שיר השבוע: מִשְׁנַת תַּשְׁנָ"ט

קִפֵּל יָאִיר גּוֹלָן אֶת הַדַּף
וְאָמַר: אֲדַבֵּר מֵהַלֵּב.
הַלֵּב עָמַד, הַלֵּב נֶהֱדַף,
הַלֵּב כִּמְעַט הִתְעַלֵּף.
הַלֵּב חָרַד, חָרַד לוֹ מְאוֹד,
הַלֵּב אֶל גּוֹלָן הָמָה.
הוּא לֹא לָמַד? הוּא רוֹצֶה שׁוּב לִמְעֹד?
עָצַרְתִּי אֶת הַנְּשִׁימָה:

אֵלִי, אֵלִי,
שְׁמֹר עָלָיו, עַל גּוֹלָן,
שֶׁלֹּא יְזַהֶה לְעוֹלָם.

האזינו לשיר:

הָיוּ בָּעֶרֶב הַזֶּה עוֹד אוֹתוֹת,
הָיוּ אֲפִלּוּ מוֹפְתִים.
אֶל הַמְּסִבָּה הִגִּיעַ הַדּוֹד
רִיכְטֶר מִוִּי־פִיפְטִין,
אֲדוֹן דַּרְכֵּנוּ, מַכְתִּיר הַכִּמְעַט.
וּבְזִנּוּק מֵטֵאוֹרִי
הִגִּיעָה גַּם הַפְּרוֹפֵסוֹר יִפְעָת
בְּטִיסָה יְשִׁירָה מֵאוֹרְלִי.

אַךְ אֶת הַשְּׁקֵדִים
בַּל נַקְדִּים לַמָּרָק
וּוַדַּאי לֹא נַקְדִּים
רְעָמִים לַבָּרָק –

כִּי אֵהוּד בָּרָק פָּתַח שָׁם מַצְעֶרֶת.
אֵהוּד אוֹתָנוּ הִצְעִיר.
עֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּטָעוּת מְצַעֶרֶת,
מֵעַל כְּתֵפֵינוּ הֵסִיר.
עָמַד שָׁם אֵהוּד, הֵנִיף הַמַּטֶּה שָׁם
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בִּשְׁנַת
אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע,
הֲלֹא הִיא תַּשְׁנָ"ט.

כֵּן, אֵהוּד בֶּן גֵּרָא,
אֵהוּד הַמַּקַּבִּי,
נִשְׁלַף מֵהַמְּגֵרָה
שֶׁל הַמַּקְפִּיא.

כְּבָר הָיוּ סִימָנִים שֶׁתַּשְׁעָ"ט תִּשְׁתַּנֵּט
וְתַשְׁנָ"ט תִּשְׁתַּעֵט.
בְּתַשְׁעָ"ט כְּבָר הִרְגַּשְׁנוּ כִּי תַּשׁ הַנֵּט
כְּפִי שֶׁבְּתַשְׁנָ"ט תַּשׁ הָעֵט.
אֵרַחְנוּ כְּמוֹ אָז אֶת הַקִּרְקָס
(הָאֵירוֹוִיזְיוֹן, נִרְאָלִי),
וְקָמָה כְּמוֹ אָז מִפְלֶגֶת מֶרְכָּז
שֶׁהָיְתָה חֲזָרָה גֵּנֵרָלִית.

כֵּן, הִרְגַּשְׁנוּ צְלָלִית
דֵּזָ'ה ווּ,
וְהָיָה הַתַּקְלִיט
דֵּי שָׁבוּר,

אַךְ עוֹד חָשַׁבְנוּ שֶׁזּוֹ תַּשְׁעָ"ט
וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ בֶּאֱמֶת אֶת שְׁעַת
הִתְגַּדְּשׁוּתָהּ שֶׁל סְאַת הַשְּׁאָט
בְּנֹסַח תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע;
הָיוּ בְּחִירוֹת, וּבְכָל זֹאת שְׁנַת
הַהִתְכַּתְּשׁוּת הַיְּשָׁנָה תַּשְׁנָ"ט
לֹא נִשְׁנְתָה – עַד שֶׁשּׁוּב מִשְׁנַת
הַשִּׁסּוּעַ חָזְרָה מְלֻטֶּשֶׁת;

אוֹתָהּ מִשְׁנָה עִם
אוֹתוֹ אֵהוּד:
סַכִּין בַּשִּׁנַּיִם,
סִסְמוֹת אִחוּד.