באמצע העשור שעבר, כשבדרום נערך צה"ל לפינוי יישובי גוש קטיף ובצפון התנהלו פלרטוטים מגושמים עם אסד על נסיגה מהגולן, יזם המכון לאסטרטגיה ציונית בראשות ישראל הראל משחק סימולציה בשאלה מה יקרה אם ישראל תחליט על סיפוח מעלה־אדומים. התסריט הזה היה דמיוני עד כדי כך שבסופו של דבר לא נמצאו מומחים שישתתפו בהדמיה. בעידן של נסיגות, היה דמיוני לחשוב על התרחבות, נגד כיוון התנועה.
לפי כל הסימנים, ישראל קרובה להחלת החוק בשטחים נוספים יותר מלסיום אחיזתה בהם. ממשל טראמפ שילם את חובו הרטורי לפלסטינים, אבל מאז לא מפסיק להלום בהם. הכרה בירושלים, העברה דחופה של השגרירות, "גרזון" התקציבים לאונסק"ו ולאונר"א, קיצוץ בסיוע למדינות שהצביעו נגד ישראל, ביקורים רשמיים מעבר לקו הירוק, גינויים חריפים לאבו־מאזן – וזה רק תקציר החודשיים האחרונים. השליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט, בוגר ישיבת כפר עציון, השתתף השבוע בכינוס בבריסל ובנאום נרגש קרא לפלסטינים להתחיל להכיר במציאות: ירושלים תישאר ישראלית לעד.
המציאות הבלתי הפיכה נוגעת גם למעלה־אדומים ולגוש עציון. בנאומיו, כולל ההצהרה בפתח הפגישה עם נתניהו בדאבוס, נשיא ארה"ב מסביר למעשה שאין טעם להתווכח על נושאים שאי אפשר לשנות. האם, במסגרת הגישה הטראמפית להורדה מהשולחן של סוגיות בלתי הפיכות, הוא יאפשר סיפוח של מעלה־אדומים? ישראל תצטרך לשלם על הצהרתי בנושא ירושלים, אמר, אבל אם לאמץ את הרטוריקה העסקית שלו, גם הפעם ייתכן שנתניהו יקבל את חלומו של כל ספק: לקבל את הסחורה מיד ובמזומן, ולהידרש לשלם באשראי רחוק, בלי ריבית.
אם יוצאים מנקודת הנחה שהפלסטינים שסירבו להצעות אובמה וקלינטון לא יוכלו להסכים למתווה טראמפ, יש אפשרות – שרמזים לה כבר נשמעים בירושלים – שדרמה מדינית עצומה בדרך: מה תגיד קואליציית נתניהו על הסכמה ישראלית למתווה שכולל הסכמה עתידית למדינה פלסטינית מפורזת על רוב השטח, אך עם הכרה אמריקנית בשלטון ישראל בכל ירושלים וסיפוח מיידי של גוש התיישבות או שניים?
רחמנות על הפלסטינים. המכבש הנשיאותי שעבר על ירושלים במשך שמונה שנות אובמה הוא כאין וכאפס לעומת מה שעובר עכשיו על רמאללה בכהונת טראמפ. ככל הידוע, זה לא מקרי. שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר, שבממשל הקודם לא ראה את שדרות פנסילבניה במשקפת, הוא המושך בחוטי המדיניות האמריקנית בממשל הנוכחי. יכולתו לנווט את המדיניות האמריקנית בנושא הישראלי־פלסטיני היא מהמדהימות שנראו במקומותינו.
חקירות נתניהו מחייבות אותו לשמור מכל משמר על ה"בייס שלו" בשנת ההכרעות הקרובה. ממשל טראמפ חופשי יחסית עד בחירות אמצע הכהונה בעוד עשרה חודשים. לחלון ההזדמנויות הזה פירוש אחד: ל־2018 יש פוטנציאל להיות אחת השנים המדיניות הדרמטיות שידענו.
