המתיחות בכחול לבן עשויה להשפיע על הממשלה הבאה

2 באוקטובר הוא תאריך השימוע שנקבע לנתניהו, שבועיים לאחר הבחירות. בכחול־לבן היו אמורים לפצוח בימים אלה בקמפיין שלפיו "לא מצביעים לראש ממשלה זמני". בליכוד התכוננו למסרים הללו והכינו קמפיין נגדי, אבל בינתיים הם נהנים מההפקר. בכחול־לבן עסוקים כרגע במלחמות פנימיות ובחיפושים אחר חפרפרות.

חברת אבטחת המידע ששכר גנץ מעל ראשי שותפיו כבר מסרה לו את שמות החשודים, אבל בכחול־לבן הדגישו כי ימשיכו לעבוד עם החברה עד סיום הקמפיין. גורמים ב'יש עתיד' דיווחו כי יאיר לפיד לא עודכן על הפעלת חברת האבטחה, וכי הוא זעם על המהלך שנרקם אצל אנשי גנץ. באופן מפתיע, זעם דומה לא נרשם אצל אשכנזי ויעלון, והמאבק העיקרי בנושא ניטש בין מפלגתו של גנץ למפלגתו של לפיד. ראש בראש.

המתח הפנימי המחריף, שבכחול־לבן מנסים להסוות בחוסר הצלחה, מעיד פחות על הסוסים שכבר ברחו מהאורווה, ויותר על דברים שטרם הגיעו לאוזנינו. הדלפות הן נשמת אפה של הפוליטיקה ולחם חוקם של פוליטיקאים, כך שלא ברור המאבק הגדול בהן בעלות כספית גבוהה. נראה שיותר משהם מעוניינים למצוא את המדליף לשעבר, מנסים בכחול־לבן למנוע הדלפות לעתיד וסחר במידע העוסק ביו"ר המפלגה.

הפעלת חברת האבטחה, שהייתה אמורה לעבוד מתחת לרדאר, הפכה בעצמה עד מהרה לאירוע שהודלף החוצה, למרבה התסכול והמבוכה בסביבת גנץ. בליכוד חוככים ידיים בהנאה למראה המשברים התכופים בצמרת המפלגה היריבה, ושואבים מהם תקווה להתפרקותה אחרי הבחירות ולהצטרפות גנץ ומפלגתו לממשלת נתניהו. לא מן הנמנע אפוא שמי ששופכים דלק למדורת המחלוקת בכחול־לבן הם אנשי הליכוד, שירוויחו פעמיים מהגברת המתיחות בין גנץ ללפיד: לפני הבחירות, בצמצום כוחה האלקטורלי של כחול־לבן, וחשוב לא פחות – אחריהן.