א.
בעת האחרונה נשמעו קולות בציונות הדתית, לא רק בקרב אנשי נעם, לצאת מתוך מחנה הציונות הדתית ולחבור לאגודת ישראל כי בראש תנועת הציונות הדתית עומדת איילת שקד, שהיא אישה חילונית. לפני כמה ימים התפרסמה מודעה של רבותינו זקני הציונות הדתית, ורבים דייקו מנוסחה שרבותינו החתומים עליה תומכים רק בנציגים הדתיים ולא בראש המפלגה, איילת שקד.
איילת אינה שומרת שבת במובן ההלכתי הצרוף (שהוא החשוב מכולם), אך היא מכבדת את השבת כיום מנוחה, וכן את כלל התורה, את מצוותיה ואת לומדיה. היא ייצגה לא מעט פעמים את מצוות התורה ביעילות רבה יותר משומרי שבת. היא אישה ישרה והגונה, הנזהרת מאיסורים אחרים שלא כולם נזהרים בהם. לכל אחד מאיתנו יש חסרונות, וגם לנציגינו בכנסת במפלגות שומרות המצוות. איני בטוח שאנו עורכים את ההבחנה הנכונה בין מי שראוי לייצג אותנו ובין מי שאינו ראוי לכך.

הרעיון ללכת עם מי שאינם שומרי תורה ומצוות במובן המקובל, גם אם התקבל בדיעבד מאימתו של אחוז החסימה, הוא רעיון נכון. הוא נכון אך ורק אם אלה אנשים המכבדים את התורה ואת מצוותיה, ומוכנים בשעת הצורך לעמוד בפרץ ולהיאבק על כך. איילת שקד ואחרים במפלגה עומדים בקריטריונים הללו. דומני שלא מעטים חשים שבמבחר הקיים היא מייצגת אותם היטב.
ב.
אני חש עד כאב שאילו היה קם היום נביא אמת וקורא לתשובה כללית בחודש אלול ומול הסכנות המאיימות עלינו, הוא היה קורא בראש ובראשונה להקמת ממשלת אחדות, שתפשיר במידת מה את השנאה התהומית ואת ההשמצות ההדדיות המפוררות את העם, יחד עם השקרים וההפחדות מכל כיוון בעקבות שתי מערכות בחירות רצופות. מדובר בחטא לאומי, שיש לתקנו אולי לא פחות מן הצורך לתקן את חטאי השבת ואת חטאי האיום על המשפחה היהודית. את החטא הזה אפשר לתקן באמצעות ממשלת אחדות.

דא עקא: בליכוד מצהירים על הסכנה הלאומית שביריביהם מכחול לבן, וכחול לבן מוכנים לאחדות עם הליכוד רק אם נתניהו יפרוש או יושלך מן הפוליטיקה. ליברמן אומר דברים דומים. לדעתי יש דרכים להגיע להסכם בלא לדחות כרגע את נתניהו, אך איש אינו מרים את הכפפה. התייחסותו הלא מכבדת של הליכוד לציונות הדתית בעת הזאת היא סיבה נוספת לשקול את הדרך הזו.
ג.
הרעיון להצטרף לאגודת ישראל, או לבעלת בריתה הגדולה, הליכוד, הוא רעיון שיש בו חיסרון ניכר: המחלוקת העקרונית בין הציבור החרדי לציונות הדתית היא אם יש לדאוג תחילה ליכולתם של שומרי המצוות לשמור את התורה בהידור גדול, גם במחיר התרחקותם של חילונים ומסורתיים מן התורה, או שעדיף להתפשר על מה שלפחות בדיעבד אפשר להתפשר עליו, ובלבד שכל שכבות העם ימצאו דרך להתקרב לתורה ולמצוותיה, איש לפי דרגתו.

אגודת ישראל וש"ס מובילות כיוון ברור ובלתי מתפשר כבר דורות לא מעטים. הליכוד, על שלל חובשי הכיפות הסרוגות שבה, תומכת בהן בעקביות בכל הנוגע לבחירת רבנים ראשיים, רבני קהילות ומועצות דתיות. כדי שהציונות הדתית תוכל להיכנס לשם היא צריכה כוח פוליטי. אסור לנו לוותר על משימת חיבור כלל העם לתורת ה', ויש לנו כוחות להוביל אותה.
יש לנו גם כוח להוביל ערכים נוספים, שלא בהכרח משרתים את השלטון, אך הם חשובים. דוגמה לכך – המאבק של סמוטריץ' נגד נתניהו בשאלת הקמת הקזינו באילת, העתיד להרוס חלילה משפחות שלמות מחמת ההתמכרות להימורים. חסר לנו לכך הכוח הפוליטי. הוא לא יבוא מהליכוד.