ריח חזק של חלוציות וציונות הורגש באוויר ביום חמישי שעבר ביישוב הצעיר שיזף שברמת־הנגב. אחרי שמונה שנות המתנה נחנכו ביישוב 13 בתים שאפשרו את כניסתן של משפחות חדשות. אמנם מדובר עדיין רק בבתים יבילים, ובניית בתי הקבע תתחיל רק בעוד שנתיים במקרה הטוב, ובכל זאת, היישוב הקטן שמנה עד כה 15 משפחות בלבד כמעט יכפיל את עצמו בסוף הקיץ, וזו בהחלט סיבה להתרגשות.
בטקס קבלת הפנים למשפחות החדשות הקריא אופיר צימרינג, מנהל המחלקה לצמיחה דמוגרפית במועצת רמת־הנגב, את ברכת הבית שחיבר למשפחות החדשות במועצה: "באלה הבקרים לא ניתקע בפקקים, ובצהריים בלי בלאגן, נספיק לאסוף את הילדים מהגן… בנוף מדבר שלא נגמר, כשהלב מתרחב עם כל רגב, ברמת־הנגב, שמרנו לכם מקום, בואו והתחילו לנשום".
ניגון ונגה בן־אור ושלושת ילדיהם נכנסו לביתם החדש בשיזף שעות ספורות לפני הטקס. הוא במקור מקיבוץ גבעת־חיים בצפון, היא מקיבוץ קטורה בערבה. בשנים האחרונות הם התגוררו בבאר־שבע. "חיפשנו מקום באמצע הדרך, חיפשנו קהילה, רצינו ליישב את הנגב וגם לחיות במדבר שאנחנו מאוד אוהבים", מספר ניגון על בחירתם בשיזף. הוא מסיים לימודי רפואה באוניברסיטת בן־גוריון, היא עורכת דין בסנגוריה הציבורית. החיבור לקהילה מעורבת בזהותה הדתית היה עבורם טבעי. "אנחנו בעצמנו על הרצף הדתי, כי נגה גדלה בקיבוץ קונסרבטיבי. חיפשנו יישוב בלי דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילונים, וזה מה שקורה בשיזף. חלוקה לדתיים וחילונים זה המאה העשרים… כאן חיים על הרצף". כבר שלוש שנים שמשפחת בן־אור ממתינה לבית פנוי בשיזף. "כל פעם אמרו לנו שבעוד חודשיים יגיעו הקרוונים".
גם אביעד ורעות שר־שלום ושלושת בניהם חיו בהמתנה ממושכת לביתם בשיזף. הוא מרמת הגולן, היא ירושלמית. אביעד נחשף לנגב כבר בזמן לימודיו בישיבה הגבוהה במצפה־רמון, אבל ההתאהבות באזור התרחשה אצלו רק אחרי השירות הצבאי, כשעבד בכרם־רמון. אחרי החתונה הוא הדביק את רעות בחיידק, והם החלו לחפש יישוב קהילתי ברמת־הנגב.
כזוג דתי, היישוב המעורב שיזף היה עבורם רק אופציה שלישית אחרי שני הישובים הדתיים במועצה – מרחב־עם ורתמים – אבל ברגע שנכנסו בשעריו הם נשבו בקסמה של הקהילה. אביעד, הנדסאי מכונות, עובד בתחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים, ורעות מסיימת התמחות ברפואה בסורוקה. בשנתיים האחרונות הם התגוררו באופן זמני בירוחם, אבל כהכנה למעבר לשיזף שלחו את הילדים לגן ממלכתי בקיבוץ החילוני משאבי־שדה.
רוב ילדי שיזף הקטנים, הדתיים והחילוניים, לומדים בגן הזה. כדי שגם הדתיים ירגישו בו בבית, הבוקר בגן הקיבוצי מתחיל בתפילה. בקרב ילדי בית הספר יש בינתיים פיצול. החילונים שולחים לממלכתי במשאבי־שדה, הדתיים לבית הספר הדתי שהוקם במועצה, ויש גם קבוצה גדולה של ילדים שלומדת בבית ספר סביבתי ואלטרנטיבי בניצנה. החלום של תושבי שיזף הוא להקים בעתיד עבור ילדיהם בית ספר משלב של דתיים וחילוניים, אבל עוד לפני כן הם חולמים על בתי קבע.
רשימת המתנה
שיזף עלה לקרקע בשנת 2012, עם 15 משפחות. בתחילת דרכו הוא הוגדר ככפר סטודנטים של תנועת איילים, אבל ראש מועצת רמת־הנגב באותה תקופה, שמוליק ריפמן ז"ל, הצהיר מייד על הכוונה להפוך אותו ליישוב קבע נוסף במועצה. מי שניסתה לתקוע גלגלים במהלך, וגם הצליחה לעשות זאת במשך מספר שנים, הייתה החברה להגנת הטבע. שי טכנאי, רכז מחוז דרום של החברה, טען בהתחלה שהיישוב הוקם באופן לא חוקי מכיוון שלוועדה מקומית של מועצה אין סמכות לאשר הקמה של יישוב חדש.
לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה לממשלה על הקמת יישוב קבע במקום, החברה להגנת הטבע הגישה עתירה נגד ההחלטה בטענה שמדובר בסטייה ניכרת מהתוכנית המקורית להקים במקום קריית חינוך. התירוץ להתנגדות של החברה השתנה כל פעם בהתאם לנסיבות. בשורש הדברים הייתה מונחת התפיסה הירוקה הקיצונית, שמתנגדת להקמת יישובים חדשים בכל מקום בארץ, אלא אם מדובר ביישובים ערביים כמובן. במקרה של שיזף הטענה של החברה להגנת הטבע הייתה אבסורדית במיוחד, כי גם הם הודו שהקרקע שעליה מוקם הישוב לא הייתה אמורה להישאר שמורת טבע או שטח פתוח, אלא יועדה להקמת קריית חינוך. בכל זאת, באתר הרשמי של החברה להגנת הטבע שיזף הוגדר כ'איום'.
ערן דורון, ראש מועצת רמת־הנגב בשנתיים האחרונות, הוא בוגר של החברה להגנת הטבע. בעבר הוא ניהל את חוגי הסיירות של החברה באזור הדרום, וגם היה מנהל בית ספר שדה שדה־בוקר. ההתנהלות של החברה בסוגיית שיזף הרחיקה אותו מכור מחצבתו. דורון צירף אליו שני ראשי מועצה נוספים בוגרי החברה – אייל בלום ממועצת ערבה תיכונה, ויאיר פרג'ון שעמד בראש מועצת חוף אשקלון – ושלושתם איימו לקרוע את כרטיסי החברה להגנת הטבע שברשותם. "שאלתי את איריס האן (מנכ"לית החברה להגנת הטבע), על מה אתם נלחמים? יש פה מאבקי סביבה אמיתיים, ובגלל המאבק שלכם בשיזף אתם מאבדים אותנו. אם אתם לא מייצגים אפילו אנשים כמוני, זה אומר שאיבדתם את הציבור".
בסופו של דבר החברה להגנת הטבע התקפלה, הסדרת שיזף התקדמה, ויישוב הקבע נמצא כעת בשלבים האחרונים של הפקדת התב"ע. למעלה משישים משפחות כבר ממלאות את רשימת ההמתנה ליישוב הצעיר, אבל ראש המועצה ערן דורון מבהיר: אנחנו לא קולטים יותר מבנים יבילים. מעכשיו, משפחות חדשות ייכנסו רק לאחר שיסיימו לבנות את ביתם באתר הקבע.
במהלך הטקס הקריאו המנחים טקסט עתידני על שיזף בשנת 2040, וניבאו לו מאות משפחות. דורון, שדיבר אחר כך, הציע לא לזלזל בתרחיש. "ראשוני קיבוץ רביבים לא היו מאמינים שיחיו ברמת־הנגב 8,000 תושבים. גם אתם עוד תראו שיהיה כאן יישוב גדול".
