תעשיות הנשק של ישראל הן מן המובילות בעולם, בלשון צנועה, והן תשתית קיומנו במלחמה מול איראן ומול מדינות אחרות. הן נועדו לא רק לשימוש עצמי שלנו. אנו מוכרים את מוצריהן בכל העולם, ומשיגים בכך כסף להמשך פיתוחן ולשדרוגן, ואנו זקוקים לכך כאוויר לנשימה. עסקאות הנשק שלנו מעלות את קרננו בעולם, ומסדרות לנו שיתופי פעולה ביטחוניים חיוניים עם מדינות רחוקות. לאנשי התעשיות האלו מגיעות ברכות רבות וחמות, ותודה לקב"ה על שזיכה אותנו בחוכמתם.
אך לכל דבר טוב נלווים פרטים המעלים סימני שאלה. רווחים לא מעטים מהתעשיות הביטחוניות אינם חיוניים לפיתוחן, והם מגיעים לכיסים פרטיים של סוחרי נשק ומדריכי נשק, רובם יוצאי מערכות הביטחון ומקצתם בכירים לשעבר, המקושרים היטב לצמרת השלטון במדינתנו. כאן עלולה חמדת הממון ללמד זכות על מעשים רעים ולעצום עיני פיקחים מלראות את תוצאות הדמים של מכירות נשק למשטרים ולצבאות לא ראויים. עלול להיות שמדינת ישראל נכשלת בכך פה ושם. בצד עסקאות הנשק הרבות, הטובות והראויות, החיוניות לביטחוננו, והנעשות עם משטרים השומרים על מינימום של זכויות אדם.

נזכיר עובדה מן השבועות האחרונים: בתערוכת הנשק הישראלית בגני התערוכה הסתובבו נציגי מדינות רבות, ובהם גם נציגי מיאנמר ודרום סודן. כדי לקצר אכתוב בתמצית על מיאנמר בלבד. במיאנמר (בורמה לשעבר) רוב הינדי ומיעוט מוסלמי של בני הרוהינגיה. הכת הצבאית השלטת במדינה מאז שנות השישים מדכאת באכזריות את התושבים, ורודפת עד חורמה את בני הרוהינגיה. לפני ארבע שנים נערכו במדינה לראשונה בחירות דמוקרטיות, ולראשות המדינה נבחרה כלת פרס נובל לשלום, אונג סן סו צ'י, אך השפעתה במדינה זעומה, והכת הצבאית ממשיכה לשלוט בפועל ולבזוז לטובת חבריה את אוצרותיה הטבעיים של הארץ. אין במדינה זכות מחאה, והשלטון רשאי להחרים קרקעות ולאלץ אנשים לעבודות כפייה. התעללות השלטון בבני הרוהינגיה המוסלמים איומה. בעקבות פעולה של קבוצת מורדים אחת יצאה הכת השלטת למבצע ענישה קולקטיבית שכלל שרפת כפרים רבים, רצח שיטתי של אלפי אנשים כולל נשים ותינוקות, ואונס נשים וילדות. 700 אלף מבני הרוהינגיה נאלצו להימלט לבנגלדש, ולהפוך שם לפליטים.
באייר תשע"ה (2015) הזהיר דו"ח של מוזיאון השואה בארה"ב מפני רצח עם במיאנמר. כעבור ארבעה חודשים ביקר בישראל רמטכ"ל מיאנמר ואחד מראשי מבצעי פשעי המלחמה שם, והכריז על רכישת נשק מאיתנו בשווי עשרות מיליוני דולרים. כעבור שנה הכריז דו"ח האו"ם על פשעים נגד האנושות של צבא מיאנמר. באותו חודש ביקר שם בכיר ישראלי בדרגת תא"ל ונפגש עם הרמטכ"ל שם.
יש פרטים רבים, אך עת לקצר. כל מדינות העולם התרבותי נמנעות מלמכור נשק שם ובדרום סודן. אנחנו ממשיכים למכור ולהדריך. על חלק מן הפרטים שבידי יש תשובות, לא על כולם. אנשי הביטחון שלנו הם האנשים הטובים ביותר. אך הם אינם אוהבים לשמוע ביקורת, והם עונים תשובות מעורפלות. הביקורת על הפיקוח צצה מסדקים רבים. ה"סמוך" שלהם רופף, ואמין במידה מוגבלת.
עם ישראל נושא על שכמו את היותו המצפן המוסרי של העולם. ראינו זאת ברעש האדמה בהאיטי ובמקומות נוספים. היינו תמיד הקול הצלול נגד השמדת עם המונית, ואסור לנו לוותר על התפקיד הזה בעבור בצע כסף. איך נישא פנינו לעולם ולהיסטוריה אם חלילה נהיה שותפים, גם מרחוק, לפשע כזה?
איני דן חלילה לשבט את מערכת הביטחון היקרה שלנו. ודאי יש בידה תשובות לשאלות רבות. אני רק מבקש ועדה חיצונית, שיהיו חברים בה אישים שביטחון ישראל יקר להם יותר מכול, אך חשובים להם גם מוסר וערכים, ועדה שתבדוק את הטענות ותגיש מסקנות.
בימים אלו מנסר בקרבנו האיום של חזרת משפט התורה. אנשים משוכנעים שמשפט התורה כולל בעיקר דבר אחד: סקילת להט"ב.
כאן לפנינו דוגמה ליתרון שיכול לתת משפט התורה לישראל. משפט התורה אוסר מכירות נשק כאלו (ראו רמב"ם הלכות רוצח י"ב) אם אינן תורמות תרומה מכרעת לביטחון עם ישראל. אנו מוחים על חילול שבת ועל פגיעה במשפחה היהודית. גם על זה אנו מצווים: לא תשתוק.