"באיזה משרד ממשלתי הוא עומד?" שואלים את עצמם המשתתפים בכנסים האחרונים בהם הופיע השר יואב גלנט. לרוב ניתן לזהות בקלות את תחום הפעילות של שר לפי תוכן שיחתו עם המראיין, או בקריאת הציוצים שלו בטוויטר. לא כך במקרה הזה. אגלה לכם: גלנט הוא שר העלייה והקליטה. אמנם אנחנו בממשלת מעבר, ולא מדובר במשרד המתוקשר ביותר בישראל, אבל אני עדיין מצפה מגלנט ליותר.
נכון, בממשלת מעבר אי אפשר ליצור תוכניות ופרויקטים חדשים ואין אפשרות להזיז תקציבים ממקום למקום. אך לשר בישראל יש נוכחות ומעמד יוצאי דופן, אותם אפשר לנצל לטובת השיח הציבורי.
אתמול התפרסמו נתוני העלייה לישראל לשנת 2018. הנתונים מעודדים לכאורה: כ-28 אלף עולים, 6.6 אחוז יותר מאשר בשנת 2017. רובם הגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, בעיקר רוסיה ואוקראינה, טרנד שאנחנו רואים בשנים האחרונות. רק 8.7 אחוז הגיעו מצרפת, מדינה שבמשך שנים בודדות שלטה כאן בעלייה – והציפייה הייתה כי יעלו עוד רבים וטובים. בין 2017 ל-2018 חלה ירידה של 23.5 אחוזים בעלייה מצרפת, וירידה גדולה בהרבה מאז שנת השיא, 2015, אז עלו לישראל קרוב ל-8,000 עולים, יחסית ל-2,415 בשנה שעברה.
השר גלנט עומד בראש משרד העלייה והקליטה כבר חצי שנה, אך כמעט שלא שמענו אותו מתבטא בנושאים עליהם הוא אחראי. בצלאל סמוטריץ' דיבר יותר על התחבורה בימים האחרונים מאשר גלנט דיבר על עלייה וקליטה – נושא כל כך חשוב למדינת ישראל – בחצי השנה האחרונה.
אמנם הייתה מערכת בחירות במהלך אותה חצי שנה, וכעת יש מערכת בחירות נוספת, אבל הייתי שמח אם גלנט היה מראה לנו שלמרות כל מה שציינתי – הוא חי את הנושא. שהוא שם בשביל העולים. שהוא רוצה להקל על כל אותם קשיים שעולים מתמודדים איתם.
האמת היא שהיו לי תקוות מגלנט: המשרד החבוט הזה זקוק נואשות לדם חדש, לשינוי, לרענון. קיוויתי שאולי אדם שבא מבחוץ, שהוא בכלל איש צבא, יסתכל על התקופה הזו כהזדמנות לעשות כאן משהו משמעותי. ואגב, ייתכן ומאחורי הקלעים ישנה עבודה משמעותית שהוא עושה, ואינני חשוף אליה. אפילו עשיתי חיפוש במייל שלי עם המילים "יואב גלנט" כדי לראות אם פספסתי הודעה לעיתונות עם מסר חשוב. אחד המיילים הראשונים דווקא חשף כי עסק ביוזמה ברוכה הקשורה לדיור ציבורי, גם לעולים, אך דווקא בתפקידו כשר השיכון.
השר גלנט היקר, יש לך עוד כמה חודשים. תנצל אותם בפגישות עם ראשי ארגוני העולים, בהתבטאויות פומביות לטובת אוכלוסייה כה חשובה וציונית זו, בניסיונות למציאת פתרונות אקוטיים ובפנייה לציבור הזה שכה צמא ליחס מהממסד. הרי ביננו, גם אם רק תסתובב כל יום במרכזי קליטה ובריכוזים של עולים – זה כבר יעשה את ההבדל.
