מגיע המגזר אולי הכי מסוגר, מסוגר יותר מחלקים מסוימים של המגזר החרדי, ושואף לכונן "עם נורמלי בארצנו". נשמע כמו זמן טוב להקדיש כמה מילים לנורמליות. מהי אותה נורמליות רצויה? מי הם הפרזנטורים שלה? ואיפה אפשר למצוא אותה? נענה על הכול. פרה נורמלית, פרה נורמלית.
אף על פי שלתפיסתם של אנשי מפלגת 'נעם' יש מוסר א־לוהי וצו א־לוהי חד וברור ומה שנכתב לפני אלפי שנים תקף גם היום, נורמליות היא הרי דבר יחסי ומשתנה. יהודים נורמלים לפני אלפיים שנה לבשו שׂלמות ואכלו עוגות רצפים. היום זה בטח לא נשמע כמו משהו נורמלי ללבוש או לאכול. אם תעשו סקר ברחוב ותשאלו מיהו אדם נורמלי, אני מניחה שתקבלו תשובות שונות. אני בכל אופן יכולה להבטיח לכם שהתשובות לא יכללו הפרדת ילדים וילדות מגיל שלוש, כפי שעושים אנשיו של הרב טאו, וכיסוי ילדות בגיל זה בגרביים ובשרוולים, או לימוד מקצועות קודש בלבד.
מה שמוביל אותנו לנקודה מאוד מעניינת. הטאוניקים לא שואפים בחיים שלהם עצמם לאותה נורמליות מדומיינת שעליה הם מדברים. כשהם יכניסו תינוק שנולד בברית המילה הם לא ייתנו לו שם נורמלי כי הם ירצו שהוא יגדל להיות אדם נורמלי. כשהם יעשו זבד הבת לתינוקת שנולדה (כלומר אם יעשו, אני לא יודעת אם זה נחשב דבר נורמלי בחוגים האלו), הם לא יגידו דבר תורה נורמלי ויסבירו למה הם נתנו לה שם נורמלי בתפילה לבורא עולם נורמלי שהיא תעלה במעלות הנורמליות. הם לא ישננו עם ילדיהם תפילות כמו אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו כי אנחנו כה נורמלים. הרי השאיפה שלהם לחיים עוצמתיים ומלאי קדושה, עזה הרבה יותר מכינוסה למילה כה בינונית כמו נורמליות. נורמליות כמעט בשום מקום איננה שאיפה או מחמאה. הו, אתה אדם כל־כך נורמלי! אנא גלה לי מהו סוד נעורי נורמליות הנצח שלך, ואיך אפשר להיות חבר שלך? לא אמר מעולם שום אדם, ולו לאדם הנורמלי ביותר עלי אדמות.
אבל נראה שאנשי מפלגת נעם לא רואים את הסתירה הזו. דבשת חוסר הנורמליות שלהם, כפי שהם תופסים אותה בעצמם, לא מפריעה להם בכלל. כי אצלם בפנטזיה יש ממלכת כוהנים וגוי נורמלי. הם בתפקיד הפטרונים הרוחניים, ולתפקיד הקולקטיב הנורמלי הם ליהקו את העם הבריא, הפשוט, המסורתי, השורשי. כלומר המזרחי.
בסרטון ששחררה המפלגה מככבים מזרחים. אבא ואימא שחומי עור, וילד בכובע קסקט שקוע בסמארטפון. זהו חומר הגלם הרך שאליו פונים הטאוניקים. הפלסטלינה שאם רק נדבר אליה במילים הנכונות תסור לקלפי, ובמקום להצביע מסורתית לנתניהו תצביע בעד הנורמליות.
מפלגת נעם היא כיום קמפיין ב' של תנועת 'חזון', יותר מאשר מפלגה אמיתית עם כוונות אמיתיות להתמודד בבחירות. אלא אם כן תעלה להם חוסר הנורמליות לראש והם יתאהבו ברעיון לרוץ לכנסת ויתעקשו לבזבז כמה אלפי קולות למחנה הימין. חזון ונעם שייכות שתיהן לאותו אזור חיוג של גזרת הרב טאו. נתנאל סימן־טוב הוא מהאנשים שמובילים את מפלגת נעם, והוא זה שגם הקים את חזון. יש שיאמרו שנעם היא הזרוע הפוליטית של חזון.
מצאתי ברשת סרטון נפלא בעל 136 צפיות, שבו תנועת חזון יצאה לשוק מחנה־יהודה – כמובן סמל העממיות הבלתי מעורער, ושואלת אנשים בצורה אקראית לגמרי מה דעתם על ערכי התנועה, שאם מסכמים אותה למשפט אחד הרי שהוא: אבא ואימא זה משפחה נורמלית. וראו זה פלא, כל המרואיינים ללא יוצא מהכלל הם מזרחים, שחומי עור, כיפה שחורה. שירת הבסטיונרים במיטבה. זה העם של מפלגת נעם.
אם הרב קוק מצא בראשי תנועת ההתיישבות, בחלוצים האידיאולוגיים החילונים, ניצוצות של קדושה וראה בהם פרטנרים לשיתוף פעולה כלשהו, ממשיכי דרכו התייאשו מממשיכי דרכם – השמאל החילוני הרגיל (יש שיאמרו הנורמלי). בנעם מתיקים את התיאולוגיה הקוקניקית מאשכנזים למזרחים, ומוצאים ברוב הדומם, הפשוט, השחום, את הניצוצות שצריך להעלות מהחול אל הקודש. כלומר אל הנורמליות כמובן, במקרה הזה. אם כן, חמורו של משיח גרסת 2019 נראה כמו חבורת אשכנזים אדוקים בדתיותם, שמנסה לרכוב על חבורת בסטיונרים משוק מחנה־יהודה.
זה פסיכי!
יש משהו קצת מגוחך בכך שקבוצה כל־כך מסוגרת, שבראשה פנטזיה מדומיינת על עמישראל, מנסה לצייר לנו מהי אותה נורמליות. מעבר לשאלת האסור והמותר, בתוך המילה נורמליות מתקיימת שאלת הראוי והלא ראוי, הטוב והמכוער. אני, שגדלתי ביסודי במערכת החינוך העצמאי, זוכרת את המילים "זה לא לעניין" כמילים שחזרו על עצמן וחלחלו עד השכבות העמוקות של הנפש. והרבה פעמים השאלות האלו של הראוי וה"לעניין" נוגעות מעבר לשאלת המשפחה, לשאלות של צניעות.
האם תלמידי הרב טאו יכולים לצאת אל העולם הגדול ולדבר על מה נורמלי ומה לא, או שמא יישארו לכודים בסיסמאות בגנות הפוסט־מודרנה והבלי העולם המערבי?
כדי להדגים מה שאני מגדירה כמגוחך, איעזר בקטע מתוך הספר "מימיי לא קראתי לאשתי: זוגיות בחסידות גור" של נאוה וסרמן, שחקרה את החסידות הידועה בהחמרות החולניות והלא נורמליות בכלל בכל הנוגע ליחסים שבין איש לאשתו. הקטע הבא הוא מתוך הדרכה שניתנה לנשים בחסידות:
"שאלה: ולנסוע ביחד באוטו זה כן מקובל?
תשובה: במונית? מה השאלה? בטח. הבעיה זה ללכת ביחד ברחוב, לנסוע ביחד אין שום בעיה. ללכת יחד ברחוב זה אחד הדברים שמקפידים עליו מאוד. ה'בית ישראל' קבע שלא ילכו ביחד כי זה עלול להביא לקרבת־יתר. ללכת ברחוב זה יכול לשמש כבילוי, לנסוע באוטו זה כדי להגיע לאיזה מקום. אני לא רואה שום בעיה לנסוע באוטו ביחד, זה נראה לי ממש פסיכי מי שלא עושה את זה".
בעוד המשיבה לשאלה אומרת שללכת יחד ברחוב, איש ואישה נשואים להזכירכם, זה בעייתי כי זה עלול להביא לקרבה חס וחלילה – כלומר זה דבר נורמלי לא לעשות, לא לנסוע באוטו יחד זה כבר פסיכי. זה כבר לא נורמלי! הקטע הזה ממחיש בצורה "פסיכית" מה קורה כשמישהי שחיה בקהילה עם תרבות סגורה ומצומצמת, מדברת על מה נורמלי ומה לא.
נשאלת השאלה, האם תלמידי הרב טאו יכולים לצאת אל העולם הגדול ולדבר איתנו על מה נורמלי ומה לא, או שמא הם יישארו לכודים בסיסמאות בגנות הפוסט־מודרנה והבלי העולם המערבי? הם יכולים כמובן לנסות, אך שלא יתפלאו אם רבים אחרים יראו במי שמציגים עצמם כפטרוני הנורמליות עלי אדמות אנשים לא נורמלים כלל וכלל. 
