התקשורת הישראלית תתמלא היום בכתבות בצבע כחול-לבן, כאשר "טיסת המאה" תעלה מאה צרפתים לארץ ותפתח את עונת העלייה. באירוע חגיגי לכבוד הטיסה ישתתפו כ-200 עולים שינחתו במהלך היום גם מרוסיה, מארגנטינה ומברזיל בטיסות מיוחדות של הסוכנות היהודית, ביניהם כ-70 ילדות וילדים נרגשים שיצטרפו למערכת החינוך הישראלית בתום החופש הגדול. אני לא רוצה להשבית שמחות, אך מדובר בחגיגה מאוד מסויגת.
לא מספרים לכם שהעלייה מצרפת נמצאת בירידה מתמדת. עד חודש יוני השנה הגיעו מצרפת 642 עולים בלבד. זאת בהשוואה ל-826 עולים שהגיעו באותה התקופה אשתקד – ירידה של 22 אחוזים. אך אם היינו משווים זאת לשנת 2015, אז הגיעו לישראל קרוב ל-8000 עולים בסך הכול – מדובר בירידה של מאות אחוזים.
אז כולם יהיו באירוע ציוניים מאוד, יטפחו לעצמם על השכם, יספרו כיצד תרמו לעלייה, ויסבירו כיצד יפעלו כל שביכולתם לקליטת העולים החדשים בישראל. אך בפועל, מדינת ישראל פספסה כאן הזדמנות היסטורית לקלוט עשרות או אפילו מאות אלפי יהודים מצרפת. הסקרים הפנימיים בצרפת מדברים בשנים האחרונות על מאות אלפי מחברי הקהילה היהודית, בת חצי מיליון חברים, שמעוניינים להגר, רבים מהם לישראל. אך בסקרים שנערכו השנה פתאום עלה שיהודי צרפת יעדיפו להגר לארה"ב, קנדה ובריטניה.
למה? כיוון שחברים ובני משפחותיהם שעלו לישראל לא התאקלמו כראוי: אחוז ניכר עובדים במרכזיות טלפונים בישראל, בשפה הצרפתית, עבור חברות צרפתיות. אחוז ניכר מובטלים, וישנם אלה שהם מה שקוראים בקהילת העולם "עליית בואינג" – כאלה שנמצאים על קו נתב"ג-פריז מידי שבוע וממשיכים לעבוד ברפובליקה הצרפתית, בעוד משפחותיהם בישראל. הדבר יוצר בעיות משפחתיות וזוגיות קשות, וזאת במקביל לבעיות רווחה שרווחות מאוד בקרב עולים אלה.
אם מדינת ישראל לא תשכיל לבנות תוכניות עלייה מותאמות לפי מדינת היעד – ובמיוחד ממדינות המערב – לעולם לא נצליח לקלוט כאן מהגרים. במצב הנוכחי, רופאים ואחיות מצרפת נאבקים בביורוקרטיה הישראלית. למרות שעבדו במערכת בריאות מהמתקדמות בעולם – בישראל עושים להם בעיות. מוצעות כיום תוכניות עלייה, אך רוב עולי צרפת בישראל אינם חשופים אליהן, ובעשור האחרון, בישראל התמקדו בעיקר בעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
היו מפלגות שקרצו מעט לעולי צרפת בישראל בבחירות האחרונות, כיוון שהבינו שיש כאן אלקטורט נאמן וחזק – אך מעטות מאוד הציעו תוכניות פרקטיות לטיפול במצבם.
מדינת ישראל חייבת להתעשת ולנסות למשוך אליה את רבבות היהודים בצרפת שמעוניינים לעלות. לא רק בשל עליית האנטישמיות והבעיות הכלכליות בצרפת, אלא גם מסיבות ציוניות, ומתוך רצון לחיות בסביבה יהודית. אך כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים גם להתאים את עצמנו אליהם, ולהבין שהמעבר הינו קשה ומסובך. עכשיו, עם מערכת בחירות נוספת, יש לנו עוד הזדמנות לנסות לסייע לאותה קהילה – במו"מ קואליציוני או בהבטחות בחירות ריאליות.
