ראש עיריית אופקים איציק דנינו ניסה השבוע להצית אש בין עיירות הפיתוח להתנחלויות. במודעה חריפה שפרסם בעיתונות הוא האשים את שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' בקיפוח תושבי אופקים, לטובת הגדלת פיצויים לחקלאים מדרום הר חברון. "שר התחבורה קיבל החלטה שערורייתית, בריונית, הנגועה בשיקולים פוליטיים, בעלת חשש לשוחד בחירות, וכל זאת כדי להיטיב עם מצביעיו", נכתב במודעה.
זעמו של דנינו ניצת בעקבות מכתב ששיגר השר סמוטריץ' למנכ"ל נתיבי ישראל ובו ביקש לעצור את הליכי התכנון של כביש אופקים־שדה תימן, כביש שאמור לקצר במחצית את זמן הנסיעה מאופקים לבאר־שבע. סמוטריץ' אכן נימק את דרישתו בפיצויים הנמוכים שנקבעו לחקלאים ששטחיהם יופקעו לטובת סלילת הכביש, אלא שכשיורדים לפרטים מתברר שגם אם זעמו של דנינו מוצדק, הניסיון לטעון שמדובר בדאגה למתנחלים על חשבון תושבי אופקים הוא ניסיון מכוער שלא ממש מחובר לנתונים.
הכביש החדש נועד לא רק להיטיב עם תושבי אופקים. הוא גם מהווה תנאי לשיווק 7,500 יח"ד בשכונה חדשה שתוקם באופקים. כ־750 דונם אמורים להיות מופקעים לצורך סלילת הכביש, אבל רק 15% מתוכם שייכים לחקלאים מדרום הר חברון. היתר שייכים לחקלאים תושבי הנגב. דנינו מזכיר שעוד אלפי דונמים אמורים להיות מופקעים מחקלאי הר חברון לטובת הקמת השכונה החדשה, אלא שגם שם, רוב השטחים שיופקעו שייכים לחקלאים מהנגב ולא למתנחלים. דנינו טוען שסמוטריץ' לא היה מתערב בסוגיה אילו בין החקלאים לא היו מתנחלים, אלא שהפנייה לסמוטריץ' בנושא הגיעה בכלל מחברת 'מושבי הנגב'.
דנינו, חבר הליכוד, טוען שהמכתב של סמוטריץ' לא היה נכתב אם לא היו בחירות בחודש הקרוב. לדבריו, "מעל 85% מבעלי זכות הבחירה מתושבי גד"ש הר חברון הצביעו למפלגות הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין, אשר משתייכות שתיהן כיום ל'ימינה', מפלגתו של שר התחבורה". אלא שסמוטריץ' מעורב בסוגיית הכביש והפיצויים לחקלאים כבר למעלה משנתיים, במסגרת דיונים בוועדת הפנים על הארכת חוק ותמ"ל אופקים (ועדה ארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור). הפיצוי שהובטח לחקלאים הוא אלף שקלים לדונם לפני הורדת מס, ולדברי סמוטריץ' זהו "סכום מצחיק שלא מכסה אפילו את עלויות פירוק התשתיות החקלאיות הקיימות בשטח". סמוטריץ' מספר על סיכום שהיה בין הממשלה לחברי הכנסת, ולפיו סוגיית הפיצויים והמיסוי לשטחים החקלאיים תיבחן שוב. לדבריו, בניגוד לסיכום, משרד המשפטים ונציגי רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר לא שיתפו את חברי הכנסת בבחינת הפיצויים, הקמת הכביש מתבצעת כרגע תוך "גזל כבשת הרש", ואין לו כל כוונה שמשרדו יהיה שותף בכך.
על טענותיו של דנינו אומר סמוטריץ' שהכביש טרם תוקצב על ידי משרד האוצר, כך שבכל מקרה עדיין אי־אפשר להתחיל בעבודות. "זה כביש שמדברים ועובדים עליו כבר שנים", אומר סמוטריץ'. "הוא כביש חשוב, והוא ייסלל. גם אם כתוצאה מהמאבק הצודק שלי העבודות יתעכבו בשבועיים, שום דבר לא יקרה. זה בדיוק מרחב שיקול הדעת שלי כשר וכאיש ציבור". דנינו מצידו מבטיח לעתור לבג"ץ אם סמוטריץ' לא יבטל את הנחייתו. המשך כנראה יבוא.
איומים מודיעיניים
פניו המודאגות של דוד בן־גוריון מככבות על שלטי חוצות בנגב בימים האחרונים. "הנגב בסכנה. מישהו כאן ירד מהפסים", נכתב מתחת לפניו של ראש הממשלה הראשון. מאחורי השלטים עומד גוף בשם 'ישראל למען הנגב', שפתח לאחרונה בקמפיין "להצלת הנגב מביטול פרויקט ירידת אגף המודיעין לנגב". מי שמובילה את המאבק היא ד"ר אתי לוצאטו, כימאית תושבת עומר ובעלת חברה לקניין רוחני ומשפט.
לוצאטו היא פעילת ציבור שמכירה מקרוב את פרויקט מעבר אמ"ן לנגב. כחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן־גוריון וכחברת מועצת עומר במשך למעלה מעשרים שנה, גם היא מחכה כבר לא מעט שנים להקמת קריית המודיעין בסמוך למחלף שוקת. המכרז להקמת ותפעול הקריה כבר פורסם, ובנובמבר הקרוב אמור משרד הביטחון להודיע מי מבין שלוש החברות האזרחיות שניגשו למכרז תזכה בו. ובכל זאת, לוצאטו וחבריה מודאגים.
קריית המודיעין, שפתיחתה מתוכננת כרגע ל־2024, היא השלב השלישי והאחרון במהלך הגדול של מעבר בסיסי צה"ל דרומה. ההחלטה הראשונה על המעבר התקבלה ב־2002. בשנת 2008 נקבע כי יחידות אמ"ן יועתקו למתחם ליקית־עומר עד סוף 2015, אבל עיכובים רבים חלו בדרך. רבים מהם נבעו מחוסר התלהבות, בלשון המעטה, של ראשי אגף המודיעין מהמהלך.
הסיבה החדשה לדאגה היא דרישת צה"ל לחבר את הקריה החדשה לקו הרכבת לתל־אביב. בעבר כבר הותנתה הקמת הקריה בהגעת כביש שש עד לצומת שוקת הסמוך לקריה. כבר שלוש שנים שכביש שש מגיע לשוקת ומאפשר נסיעה של כשעה לשם ממרכז הארץ, אבל כעת דורשים בצה"ל גם רכבת. אם בעבר ראשי אמ"ן הם שעיכבו את המהלכים, כיום מסתמן שמי שמעכב את התהליך הוא הרמטכ"ל אביב כוכבי, שעמד בעבר בראש אמ"ן. לוצאטו טוענת שכוכבי התנגד למעבר גם כראש אמ"ן וגם כסגן הרמטכ"ל, אך כעת היא מצפה ממנו להתנהלות אחרת.
"רמטכ"ל במדינת ישראל צריך להתבונן על הסוגיה הזאת בעיניים של מנהיג", אומרת לוצאטו. "הוא לא עומד בראש ועד עובדים של אנשי המודיעין". את הדרישה לקו רכבת לקריה העתידית היא מגדירה כתירוץ. "מדובר במסילה באורך שבעה קילומטרים, ויש כבר הצעת תוואי מוכנה. הקריה אמורה להתאכלס רק בעוד חמש שנים ובמהלכן אין שום בעיה להניח תוואי רכבת באורך כזה. לא ייתכן שבגלל שבעה קילומטרים יבלמו מהלך כזה, שאמור לייצר בנגב פעילות כלכלית של 60 מיליארד שקלים".
לוצאטו מודאגת גם מהדיבורים בצה"ל על חיפוש חלופה למיקום הנוכחי של הקריה, ועל בדיקת אפשרות להקמתה בצפון באר־שבע כדי להגדיל את נגישותה התחבורתית. "בדיקת חלופה בפרויקט כזה פירושה עיכוב של עשרים שנה", היא טוענת. "חיפוש חלופות במקרה הזה פירושו ביטול הפרויקט כולו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: מעבר צה"ל דרומה הוא פרויקט לאומי ההולך ומתממש בשנים האחרונות. צה״ל והרמטכ״ל תומכים ורואים חשיבות רבה בהעברת אגף המודיעין לנגב. ההליך להקמת קריית המודיעין נמשך כסדרו על פי החלטת הממשלה בנושא. לאור העובדה שטרם נמצא הפתרון התחבורתי שהובטח, ראש הממשלה ושר הביטחון קיבלו את המלצת גורמי הצבא לבחון כמה סוגיות שקשורות לנושא. 
