"חנות מכולת". כך, ביבושת שכולה ניחוחות משנות החמישים של המאה הקודמת, מתוארת ב"גוגל מפות" החנות החדשה והמתוחכמת "אמזון גו" שנפתחה בשבוע שעבר בסיאטל שבארה"ב. הרעיון של החנות הזאת פשוט: אין תורים, אין קופאיות. אחרי הורדת יישומון החנות לנייד, הקונה נכנס לחנות הגדולה, נוטל מוצרים ממדף זה וממדף אחר, יוצא החוצה מהחנות ונגמר הסיפור. חיישנים מיוחדים, מצלמות חדשניות ומערכות אינטליגנציה מלאכותית מזהים את הלקוח בכל רגע בחנות, סורקים את המוצרים שקטף ומבחינים במחיריהם, ומכניסים אותם לסל קניות וירטואלי. כמה דקות לאחר היציאה מהחנות – בלי לעבור ביקורת אצל אדם או מכונה – החשבונית נשלחת ללקוח.
החנות הזאת עוררה השבוע עניין רב ברחבי העולם. הרוב מוחלט של הפוקדים אותה עד עכשיו היו בכלל עיתונאים. האם העולם בשל להשתלטות השיטה האוטומטית הזאת? לא בטוח. אבל מדינת ישראל כבר מוכנה לו מזמן. הפכנו לאוטומטיים בתחומים רבים כל כך, שחנות מכולת אוטומטית באמת קטנה עלינו. שתי דוגמאות לאוטומטיות הזאת חוויתי על בשרי לאחרונה.
לפני כשבוע וחצי, במוצאי השבת, נקלעתי ממש במקרה להפגנה מול בית הכנסת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. המפגינים ניסו לערוך שם "הבדלה אלטרנטיבית". תיעדתי בסרטון וידאו את האירועים שראו עיניי – ויכוחים קולניים בין מפגינים למתפללים – והעליתי דיווח קצר ומתומצת לרשתות החברתיות ולאתר 'מקור ראשון'. וכך דיווחתי: "דרמה בפתח תקווה – מפגינים נגד מנדלבליט הגיעו לבית הכנסת שבו אומר היועמ״ש קדיש על אמו. לדברי עמוס, אחד הגבאים, המפגינים גרמו לכך שמנדלבליט לא יגיד את הקדיש בסיום 'ברכת הלבנה' והוא הוסע לביתו על ידי רעייתו מחשש שיפגעו בו. במקום שתי ניידות משטרה".
מילת הפרשנות היחידה בדיווח הזה הייתה "דרמה". יכול להיות שהיא הייתה מיותרת, אם כי ההגעה של שתי ניידות משטרה לבית כנסת במוצאי שבת כשהנושא הוא אישיות ציבורית כמו היועמ"ש היא כבר דרמה חדשותית לכל דבר. אבל מילא. מעבר לכך, כל מילה בדיווח הייתה שקולה וללא שמץ של הגזמה.
הסערה בעקבות הדיווח הזה הייתה גדולה, ועוררה גינויים למפגינים מכל קצות הקשת הפוליטית. יום לאחר מכן פורסם במהדורת החדשות של ערוץ 12 ו־13 סרטון נוסף מהאירוע, שהתרחש כחצי שעה לפני הגעתי למקום. בסרטון נראה מנדלבליט מגיע לבית הכנסת לפני צאת השבת, והמפגינים – שדי מופתעים לראות אותו מכיוון שהפרובוקציה שלהם תוכננה לאחר צאת השבת, כשכל המתפללים יוצאים מבית הכנסת – נותנים לו להיכנס בשקט למקום. הסרטון הזה כמובן לא סתר במאומה את הדיווח שהבאתי, שכאמור התרחש חצי שעה לאחר מכן. למרות זאת צייצני השמאל נאחזו בסרטון הזה כמוצאי שלל רב, וניסו לשנות את הנרטיב כולו, אך כמובן ללא הועיל. לוז הסיפור נשאר כשהיה ולא נסדק במילימטר: מפגינים הגיעו לסיפו של בית הכנסת בשבת, תוך כדי חילולה. מכיוון שתכננו לעשות את ההבדלה שלהם בצאת המתפללים מבית הכנסת, ולא ידעו שבמקום עומדת להתקיים תפילה קצרה נוספת תחת כיפת השמיים, קידוש לבנה, לא ידעו גם שבכך גרמו ליועמ"ש לעזוב את המקום לפני התפילה הקצרה ולוותר על אמירת קדיש יתום בסופה.
דרמה בפתח תקווה: מפגינים נגד מנדלבליט הגיעו לבית הכנסת שבו אומר היועמ״ש קדיש על אמו. לדברי עמוס, אחד הגבאים, המפגינים גרמו לכך שמנדלבליט לא יגיד את הקדיש בסיום ״ברכת הלבנה״ והוא הוסע לביתו על ידי רעייתו מחשש שיפגעו בו. במקום שתי ניידות משטרה pic.twitter.com/Igv9GsY7eO
— Ariel Schnabel אריאל שנבל (@ArielSchnabel) January 20, 2018
אלא שביום שלישי בשבוע שעבר פרסם העיתון 'הארץ' מאמר מערכת שכותרתו "שקרי פתח־תקווה". הפסקה השנייה בו טענה כך: "הראשונים שהביאו את דבר ה'מהומה' שפרצה כביכול היו עיתונאים המזוהים עם הימין. אלו מעלו בחובתם ופרסמו בלי לבדוק שחבורת פורעים פרצה לבית הכנסת, כיתרה את היועץ המשפטי, ורק פעולה נחושה של מאבטח, שחילץ כביכול את היועץ מציפורניהם, מנעה אסון. זה היה מצג של 'פייק ניוז' מוחלט, כפי שהוכיחה קלטת הווידיאו ששודרה בחדשות 2".
הפסקה הזו כוונה אליי במדויק גם אם נוסחה בלשון רבים, וזאת מהסיבה הפשוטה: הייתי העיתונאי היחיד שסיקר את האירוע.
אז לגבי "קלטת הווידאו ששודרה בחדשות 2", כבר סיכמנו שהיא לא הוכיחה דבר לגבי מה שהתרחש חצי שעה לאחר מכן. מעבר לכך, כל מילה בפסקה הזו היה שקר. מעולם לא כתבתי על כניסת פורעים לבית הכנסת, ולא על כיתור. לא דיווחתי בשום שלב על מאבטח ואסון שנמנע. פשוט שקר וכזב.
אבל שימו לב לדבר נוסף שהופיע בפסקה הזו: "עיתונאים המזוהים עם הימין". הנה לכם גרסת האוטומציה מבית "אמזון גו" של עולם העיתונות הישראלית הליברלית־שמאלית. בעולם הזה אין "עיתונאים". יש עיתונאים (כלומר אנשי שמאל שעוסקים בתקשורת והיא למעשה שייכת להם) ויש עיתונאים המזוהים עם הימין (כלומר אנשי מרכז־ימין שלמרבה האסון החלו גם הם לעסוק בתקשורת בשנים האחרונות). וברגע שהמסקר הוא "עיתונאי המזוהה עם הימין", אפשר אוטומטית להדביק לו עלילות מופרכות ופייק ניוז מוחלט.
אם כל זה לא הספיק, אז ויכוח טוויטר קטן ושולי שהייתי מעורב בו לפני כשבוע חשף את תהליך האוטומטיזציה גם בתוך הציבור הדתי־לאומי. עורך אתר מגזרי ניהל איתי שיח נוקב אך לגיטימי בנושא האוונגליסטים, שהתמקד בשאלה אם מותר לקחת מהם תרומות. הוא טען שהדבר אסור על פי התלמוד, ואני אמרתי לו שיש כיום רבנים חשובים ששינו כיוון, ורואים בנוצרים האלה חסידי אומות העולם. בשלב מסוים בשרשור פנה העורך לכיוון אישי ותהה איך פתאום אני מחשיב את דעתם של רבנים במקרה הזה – הרי לרוב דעתם לא נחשבת בעיניי (את התגובה הוא הסיר לאחר מכן, ולכן אני מביא את רוח הדברים ולא ציטוט מדויק).
טוב עשה העורך שמחק את התהייה הזו, אבל היא נותנת עוד מבט לאוטומטיזציה שאנו חיים בה. אדם שכלל לא מכיר אותי ואת אורחות חיי כותב שבדרך כלל איני נשמע לרבנים. למה? כי אני נראה לו "דתי לייט", ודתיים לייט הרי לא מחשיבים רבנים. יש לנו פיצוח. במקרה הזה גם אני חטאתי באותו החטא. כשהשבתי לו שמדובר בשיטה חרד"לית ידועה ומתנשאת, הצמדתי לו באוטומטיות משלי תג תת־מגזרי, שלו הצמדתי קוד התנהגות, בלי שאני מכיר באמת את האיש ואת פועלו.
מחוץ לחנות "אמזון גו", בקור של סיאטל, עמדו לפני כשבועיים שני מפגינים שמחו נגד פתיחתה. הם נשאו שלט שעליו נכתב: "העתיד שלך מחורבן לגמרי". אני מקווה שאצלנו יש עוד זמן לתקן את החיישנים האוטומטיים.
