ככל שעוברים הימים, נראה שיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתאהב יותר ויותר בתפקיד שייחס לעצמו במערכת הבחירות הזו: העלמת החרדים והדתיים מכל קואליציה עתידית. תחילה (עוד במערכת הבחירות הקודמת) הוא נתלה בחוק הגיוס, שברור שלא יוכל לשמש כעילה לפירוק או אי-הקמת הקואליציה הבאה. בהתבטאויותיו האחרונות מבהיר ליברמן את המשמעות העתידית של צעדיו. הוא לא יהיה שותף לממשלה עם נתניהו, החרדים ואיחוד הימין. למעשה, הוא לא יהיה שותף לקואליציית ימין מסורתית.
כפי שכתבתי בעבר, ליברמן הבין שהוא לא יכול לנצח במגרש הביטחוני, ודאי כשהנייה עוד מתהלך בינינו ואחרי שנתניהו השפיל אותו במשך השנתיים שבילה במשרד הביטחון. לכן החליט יו"ר ישראל ביתנו, שהולכת ונעלמת אלקטורלית, לפלח לעצמו קהל יעד חדש בהתאם לסקרים ועל בסיס התנגדות עזה לחרדים: חילוניים שורשיים. ליברמן ממשיך את מסורת לפיד האב ולפיד הבן – ועכשיו בימין.
אחרי שאמר שלא תקום ממשלת שמאל בדורות הקרובים, אחרי שהבהיר שייתן את ידו להקמת ממשלת אחדות בלבד, הבוקר שלף ליברמן את האמת באופן סופי בראיון לאתר החדשות לקהל הרוסי, NEWSru.co.il: "בשום אופן לא ניכנס לממשלה צרה שנתניהו רוצה לבנות עם דרעי, ליצמן, גפני, סמוטריץ' ובן-גביר. ממשלה כזאת תהרוס כל מה שאפשר להרוס". למעשה, ליברמן סתם את הגולל על האפשרות שיהיה שותף, כמו שהיה כל זמן היותו בפוליטיקה, לממשלת ימין המבוססת על החרדים, הליכוד והציונות הדתית.
בנוסף הבהיר יו"ר ישראל ביתנו שוב, ש"הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו יסכמו על קווי יסוד והצעת תקציב המדינה, ואז מי שרוצה שיבוא". לא ברור על מה ליברמן מסתמך כשהוא חושב ש-70 מנדטים של כחול לבן והליכוד יכניסו גם אותו לממשלה, או איך הוא יגרום לכחול לבן לשבת עם נתניהו, או לחלופין להעלים את ראש הממשלה מהמשוואה. לליברמן פתרונים. אבל את התהליך הוא החל: למנוע מהליכוד להקים ממשלה בלעדיו, ואז לייתר את החרדים ולפנות למפלגות המרכז-שמאל.
לאחר שהתווה את היעד, יו"ר ישראל ביתנו פועל להשתלטות על סדר היום, כדי להכתיב את נושאי דת ומדינה שמבטיחים לו (עפ"י הסקרים) עשרה מנדטים בקירוב. יום יום הוא מעלה פוסט או שניים לרשתות החברתיות, שם הוא מסביר למה החרדים והבית היהודי הם אסון למדינה, ומדוע הוא היחיד שיוכל לגאול את המדינה.
כאן יידרש הימין להשיב מלחמה. ראשית, כמו שכתב אתמול סמוטריץ', אסור לו להיגרר לסדר היום שמכתיב ליברמן. כדי לנצח אותו, על מפלגות הימין המסורתי לייצר אג'נדות אחרות, ואיתן להכתיב סדר יום נוח, שעל הדרך גם מביך את היריב החדש. בנוסף, בהיעדר כחמישה מנדטים לממשלת הימין הבאה, ועם התקרה המובנית של המפלגות הקיימות, נדרש שינוי בחשיבה.
בליכוד כבר מבינים שייתכן שלא יוכלו לממש את החלום לעלות ל-40 מנדטים, והם לא יכולים לפתוח חזית מול החרדים כי הם שותפיהם המרכזיים. כללי המשחק השתנו. מה שהיה רלוונטי בבחירות לכנסת ה-21 אולי לא רלוונטי בבחירות לכנסת ה-22. האם בתפר הזה תקום מפלגה נוספת בימין – כהרפתקה או ככורח – שתתחרה מול ליברמן ביצירת סדר יום חילוני-מסורתי ושתביא את אותם מנדטים אבודים אל הממשלה הבאה? לא בטוח שממפלגת ״הימין החילוני״, שהקים השבוע ראש עיריית טבריה רון קובי, תבוא הישועה.
