פעם, בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, היה מנהג פוליטי קבוע בש"ס. בדרשתו במוצאי שבת היה הרב עובדיה יוסף המנוח משמיע אמירה פרובוקטיבית, וביום ראשון היה המנהיג התורן, אריה דרעי או אלי ישי, עולה לשידור כדי לתרץ ולהסביר למה הוא התכוון. עכשיו נכנס ח"כ אביגדור ליברמן לנעלי הרב. במוצאי שבת הוא פולט אמירה על ממשלת אחדות, וביום ראשון נדרשים חברי סיעתו להסביר ולתרץ את המנהיג. מי שיחפש עקביות בדבריו של ליברמן יתקשה מאוד למצוא אותה.
לא צריך להרחיק לדברים שאמר בשעתו על אסמאעיל הנייה. פעם הוא נגד ממשלת אחדות, ופעם בעד. פעם הוא בעד בנימין נתניהו, ופעם נגד. לרוב הוא פוסל את בני גנץ כראש ממשלה, ואז בעצם כבר לא כל כך פוסל. בקיצור, את כל הדברים שליברמן אומר צריך לקחת כ"אמת לשעתה". ליתר דיוק, לרגע שבו הם נאמרים. אחרי הבחירות הוא יכול לעשות סיבוב פרסה מפואר (אם טובת המדינה תחייב זאת, כי טובת המדינה היא כידוע מעל הכול), או להכריז שהוא עובר ניתוח לקיצור הפתיל. זה היה התירוץ הקודם, שבו הצדיק כניסה לממשלת נתניהו תמורת תיק הביטחון, אחרי שקודם לכן כינה את ראש הממשלה שקרן, רמאי ונוכל.

ליברמן הוכיח שאין פרגמטי ממנו בפוליטיקה (או אופורטוניסט ממנו, כהגדרת מתנגדיו). אמירה שנכונה להיום תתבדה בחלוף הזמן, ובלי להניד עפעף. האם החליט יו"ר ישראל ביתנו לשים קץ לימיו של נתניהו בראשות הממשלה? את התשובה לכך הוא שומר, כרגיל, לעצמו.
כרגע ליברמן נמצא על הסוס. מתברר שיש רחש של בוחרי יש עתיד לשעבר, שהתאכזבו מכחול לבן ושוקלים להצביע לגורו החילוני החדש. אבל שלושה חודשים לפני הבחירות קשה להעריך אם הם אכן יצביעו לישראל ביתנו בבחירות בספטמבר. נתניהו, שפעל נמרצות למען מעמד הביניים בכהונתו כשר אוצר בתחילת שנות האלפיים, לא זכה לקול אחד מהמעמד הזה בבחירות 2006.
השמאלנים ברחו בסופו של דבר לקדימה, הימנים כעסו עליו בגלל תמיכתו בהתנתקות, והוא נותר עם 12 מנדטים עלובים, וגם זה לאחר הסכמי העודפים. אם השמאלנים תומכי ליברמן יחזרו הביתה, ונתניהו יקיים את הבטחתו לעשות שמות בבסיס התמיכה הקבוע שלו – יוצאי בריה"מ לשעבר – עלול ליברמן לגלות בספטמבר שהחיים קשים משנדמה לו. אבל בינתיים הוא על הסוס, וזה נעים.
סמוטריץ' מיישר קו
שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ' רק מונה לתפקידו, וכבר מיהר להפגנה נגד הממשלה בעניין סגירתו הצפויה של שדה דב בתל־אביב. מה טבעי יותר מלהתחיל כהונה בממשלה בהפגנה נגדה? על דבר אחד לא הסכים נתניהו להתפשר, ואף הודיע זאת לשר החדש – הסטטוס־קוו בעניין השבת יישמר. במילים אחרות: עבודות רכבת ישראל והקמת הגשרים יימשכו בשבתות באין מפריע. רק זה חסר לראש הממשלה, שהשר הצעיר והנמרץ יתחיל במלחמות השבת וישחק לידיו של אביגדור ליברמן. אחת המטרות העיקריות של קמפיין נתניהו היא להרחיק את עצמו ככל האפשר מסוגיות של דת ומדינה, ולא לאפשר להן להשתלט על סדר היום הפוליטי.

סמוטריץ' נאלץ ליישר קו. בראיונות הראשונים שלו כשר התחבורה החדש הוא התייחס בביטול לנושא העבודות בשבת, והבהיר שהוא כלל לא נמצא בתחומו אלא בידי שר העבודה חיים כץ. כץ, כידוע, מאפשר את העבודות.
בינתיים נאלצו שרי הימין החדשים, סמוטריץ' והרב רפי פרץ, לבלוע עוד גלולה מבית מדרשו של ראש הממשלה. היישוב חאן אל־אחמר שליד כפר־אדומים לא יפונה בחודשים הקרובים. ראש הממשלה ודאי לוקח בחשבון שהדבר עלול לשמש נשק נגדו בידי מחנה הימין, שבאותה נשימה יכול להזכיר את מאמציו של נתניהו בסיבוב הקודם למסור תיקים בכירים למפלגת העבודה השמאלנית.
אבל נתניהו שומר למחנה הימין את הכופתה הטעימה לסוף הקמפיין. "אם תצביעו לי, נוכל להתחיל להחיל את החוק הישראלי על חלקים ביהודה ושומרון ולספח את השטח". דברים שאמר שגריר ארה"ב אצלנו דיוויד פרידמן, ושאשרר השבוע גם השליח המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, יככבו בקמפיין של נתניהו. מהו פינוי יישוב אחד קטן לעומת תוכנית אורנים הגדולה? אי אפשר להשוות סוכרייה קטנטונת על מקל לצמר גפן מתוק גדול ועסיסי.
כן אדוני השר
שלושה שרים חדשים מונו לממשלת המעבר, והם יכהנו לפחות ארבעה וחצי חודשים, עד כינונה של ממשלה חדשה. מה התועלת במינוי לזמן קצר כל כך? הרי בממשלת מעבר קשה לקבל החלטות, ודאי שאי אפשר להעביר שום רפורמה. שר המשפטים החדש, אמיר אוחנה, מודע לכל זאת. לכן יהיו בכהונתו הרבה מאוד מילים, ומעט מאוד מעשים.
ובכל זאת, אי אפשר לבוא אל השרים בטענות. אריק שרון הרבה לומר בשנות התשעים ש"טוב להיות שר", והאמירה הזו תקפה גם בחלוף עשרים שנה. מלבד הלשכה, המזכירות והבולטות התקשורתית, ומלבד האפשרות ש"כל זמני בסופו של דבר הופך לקבוע", יש עוד משהו: צריבת תודעה. במשך כמעט חמישה חודשים יזכו השרים החדשים לתואר "השר" בכל ריאיון, ויהיו רבים כאלה. אנחנו נתרגל.
בעצם המינוי עכשיו, גם ללא יומרה לעשות הרבה, כמעט מבטיחים השרים החדשים את מקומם בממשלה הבאה. אם נתניהו ירכיב אותה, כמובן.
כחול לבן בהמתנה
רשימת כחול לבן לא מייצרת סדר יום, מלבד כמובן הריבים הפנימיים שלה. השבוע זה היה בוגי יעלון נגד יאיר לפיד, והיד עוד נטויה. כשנתניהו מרים קמפיינים, צמרת כחול לבן נראית מפולגת. לנוכח שאלות חוזרות ונשנות של עיתונאים, הנחה יו"ר המפלגה בני גנץ את אנשיו להנמיך פרופיל עד שיגובש קו הקמפיין החדש. לא הייתה להם בעיה למלא את ההנחיה, כי ממילא הפרופיל של גנץ ושל אנשי רשימתו אינו גבוה מאז הבחירות הקודמות, אי־אז באפריל.

בשעה שראש הממשלה חונך בגולן יישוב חדש (שלא ברור מתי יימצא תקציב לבנייתו), ממנה שרים ויועץ לענייני עולים, קורץ לטבעונים דרך מינוי יועצת לבעלי חיים, ופועל לתווך בין חלקי הימין כדי לנסות להשיג 61 מנדטים לגוש הימין ללא ישראל ביתנו – בכחול לבן עושים חושבים.
גנץ יצא השבוע לארה"ב כדי לבחור יועץ לקמפיין (כן, עוד יועץ אמריקני), ובינתיים לא גובש קו ולא הושק קמפיין. אחת ההתלבטויות בכחול לבן היא עד כמה לפסול את נתניהו פסילה אישית כפרטנר אפשרי. בכחול לבן ממשיכים, גם הפעם, לפזול לעבר קולות ליכודניקים שאולי שבעו מנתניהו, אך חוששים שמא פסילה מוחלטת שלו, כפי שהיה בבחירות אפריל, לא תביא את המצביעים להמיר את פתק מחל בפתק פה.
והתלבטות אחרת: כיצד להתייחס בקמפיין לערביי ישראל. לכחול לבן כמעט לא היו מצביעים במגזר הערבי. מה שברור הוא שאי אפשר לקרוץ למצביעי ליכוד ולמצביעים ערבים באותה נשימה.
הבטחות על הקרח
בשבוע אחד הפר בנימין נתניהו שתי הבטחות פומביות: מתחם חאן אל־אחמר, שהבטיח לפנות בהקדם, לא יפונה בתקופה הקרובה. התירוץ: הדחייה נעשית לבקשת ארה"ב. ושר חינוך מאיחוד מפלגות הימין מונה אף מונה, למרות הבטחה מפורשת שתיק החינוך יישאר בידי הליכוד.

שתי ההפרות הללו לא חוללו כותרות רעשניות, ולא טרדו את מנוחתו של איש. נתניהו הפר כל כך הרבה הבטחות בקריירה הפוליטית שלו, שאף אחד כבר לא מתרגש. כאשר ראש הממשלה מבטיח, הוא לא מבטיח לקיים.