המועמדים הרפובליקנים והדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית אפילו לא נבחרו באופן רשמי, וכבר נחשפה השבוע מה שבטוח תהיה אחת האסטרטגיות המרכזיות של דונלד טראמפ בבחירות הגנרליות. הנשיא האמריקני מבין היטב את האובססיה שיש איתו בכל המישורים – הפוליטי, התקשורתי והתרבותי כאחד – וכבר שנים שהוא משתמש בה לטובתו.
טראמפ יודע שכל דבר שהוא יעשה, הדמוקרטים והתקשורת יעשו בדיוק הפוך. אם יביע תמיכה בישראל, הדמוקרטים יעבירו ביקורת. אם ישחרר מילה טובה על שחקן כלשהו, יתפרסמו כתבות מעמיקות על ה"בעייתיות" שלו. בשלב הזה, אם טראמפ היה משבח אוויר – מיליונים היו מתים מחוסר חמצן.
ההתגלמות הברורה ביותר של האסטרטגיה שנבנית על בסיס העובדה הזו נראתה היטב השבוע, כשטראמפ כתב נגד הכומר אל שרפטון, פעיל פוליטי ופרשן אפריקני-אמריקני שנחשב בחוגים מסוימים לפעיל זכויות אדם חשוב ולדמות נערצת של ממש. אלא ששרפטון הוא גם אנטישמי לא קטן, שהיה אחראי ישירות למהומות קראון הייטס – מחאה שטופת אנטישמיות במהלכה נרצח תלמיד ישיבה אמריקני. על שמו נרשמה סדרה של שערוריות שונות, שתרמו להפחתה מסוימת במעמדו.
ואז בא טראמפ, ובציוץ ביקורתי אחד בטוויטר גרם למועמדים הדמוקרטים הבכירים ביותר לפרסם כתבי הגנה נרגשים על אדם שאחראי למקבילה האמריקנית של פוגרום. לא בטוח שהציוצים הלא-מוצלחים בלשון המעטה ששיגרו ג'ו ביידן, קמלה האריס, אליזבת' וורן ואחרים בשבח דמות אנטישמית שכזו ייזכרו מילה במילה ביום הבחירות. בנוסף, ממש לא בטוח שטראמפ עשה את כל זה בכוונה. אבל התוצאה לא תשתנה: הדמוקרטים ממשיכים להצטייר כקיצונים שנותנים חסות לאנטישמים, קומוניסטים ודומיהם. וזו רק ההתחלה.
יתרון מזכוכית
אנחנו רק בסוף יולי, אבל התחושה באוויר היא שיום הדין של ג'ו ביידן כבר כאן. סגן הנשיא לשעבר ממשיך גם השבוע להחזיק במקום הראשון בסקרים, אבל אחרי כל מיני תנודות בשבועות שחלפו מאז העימות האחרון, מעמדו התערער. התשובות המעורפלות שנתן, יחד עם המתקפות החריפות של קמלה האריס נגדו – שגם רמזו לגזענות – פגעו בו, הועילו לה, ונתנו בעצם לעשרים וכמה המועמדים האחרים תוכנית יעילה לטיפוס בסקרים על חשבונו.
היתרון של ביידן עשוי מזכוכית, שכבר נסדקה אחרי הסיבוב הראשון. מחר הוא יחזור לבמה יחד עם קמלה האריס ושמונה מועמדים אחרים שנבחרו לעמוד איתם על פי ההגרלה של CNN. עוד לילה רע, כמו בפעם שעברה, או אפילו גרוע יותר אם אחרים ילכו בעקבות האריס, ומועמדותו של ביידן כבר תהיה בסכנה של ממש. ואם המוביל נופל, כל התמונה משתנה.
יחי ההבדל בזקן
מה הייתם עושים אם תאומכם הזהה היה זוכה פתאום לפרסום פוליטי משמעותי? על השאלה הזו היה צריך לענת חואקין קסטרו, שאחיו חוליאן (שממוקם בערך במקום ה-12 בסקרים) רץ לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית.
הבעיה של חואקין גדולה אף יותר, שכן הוא עובד בקמפיין של אחיו התאום, מה שגורם לעוד יותר בלבול כשלעיתים תדירות שניהם נמצאים באותו מקום, אם לא באותו חדר ממש.
כדי לפתור את הבעיה, הוא הלך על שיטה מוכחת שמופיעה תדירות באגדות, סיפורי גיבורי-על וגם בחדשות: הוא גידל זקן. "לא התגלחתי חמישה ימים בערך, וחשבתי – יאללה, למה לא להמשיך לגדל אותו?"
