שיר השבוע: סַנְדָּלִים וְגַרְבַּיִם

בֵּין אֲגַף לַאֲגַף –
בֵּין כְּלוּאֵי הַמַּגָּף
כְּאִלּוּ עוֹד חֹרֶף
לְבֵין בְּנֵי כַּפְכַּף,

בֵּין כְּפוּיֵי נַעֲלַיִם
בַּחֹם וּבַלַּיִל
לִשְׁפוּטֵי הַסַּנְדָּל
הַסּוֹבְלִים קְפוּאֵי כַּף,

האזינו לצור ארליך מקריא את השיר:

בֵּין כְּפוֹר לְבֵין לַהַט –
יוֹשֵׁב עַם מֻתְקָף:
סוֹפְגִים חִצֵּי לַעַג
אַנְשֵׁי הַמַּקָּף.

אַנְשֵׁי הַמַּקָּף
אֲשֶׁר בְּלִי מַעֲקָף
שָׂמִים אֶת הַנֶּפֶשׁ
עָמֹק בַּכַּף:

כְּשֶׁחַם בְּתוֹךְ נַעַל
וְקַר בַּסַּנְדָּל
אוֹמְרִים הֵם "יִנַעַל
כֻּלָּם וַחֲדַל,

אֲנַחְנוּ בָּאֶמְצַע.
בְּנֵי בֵּין־עַרְבַּיִם.
לוֹבְשִׁים־נוֹעֲלִים
סַנְדָּלִים בְּגַרְבַּיִם.

זֶה כָּל כָּךְ הֶגְיוֹנִי. לָמָּה כָּל הַגִּנּוּי?
בַּמַּזְגָן נְעִילַת הַסַּנְדָּל הִיא עִנּוּי,
אַךְ בַּשֶּׁמֶשׁ בַּנַּעַל גּוֹסֵס עוֹרִי
וְהַגֶּרֶב הַיּוֹם הוּא אַקְסֶסוֹרִי!

גֶּרֶב גָּלוּי הוּא תְּצוּגַת אָפְנָה;
כַּף רֶגֶל גְּלוּיָה – פָּחוֹת.
נוֹף זֶרֶת־בֹּהֶן – פָּשׁוּט מִפְגָּע,
בֶּטַח כְּשֶׁהֵן לַחוֹת.
גֶּרֶב בַּתִּיק הוּא פִּתְרוֹן נִפְלָא
לָעֶרֶב. אָז לָמָּה לִדְחוֹת?

אִם קַר וְגַם חַם וְגַם קַר וְ
גַּם חַם וְגַם קַר – לֵךְ עַל פַּרְוֶה!"
כָּךְ בְּתוּגַת הִגָּיוֹן מְמֻשְׁקָף
יַגִּידוּ אַנְשֵׁי הַמַּקָּף.

הֵבִין הַקּוֹרֵא, אִם אֵינֶנּוּ מֻתָּשׁ,
שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה לֹא בְּמוֹצָשׁ
כִּי אִם בִּכְפוּלַת הַדֵּעוֹת הַנִּפְשֶׁלֶת
לִכְדֵי שֶׁטַח אֵ"שׁ מֵאֶלְדָּד וְעַד שֶׁלֶג,
הָרֶגֶל הִיא רַק הַמָּשָׁל הַמּוּחָשׁ,
וּגְדוֹלָה בְּהַרְבֵּה הַסֻּגְיָה הַנִּמְשֶׁלֶת:
הַסַּנְדָּל עִם הַגֶּרֶב רוֹצֶה לְצַוּוֹת
חַיִּים וּפוֹלִיטִיקָה לֹא שֶׁל קְצָווֹת.

וְכָאן זֶה הָיָה מִתְמַצֶּה
בְּנוֹחוּת רְחוֹקָה מִקָּצֶה,
אִלְמָלֵא הִסְתַּבֵּךְ הַסִּפּוּר הַגָּרוּב
עַד חֲשָׁשׁ שֶׁיֹּאבַד בְּלִי מוֹצֵא.

כִּי סַנְדָּל עֲנוּד גֶּרֶב, גִּלּוּם הַמַּקָּף,
לִפְעָמִים קַר מִיַּחַף אוֹ חַם מִמַּגָּף,
צוֹנֵן מִשִּׂיאוֹן אוֹ מַכְבִּיד מִשִּׂיא־פּוּךְ.
וְזֹאת חֲתִיכַת סִבּוּךְ.

זֶה קוֹרֶה כְּשֶׁמַּקְפִּיד הָאָדָם הַמְּסֻנְדָּל
עַל גָּוֶן יָחִיד שֶׁל כְּחַלְחַל אוֹ חַרְדָּל,
יְחִידִי וְיָחִיד לַסַּנְדָּל וּלְגַרְבּוֹ.
אָז נוֹפֵל הַמַּקָּף עַל חַרְבּוֹ.