יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010

על נהרות מנהטן: האמת שמסתתרת מאחורי האמירה של טראמפ

הנשיא טראמפ השתמש בביטוי פוגעני ומיותר כלפי יהודים המצביעים לדמוקרטים. ואחרי שאמרנו את זה, חייבים לדבר על המסלול השגוי והמסוכן שחלקים גדולים מיהדות ארה"ב הולכים בו

נתחיל ממה שצריך לומר: השימוש שעשה השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במונח "אי־נאמנות" כלפי יהודי ארה"ב המצביעים לדמוקרטים היה שגוי, לא ראוי ופוגעני. למושג "נאמנות כפולה" יש קונוטציות של בגידה, ויהודים הואשמו בכך במהלך ההיסטוריה הרבה יותר מדי פעמים. כדאי שנשיא המעצמה החזקה בעולם יואיל להשתמש במושגים אחרים, ולא יפרוט על עצב רגיש ומתוח.

ואחרי שאמרנו את זה, ננסה להבין מה עומד בבסיס דבריו של טראמפ. תהליכים היסטוריים חשובים ביותר עוברים על שתי קבוצות – יהודי ארה"ב ויהודי ישראל – והתהליכים האלה מעמידים אנשים כמו טראמפ ולמעשה את הימין האמריקני כולו בפני מציאות חדשה ולא מוכרת, שהם מתקשים להבין איך להתמודד איתה.

צילום: AFP
שלט "יהודים אוהבים את ראשידה" במהלך אירוע של תנועת ה־BDS במישיגן ביום שישי שעבר צילום: AFP

פעם, וזה לא היה לפני הרבה שנים, היהודים בארה"ב ובישראל ראו עין בעין את רוב הנושאים שעל הפרק. נכון, בקהילה היהודית בארה"ב תמיד היה רוב לרפורמים ולקונסרבטיבים, בעוד בישראל שני הזרמים הללו היו ונותרו קוריוז שנשטף תחת האורתודוקסיה השלטת – אבל בכל הקשור ליחס למדינת ישראל ולצדקת דרכה, ההסכמה הייתה כמעט מקיר לקיר. אלא שאז החלו דרכי שתי הקהילות הללו להיפרד. קשה לשים את האצבע על נקודת הזמן שבה החל התהליך, וכל צד יסמן אותה לפי השקפת עולמו הפוליטית, אבל העובדה היא שכיום שתי הקהילות חלוקות דרמטית בכל נושא פוליטי שעולה על הפרק.

כ־80 אחוזים מיהודי ארה"ב מצביעים לדמוקרטים. אם הייתה להם אפשרות להצביע בבחירות לכנסת ישראל, סביר להניח שחלק עצום מהם היו מצביעים למחנה הדמוקרטי־מרצ – שם פחות או יותר נטועות אמונותיהם האזרחיות והפוליטיות. במקביל, שיעור דומה מאזרחי ישראל היהודים זז בעשורים האחרונים יותר ויותר ימינה. אינתיפאדות, פיגועים, הסכמי "שלום" מופרכים – כל אלה הציבו את הרוב היהודי הישראלי מימין למרכז, והרחק מהשמאל. התוצאה היא לא פחות מרעידת אדמה בעוצמה גבוהה, שלא פוסקת לרגע: שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם כבר לא מדברות באותה שפה. יש ביניהן נתק פוליטי מוחלט כמעט.

לנוצרי שמרני מארקנסו קשה להבין את התהליך שעובר על העם היהודי. הוא לא מצליח להסביר לעצמו כיצד יהודים בני ארצו – שהם מבחינתו חלק מהעם הנבחר, שלו ורק לו הובטחה ארץ ישראל – הולכים ומתקרבים בצעדי ענק לאזור פוליטי שבו מדינת ישראל מוגדרת בתור הרוע האולטימטיבי, השטן, וצריך להחרים אותה. הנוצרי השמרן מארקנסו התחנך על ברכי אתוס היסטורי מכונן שלפיו התנ"ך הוא המקור לאמונה המשותפת של העם האמריקני, והמקור הזה קובע במפורש דברים שרוב יהודי ארה"ב מתנערים מהם כיום כנשוכי נחש.

וזהו העניין העיקרי: מבחינת האתוס האמריקני, שנותר כיום רק אצל הימין השמרני, הנאמנות הכפולה לארה"ב ולמדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא הנאמנות היחידה הנכונה, ואילו חוסר נאמנות למדינת ישראל הוא סימן ראשון במעלה לחוסר נאמנות לאמריקה עצמה. ככה חושב ומאמין בסיס הבוחרים של דונלד טראמפ, שהוא ממשיך לכוון אליו כל הזמן.

כל עוד הפער בין הדמוקרטים לרפובליקנים היה סביר ועסק בעיקר במדיניות פנים וכלכלה, יהודי ארה"ב הדמוקרטים חיו בשלום בין העולמות. אלא שככל שהקיטוב הפנימי בארה"ב הולך ומחריף, העמדות מתחדדות וכל אחד צריך לבחור צד. הדור היהודי המבוגר עדיין מוצא את ביתו בחלקים השמרניים והמתונים של המפלגה הדמוקרטית, אבל המציאות הולכת וסוגרת על קיום האפשרות הזו, והצעירים כבר נסחפים למחוזות ה־BDS והשמאל הקיצוני. קשה להאשים אותם. שיעור הצעירים היהודים הלומדים באוניברסיטאות שבחופים עצום ביחס לגודלם באוכלוסייה. הקמפוסים הפכו לביצות BDS שמייצרות נרטיב אנטי־ישראלי ולעתים אפילו אנטישמי, במסווה של תמיכה בצד החלש.

הקומיקאי ביל מאהר הגדיר זאת לאחרונה היטב, כשניסח בלעג את יחס השמאל הפרוגרסיבי לסכסוך הישראלי־פלסטיני: "היהודים בישראל ברובם לבנים, הפלסטינים חומים יותר, ולכן הם תמימים וצודקים יותר". עם מעט מאוד ידע אמיתי, והרבה שקרים ודיס־אינפורמציה שמפיצות כיום בין השאר חברות קונגרס סמי־אנטישמיות על ישראל, השמאל היהודי הולך ומתרחק ממדינת היהודים, ובעיני אמריקנים רבים הולך ומתרחק מאמריקה, שביססה את עצם הולדתה על התנ"ך היהודי.

ציניקנים יגידו שהבעיה הזו עומדת להיפתר בעשורים הקרובים, מכיוון שהיהודים שאוחזים בקרנות המזבח הפרוגרסיבי פשוט הולכים ונעלמים. אכן, גם לאחוזי ההתבוללות המדהימים בקרב יהודי ארה"ב – שבאופן לא מפתיע הולכים ויורדים ככל שהקהילה שמרנית יותר – יש קשר הדוק לתהליכים הפוליטיים הפנים־אמריקניים. שהרי כיצד יכולים זוג הורים יהודים דמוקרטים, ששולחים את בתם לאוניברסיטה יוקרתית, להוציא מפיהם מילת ביקורת כשזו תגיע הביתה עם חבר נוצרי או מוסלמי ותבשר בחיוך מחוף לחוף על האהבה שמצאה נפשה ועל החתונה המתקרבת? כל רמז לביקורת ייתקל במשטמה, ובצדק: עשרים שנה אתם מחנכים אותי לאהבת אדם באשר הוא אדם ולאמונה שכולם נבראו שווים ודוחים את סיסמת העם הנבחר, ועכשיו אתם נזכרים להגיד לי שבעצם אתם רוצים שאתחתן רק עם יהודי? זו גזענות לשמה!

יהודי ארה"ב הדמוקרטים נמצאים במצוקה לא פשוטה. מה שאמר עליהם השבוע נשיא ארה"ב היה מיותר, אך הלוואי שהוא יעורר שיח אמיתי, כן ופורה בינינו.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.