לא היה צירוף זמנים אומלל יותר מהופעתו של יו"ר מפלגת העבודה ח"כ עמיר פרץ באולפן ערוץ 12 בשבוע החולף, במקביל לאירוע שהתרחש באותו ערב בשדרות. דקות לא רבות אחרי שפרץ כיכב במיצג "אין לי שפם ותוכלו לקרוא את שפתיי", ניתך מטח רקטות באמצע פסטיבל "לייב שדרות", שכ־4,000 צופים, ובהם ילדים רבים, נהרו אליו. המונים לא הצליחו להגיע למרחבים מוגנים והשתטחו בבהלה על הקרקע, מקווים שכיפת ברזל תעשה את העבודה. הפסטיבל פוזר.
כיפת ברזל, שאין מי שמזוהה איתה יותר משר הביטחון לשעבר עמיר פרץ, הצליחה ליירט כמה רקטות, ומנעה נפגעים בנפש, למעט נפגעי חרדה. ועל מה דיבר פרץ באולפן? על השפם שלו, כאילו היה זה אירוע לאומי, ולא שלב נוסף בהגחכת המערכת הפוליטית.

האם ציפה פרץ שבעקבות גילוח השפם ינהרו המונים לקלפיות ויטילו פתקי "אמת"? האם באמת סבר שהסרת השפם המפורסם שקישט אותו 47 שנים תגביר את אמינותו אם יאמר שוב ושוב "אין לי כוונה להצטרף לממשלת נתניהו בשום תנאי"? מה בדיוק חלף במוחו כשתכנן את המהלך הזה? האירוע הדרמטי בלילה הזה בשדרות הפך השבוע למופע של ניתוק מהמציאות. באולפן מתמוגגים מהשפם שאיננו ומדברים פוליטיקה, בעוד שהמציאות העגומה חובטת באלפי החוגגים בפסטיבל בעיר הדרומית. עשר שנים חלפו מההבטחה ההיא של נתניהו "למוטט את שלטון החמאס", ואפילו פסטיבל של קיץ אי אפשר לקיים בשדרות.
עודה קובע סדר יום
יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה הצליח במקום שאחרים נכשלו. במשך ימים לא מעטים הוא קבע סדר יום. לגמרי לא פשוט, במערכת בחירות צפופה, לצאת מהקליפים של התעמולה ולעבור לכותרות הראשיות של העיתונים ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו.

כחול לבן מנסה כבר חודשים ליצור סדר יום אבל נגררת אחרי נתניהו או אחרי האירועים בשטח. רק פעם אחת הצליחו גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי לגרום לנתניהו להיגרר לקמפיין שהם הכתיבו – בפרשת הצוללות ובדרישתם לחקירת משטרה מחודשת, כולל חקירתו של ראש הממשלה. אבל זה היה מזמן, לפני בחירות מועד א', בחודש אפריל. מאז ניסו ולא הצליחו.
ח"כ איימן עודה, שהודיע כי ראוי שמפלגתו תשקול הצטרפות לממשלת מרכז־שמאל, הצליח. אולי עשה זאת כמהלך טקטי, שנועד להגדיל את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי, ולא כמהלך אסטרטגי משמעותי, אבל סדר יום פוליטי הוא יצר גם יצר. המערכת הפוליטית כולה נדרשה לדבריו, שסוקרו ונידונו בהרחבה.
כל פוליטיקאי מתחיל יודע שברגע שאתה עובר ממודעות התעמולה ומהקליפים אל עמודי החדשות בעיתונים – גוברים סיכוייך להצליח. האם אכן תהיה לכך השפעה על מצבה של הרשימה המשותפת ביום הבחירות – זו עדיין שאלה גדולה. באשר למהות, אין כרגע מי שמהמר שעודה, טיבי או חברים אחרים ברשימה הערבית המשותפת אכן יהיו שרים בממשלה הבאה.