גם הלב שלי געש וסער אתמול (ג'), כשהתחילו להתפרסם הידיעות על האונס האכזרי של הילדה בת ה-7 באזור בנימין. גם אני איחלתי למנוול מוות בייסורים איומים, וגם אני הייתי מוכן שלמרות המקובל אצלנו, האיש אכן יזכה בגזר דין מוות, כראוי לו.
מהר מאוד עבר הדיון הציבורי לוויכוח הרגיל בין ימין ושמאל. השמאל ביקש להדגיש שבכל אונס יש אלימות נוראה, ואין צורך לייחס לאנס מניע לאומני כדי להזדעזע מהמעשה. זה כמובן נכון – אונס הוא אונס הוא אונס, ובשביל הילדה האומללה זה ממש לא משנה אם האנס הוא יהודי או ערבי.
אם כל אחד מאיתנו ידמיין לעצמו, כשהוא קורא ידיעה קצרה על אונס, שמדובר בבתו, ואולי בו עצמו, הענישה לעבירה הנוראה הזו תקבל את האופי הראוי לה. עונש מוות הוא בהחלט אפשרות ריאלית ומוצדקת. הרי אין הצדקה שאדם שעשה מעשה מזעזע כזה ימשיך לראות אור יום, או ליהנות מאוכל ושירותי השכלה ושיקום במימון של כולנו. אם מישהו בכל זאת מתקשה להעלות בדעתו עונש מוות בישראל, ורוצה להשאיר את אדולף אייכמן בבדידותו המזהרת כעולה הגרדום היחיד בישראל הריבונית, הרי לכל הפחות מגיע לאנס כזה מאסר עולם בלי שום אפשרות קיצור או חנינה. בכל מקרה, ראוי גם לייחד ענישה מיוחדת לעבירות שנעשו 'בנסיבות חמורות במיוחד' – למשל, מבחינת גיל הקורבן, או אם המעשה לווה גם בהתעללות בגופו של הקורבן.
ויחד עם זה, אי-אפשר להתכחש לעובדה שהסיפור, כפי שדווח בכלי התקשורת, מזעזע במיוחד. לא בגלל שהנאשם ערבי, אלא בגלל שלפחות לפי הדיווח שהתפרסם עד כה, האנס עצמו ביקש לשוות למעשה שלו מניע לאומני. אם אכן אמר לילדה האומללה, כששמע את זעקותיה וסירב להקשיב להן, שהאונס 'מגיע לך' (בגלל שאת יהודיה;י.ש.), דינו אכן צריך להיות חמור יותר מכל אנס. כי אנס 'רגיל' פועל מתוך יצר תאווה שעולה על גדותיו כלפי אישה מסוימת, אבל אנס לאומני כנראה לא מונע בכלל מתאווה מינית, אלא מתאווה להשפיל באופן הנורא ביותר את בני עמו של הקורבן.
תחשבו איך כולנו, בני התרבות המערבית שכבר שמענו הרבה פעמים על מקרי אונס, מזדעזעים באופן מיוחד מדיווחים על בני מדינה כלשהי בעולם השלישי שאונסים בהמוניהם את בנות היריב – כי במקרה כזה התאווה המינית 'מופעלת מהראש', מהרצון להשפיל את בני העם השני עד עפר.
כל אלה מחשבות של יום אתמול. היום, אחרי 24 שעות, התמונה כבר נראית קצת שונה. יותר מורכבת, או לפחות קצת יותר מרובת שאלות. איך יתכן שהאנס גרר ילדה במשך דקות ארוכות, לאור יום, ביישוב הומה אדם, ליד בית-ספר, ואיש לא שם לב? ועוד: תאריך האונס שונה ביחס לעדות המקורית, מכיוון שהילדה מסרה תאריך שלגביו היה לאנשים אליבי מוצק.
המסקנה מהשאלות האלה איננה כמובן שהנאשם חף מפשע וסתם נטפלו אליו, אלא שצריך להיזהר מהטחת אשמות, ובעיקר מעירוב אג'נדה פוליטית בתוך תיק פלילי. אנשי שמאל צריכים לקבל את האפשרות שלא רק מדובר באנס ערבי, אלא שיתכן ובאונס היה מעורב גם מניע לאומני. אנשי ימין צריכים לקבל את האפשרות שהאנס אינו ערבי, ובכל מקרה לצאת במסע ציבורי נגד תופעת מעשי האונס וההתעללויות המיניות באשר היא. מי ששתק כאשר שותף קואליציוני נאמן, סגן השר יעקב ליצמן, נחשד בסיוע להשתקת מעשי פדופיליה, לא יכול להתקבל ברצינות כאשר הוא מרים קול זעקה כנגד האונס בבנימין.
אחרי פוגרום קישינב כתב ביאליק את המשפט האלמותי: 'נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן'. ואילו שכנינו נוהגים לומר ש'החיפזון מן השטן'. ושתי האמירות מוצדקות. הרצון לנקום באנס נקמה שהיא בעצם בלתי אפשרית, שהרי אפילו השטן לא יכול לברוא נקמה מספיק ראויה למעשה הזה, הוא רצון מובן ומוצדק. אבל בשלב זה, השטן מהאמירה השנייה הוא שצריך להכריע. אסור לאפשר לשטן הזה לגזור מסקנות נמהרות, בטרם יובהרו כל הפרטים.
