תעצרו הכל, איימן עודה מוכן. כן ראש הרשימה המשותפת מודיע כי יואיל בטובו לשקול הצטרפות לממשלה עתידית אם תהיה כזו של מרכז שמאל (רוב הסיכויים שלא תהיה). בעולם נורמלי זה יכול היה להיות טבעי, אפשרי והגיוני לשלב מפלגה שמייצגת מיעוט בממשלה. זו אפילו מהות הדמוקרטיה הליברלית, וחלקים בציבור הערבי שואפים לדו קיום ויש לכבד אותם.
אלא שעודה מוכן, אבל מציב תנאים כמו ביטול חוק הלאום שקובע כי ישראל היא מדינתו של הלאום היהודי בלבד וכל האזרחים נהנים בה משוויון זכויות במישור האזרחי והפרטי, וכמו הכשרת עבירות בניה במגזר הערבי. לא רק שהתנאים האלה צריכים להידחות על הסף, יש להתנגד לצירופם של חברי הכנסת הערבים לכל ממשלה, גם משום שהם עצמם לא עומדים בכמה תנאים בסיסיים המקובלים בכל דמוקרטיה חפצת חיים
נתחיל בעמדותיהם ובמעשיהם של חברי הכנסת הערבים. איך חברי כנסת שנפגשים השכם והערב עם מחבלים עם דם על הידיים, שנותנים רוח גבית לטרור הפלשתיני, שמייעצים לראשי האוייב הפלשתיני, יכולים להיות שרים בממשלת ישראל? איך מי שמסרבים להגדיר את החיזבאללה והחמאס כארגוני טרור, שתומכים ב-BDS שתומכים בפתרון שתי המדינות אך בתנאי שהאחת היא המדינה הפלשתינית והאחרת מדינת כל אזרחיה, מה שמאיין למעשה את המדינה היהודית, איך הם יכולים לשבת במרכז העצבים של החלטות מדיניות ואחרות. איך חבריהם הטובים של עזמי בשארה באסל רטאס וחנין זועבי יכולים לדבר בכלל על דו קיום בכבוד. יש כאן אנומליה שמטוייחת ומושתקת ע"י פוליטיקאים מהשמאל הקיצוני וחבריהם בתקשורת
נמשיך בהזדהותו של הציבור הערבי. תושבי ישראל הערבים עברו בשנים האחרונות הקצנה של ממש ומרביתם לא רק שמזדהים עם הפלשתינים, אלא רואים עצמם פלשתינים לכל דבר. מה זה אומר בעצם, הם מזדהים עם אלה שמפעילים נגדנו טרור רצחני, שאחראים לאינתיפאדות ולרציחתם של אלפי אזרחים ישראלים ילדים נשים וטף?
להלכה לפחות אזרחיה הערבים של ישראל מוגדרים כמיעוט, אלא שבפועל הרטוריקה של חברי הכנסת הערבים רחוקה מאוד מהגדרה זו ומתובלת כל העת בשאיפות לאומיות של ממש הקוראות תיגר על מדינת הלאום היהודית האחת והיחידה. לא רק שאיפות ביחס לפלשתינים אלא אף שאיפות בתוככי מה שקרוי הקו הירוק, כמו ראיית הגליל כאיזור ערבי. התנהלותם של חברי הכנסת הערבים רחוקה מאוד מראיית הציבור הערבי כמיעוט שווה זכויות, אלא מטפחת כל העת נרטיב לאומי חלופי, של הלאום הערבי והפלשתיני. איימן עודה צריך להפנים כי אם הוא רוצה שיתייחסו לציבור הערבי כמיעוט, אז עליהם להתנהג בפועל כמיעוט, ולא לשאוף להיעלמותה של מדינת היהודים
הנרטיב הפלשתיני נשען על בדותות ושקרים. ראשית, אפילו בן גוריון וגולדה כבר הבינו מזמן כי אין עם פלשתיני, ומדובר בהמצאה שבאה לנגח את הלגיטימיות של ישראל. שקר נוסף הוא הנכבה ותיאור מלחמת העצמאות כתוקפנות ישראלית מבלי לציין כי מדובר היה במלחמת מגן של עם שזה עתה קם מאפר השואה. כאן גם צריכה להישאל השאלה הבאה: איך מי שרואה ביום העצמאות של מדינת ישראל יום אסון יכול לשבת בממשלתה? לא ברור
הביקורת והויכוחים האידאולוגיים הם נשמת אפה של הדמוקרטיה אפשר וצריך לבקר את הממשלה למחות ולפעול נגדה, אבל בדמוקרטיה אפשר לבקר, אך אי אפשר לערער על עצם קיומו הבסיסי של המשטר, אי אפשר לפעול לערעור קיומה היסודי של מדינת היהודים. יש בישראל רבים וטובים גם בימין וגם בשמאל, המעוניינים בשיתוף פעולה ובדו קיום עם הציבור הערבי, בניסיון אמיתי לפתור ולגשר על מחלוקות, אלא שכל עוד חברי הכנסת הערבים פועלים בהתרסה ומערערים על קיומה של ישראל כמדינה יהודית זה לא יקרה. אז איימן עודה, זה יפה שאתה מוכן להיכנס לממשלה ואפילו הצבת תנאים, אבל כל עוד התנהלותכם אינה עולה בקנה אחד עם קיומה של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, אנחנו אלה שלא מוכנים.
