פסטיבל בחריין, שנחגג בישראל השבוע, כלל ראיונות בלעדיים עם בכירים במדינות המפרץ, כתבות צבע על בחריין וסרטונים מרגשים על תפילות בנסיכות ושירי "עם ישראל חי" בבירה מנמה. שר החוץ של בחריין התראיין לכלי תקשורת ישראלים, ולא פסל אפשרות שיבקר במדינה היהודית ביום מן הימים. העובדה שהתעקש על פתרון שתי המדינות ומימוש זכויות הפלסטינים לא שיפרה את תחושות הבידוד והאנכרוניזם של הפלסטינים, בצל המזרח היכון החדש שהוצג לראווה במנאמה.
כלי התקשורת בישראל ששלחו נציגים לכינוס הכלכלי, לא חסכו את התלהבותם מהאווירה החיובית שאפשרה לאזרחים ישראלים – גם כאלו עם כיפות – להסתובב בחופשיות במדינה ערבית. הם קצרו הישגים עיתונאים משובחים במקביל לכיסוי הכינוס הכלכלי, אך לא מצאו לנכון להתעכב יותר מידי על האקלים שהביא למימושו.
מאמציהם של ג'ארד קושנר וג'ייסון גינבלט, שליחיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שעמדו מאחורי הקלעים, נבלעו בבליל התמונות והכותרות. גם מדיניות החוץ הישראלית, שהכשירה את הקרקע להפשרת היחסים בין מדינות ערב במפרץ לישראל, לא זכתה ליחס גדול מדי. הצהרות ראש הממשלה על הקשרים המתהדקים בין מדינות ערב לישראל והביקורים של בכירי הממשלה במספר מדינות באזור, שנשאו פרי אל מול עיני העיתונאים, הפכו לדבר שבשגרה.
אין ספק שהחשש מפני איראן גרעינית מניע את מדינות ערב לחפש תמיכה וגיבוי. שכניהן השיעים כבר שלחו את זרועותיהם ללבנון, סוריה, עיראק ותימן, והמחשבה על הוספת פצצת אטום לארסנל האיומים של טהרן דוחק במדינות הסוניות לפעול. מנהיגי מדינות ערב העניקו את ברכתם למחנה ההתנגדות לאיראן שהוביל נתניהו נגד ממשל אובמה – מחנה שקיבל דחיפה רצינית מדונלד טראמפ. גם בפן הכלכלי, משבר הנפט שהולך ומתרחב דוחק במדינות המפרץ להדק את הקשרים שלהן עם הממשל האמריקני ובכלל זה גם עם ישראל. ראויה לציון היכולת של מקבלי ההחלטות בירושלים לנצל את ההזדמנות המדינית שנקראה בדרכם, כדי לחזק את מעמדה של ישראל בעולם ובמזרח התיכון.
מי שהתרשם מהכותרות ואווירת הנורמליזציה שהגיעה מבחריין, ולא לטובה, היו הפלשתינים. ברמאללה היו תחושות קשות נוכח פסטיבל בחריין. יושב ראש הרשות אבו-מאזן מיהר להכריז על ועידת תמיכה ערבית, השנייה בחודש אחד, בעיקר כדי להישאר רלוונטי נוכח ההתרחשויות סביבו.
עוד לפני פתיחת הכינוס בבחריין, הצהיר הראיס כי לא ייצאו ממנה החלטות או תוצאות. "הוועידה נולדה בחטא ולכן לא תוביל לשום דבר. היא צריכה להבהיר שהיא נולדה כדי לפתור את הבעיה הפלסטינית ולהכיר במדינה פלסטינית. אנחנו יודעים שהמדינות האלו שלוקחות חלק בוועידה לא מתכוונות לנרמל את יחסיהן עם ישראל, ולכן מוועידת בחריין לא תצא שום החלטה – לא חיובית ולא שלילית".
אבו-מאזן התייחס לוועידת בחריין כפרומו לעסקת המאה האמריקנית, לה העניק מספר כינויי גנאי. עסקת הבושה, עסקת הבגידה ועוד. טראמפ ושליחיו מוגדרים פרסונה נון-גרטה ברמאללה. גט הכריתות עם וושינגטון החל בערך עם כניסתו של טראמפ לתפקיד, ויחסי האיבה התחדדו עם העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב-לירושלים. אבו-מאזן לא יישאר עוד הרבה זמן בתפקידו, ובמסגרת המאבק על שמו הטוב, הוא מנהל את מה שכנראה יהיה הקרב האחרון של חייו, נגד האמריקנים ועל חשבון הפלסטינים.
גם חמאס מיהרו לפתוח בקמפיין נגד הוועידה הכלכלית. בהפגנות שהתקיימו ברצועה, בהן נשרפו תמונות של הנשיא האמריקני עם צלב קרס על מצחו, שאבו עידוד מהפגנות מעטות שהתקיימו בבחריין נוכח הוועידה. בהודעה שהוציאו, שנועדה להדגיש את התמיכה של אזרחי בחריין בסוגיה הפלסטינית, נכתב, "אנחנו קוראים לעם בבחריין להמשיך ולדחות כל צורה של נורמליזציה עם האויב הציוני".
מהפסגה בבחריין אולי לא ייצאו החלטות מהותיות, אבל ייתכן שעצם האווירה של שינוי במזרח התיכון, של התקרבות לישראל ובידוד היחסים של מדינות ערב אל מול הפלסטינים, מסמלת את תחילתו של עידן חדש.
