הפלגים ברצועת עזה ראו בשנה וחצי האחרונות איך מדינת ישראל מכילה את המציאות המורכבת בדרום. אם ביום שישי צה"ל עוד הגיב בתקיפת שני פירים של מנהרות בתגובה לשיגור הרקטות בליל שבת, הלילה (יום א') בכלל לא הייתה תגובה.
ההוראה שיורדת מהדרג המדיני לצבאי ברורה: להכיל את האירועים בדרום, להגן בכל הכלים על הגבול ולא לגרור את האזור להסלמה, לא עכשיו, לפני הבחירות, ולא כל עוד יש אופק של שקט ארוך-טווח במעטפת של הסדרה.
ביום שאחרי הבחירות והקמת ממשלה חדשה, בין אם נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה ובין אם יוחלף, מתכננים בצה"ל להגיש תכנית לשיקום הרצועה, הכוללת מתן הקלות רבות למרחב האזרחי ברצועה והקמת פרויקטים הומניטריים בחסות האו"ם. על כל זה אמורה לנצח מצרים, המדינה היחידה באזור שמצליחה לייצב את עזה מול ישראל ולהפך.
עימות בדרום הוא הדבר האחרון שרוצים בישראל, כי הוא יפחית משמעותית את הסיכוי שתוכנית כזו תוכל לצאת לפועל. אגב, גם בעזה יודעים שזה העניין, רק בניגוד לישראל, בעזה מדברת בכמה כובעים. בכובע הראשון היא מדברת עם מצרים על שקט ועל הסדרה, ואפילו על שיח מול ישראל בנושא השבויים והנעדרים.
בכובע השני אל מול תושבי הרצועה והרחוב הפלסטיני, אליהם היא ממשיכה לשגר אמירות של "נשמיד את ישראל ונילחם בכיבוש עד יומנו האחרון" ומאפשרת לפלגים לשגר רקטות ולשלוח חוליות טרור לגדר.
ובכובע השלישי, עזה ממשיכה לעודד טרור ביהודה ושומרון ואף מחזקת את הניסיונות הללו. ברצועה מביטים אל היום שאחרי אבו מאזן הקשיש, ולוקחים בחשבון תרחיש של השתלטות על יהודה ושומרון. כדי להשיג את המטרה הזו, הדרג המדיני של חמאס נוקט במדיניות של חיזוק הטרור.
מנגד, ישראל מבינה שעוד סבב צבאי לא יעשה טוב לאף אחד. הדרום תחת מטחים של אלפי רקטות, שליש מדינה משותקת כמה שבועות, חללים, פצועים, משפחות שכולות והוצאות בסך מיליארדי שקלים. פצצות יפלו על עזה ויפרקו אותה עוד יותר ממה שהיא מפורקת היום.
בצה"ל אומרים שכיבוש הרצועה ופירוז החמאס לא נמצאים על הפרק, והמשמעות היא שבישראל מבינים שעזה היא אותה עזה ורק הזמן חולף. לכן בישראל מקווים שהחודש הקרוב יעבור בשקט יחסי, הבחירות יסתיימו ותורכב ממשלה, ומיד לאחר מכן עזה תקבל את הגזר שלה – שעל פי התקווה בדרג המדיני, יביא לשקט ארוך טווח.
