אני עוד מעט בן 37. גיל "גדול", לכל הדעות, ואין לי מושג עדיין מה אני רוצה להיות. אבא שלי היה בנקאי ואמא שלי סוכנת ביטוח. שני אנשים מדהימים שעבדו כל החיים עם מספרים אבל היו עם מספיק פתיחות ויכולת לגדל שלושה בנים שאחד מהם במאי תיאטרון, השני מוזיקאי עם חנות כלי נגינה, והשלישי כותב ומדבר למחייתו בלי שבאמת יהיה לו מה שקרוי באשכנזית "מקצוע".
אני עוד מעט בן 37, ואני ממש לא מפחד מזה שאני "גדול". אולי קצת. אני לגמרי בגיל הזה שאם פתאום קורה לי איזה אסון חלילה ואני הולך מן העולם, ייתכן שאנשים יהיו עצובים, אבל אין ספק שיגידו גם "טוב, נו, הוא לפחות הספיק די הרבה". ועדיין, אני מפחד כי אני לא יודע מה ארצה להיות כשאגדל.
אני עושה לא מעט: אני משדר ברדיו, מופיע בטלוויזיה מדי פעם, כותב את הטור הזה, מציף את הפיד בפייסבוק, מצייץ בטוויטר. אבל חצי מהיום שלי עובר במחשבות על מה אעשה בשנים שעוד לפניי: מה אעשה בגיל 42, במה אעסוק כשאהיה בן 51, מי אהיה כשאגיע לגיל 55. ברור לי שאלה חרדות מובנות שהגיעו עם האופי הלא מובנה שלי, אבל לחרדות יש נטייה לא ברורה להלחיץ אותי לאללה.
כשתגדל ויהיה לך ילד
אני עוד מעט בן 37 ואני לא בטוח אם אני מרוצה ממה שהשגתי עד עכשיו. בעצם, אני אף פעם לא מרוצה – תמיד פוחד, תמיד דואג, תמיד חושש. לא מרוצה. בא לי שקט, בא לי להיות רואה חשבון, כזה שלא מצליח במיוחד, אבל גם לא כושל. סתם רואה חשבון. אחד שלמד כמה שנים ראיית חשבון, התחיל לעבוד בתור רואה חשבון במשרד של רואה חשבון אחר, ואחרי כמה שנים פתח משרד רואי חשבון משל עצמו. המשרד עדיין לא עשה אותו עשיר אבל סידר לו אחלה דירה בקריית־אונו וחופשה דו־שנתית עם האישה והילדים. אני אשכרה מקנא ברואה החשבון שלי. לפעמים אני קופץ אליו כאילו לתת לו קבלות, אבל בעצם אני רק רוצה לשבת אצלו במשרד ולהריח קצת מהריח שלו, שהוא שילוב בין אספרסו לביטחון של "מקצוע".
אני עוד רגע בן 37 ואין לי מושג מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. חוץ מלהיות אבא טוב, ובעל טוב, ובן טוב, וחבר טוב. אבל בעיקר אבא טוב. כזה שיכול לתת לילדים שלו הכול. כן, ברור, אני מדבר על רגשות והבנה והקשבה, אבל גם על כסף. כי כסף מאפשר להקדיש זמן לרגשות ולפנות את הדאגה הכלכלית מהלו"ז. עם כל האריזות והמעברים שהיו לאחרונה מצאתי הרבה דברים נוסטלגיים, כמו למשל תלוש המשכורת הראשון שלי במשרד פרסום, בסך 3,777 שקלים. בזמנו זו הייתה אחלה משכורת. אמנם תמיד היה חסר לי קצת, אבל זו בהחלט הייתה משכורת לא רעה מבחינתי. היום הסכום הזה מתקצב את הגן לילד ועוד טיפה הוצאות.
אני בן 37 עוד מעט, ואין לי מושג אם תמיד אוכל לתת הכול לילדים שלי. עכשיו אני יחסית מצליח, אבל מה אם בעוד שנה אחזור להרוויח 3,777 שקל? מה אגיד להם, "שמעו, הייתה תקופה טובה יחסית אבל לאבא אין מקצוע אז צריך לראות איך מסתדרים"?
אני עוד רגע בן 37 ויש לי גוש גדול של חרדות וחוסר ביטחון בבטן. הייתי בטוח שהוא ייעלם עם השנים, אבל בינתיים נראה שהוא בנה עוד קומה, הרחיב את המרפסת, הוסיף ממ"ד ולא מתכוון לעבור לשום מקום. יש אפילו דיבור על בן ממשיך. וגם אין לי אבא כבר, שזה אמנם נשמע כמו תירוץ אבל אם אין לך מושג מה תהיה כשתגדל, טוב שיש איזה מישהו גדול שאוהב אותך ומוכן תמיד לדבר איתך על זה שיהיה בסדר גם כשתהיה גדול.
במחוזות האי ודאות
אני עוד רגע בן 37 ואני לא יודע אם אני איש של חלומות גדולים או קטנים. אם אני רואה את עצמי בן חמישים בפוליטיקה, או על מונית באלנבי מחכה לנודניקית עם המזוודה שתעלה כבר כי יש לי נסיעה בעוד שעה ואני צריך להספיק להגיע לנתב"ג ולחזור.
מסביבי כולם יודעים, סגורים, מקצוענים, או לפחות ככה הם מראים לי. ואני מקנא, כל כך מקנא. אני יודע שזה לא יפה אבל כשאני שומע מישהו עם מקצוע אמיתי ונתיב ברור מתלונן על כמה שהשגרה גומרת אותו, בא לי לבעוט לו באף. השגרה משעממת? אם יש לך בעיה אתה מוזמן להחליף אותי במחוזות האי ודאות ולתת לי לשבת כמה חודשים במשרד המשעמם שלך. החלום שלי הוא שגרה משעממת. כמה שנאתי אותה כשהייתה לי, כמה היא הלחיצה אותי פעם, כמה פחדתי ממנה, וכמה אני מתגעגע.
אני עוד רגע בן 37 ואין לי מושג מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. זה לא שאני מפחד להיות גדול, אני פשוט מפחד לא להיות מרוצה מהגדול שאהיה. אומרים שהעולם הזה הוא רק מסדרון בדרך לעולם אחר וטוב יותר, אבל עכשיו כשאני באמצע המסדרון בא לי להרחיב אותו ולדעת שהאור בקצה שלו הוא הברק בעיניים שלי, ולא פנסי הקטר של המציאות שעומדת לדרוס אותי.
האמת היא שאף פעם לא ידעתי, לא בגיל 15 לא בגיל 25, לא בגיל 30 ולא עכשיו. כזה אני, איש שכבר המון זמן מכבה נרות על עוגות יומולדת ומבקש לדעת מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. אולי זו הדרך של העולם, ומי שמסובב אותו, להשאיר אותי צעיר. כי בסוף, אם אני לא יודע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אולי זה אומר שאני לא גדול עדיין. 0

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
