטה שקדמה לה, לפרסם את הקריקטורה האנטישמית. נראה לי שהעם היהודי חזק יותר מול אותה קריקטורה, מאשר הקריקטוריסטים מול עיתון חשוב ומורה דרך כמו הניו־יורק טיימס. בעידן של איסלאם קיצוני מצד אחד, וליברליזם בן דת הפוליטיקלי־קורקט מצד שני, הקריקטורה הפוליטית נמצאת בסיכון הולך וגובר. ובעצם, לא רק תחום הקריקטורה אלא גם הקריקטוריסטים עצמם, ע"ע הטבח במערכת שארלי הבדו בפאריז. והקריקטורה, עם כל הסכנות והחטאים שבה, חשובה. תפקידה המובהק הוא להציג את האנשים המורמים מעם, בעלי העוצמה, כבני אדם בסך הכול. היא נועדה להצביע על נקודות האמת שמסתתרות בעידן שלנו מאחורי המון מסכים.
אז מה המסקנה? בפעם הבאה שמתפרסמת קריקטורה אנטישמית נסתום את הפה כדי לא לפגוע בעוד אזורי מחיה של קריקטוריסטים? ממש לא. צריך להגיב על אנטישמיות, ובד בבד לדרוש ממול"י העיתונים לקחת את הדברים בפרופורציה. מוזר שדווקא קריקטוריסט צריך לדרוש פרופורציה.
