יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user
צילום: אריק סולטן

שרה העצני-כהן

פובליציסטית

אתם מאבדים אותנו: מכתב פתוח לאחותי שמעבר לים

שתינו אימהות סביב גיל 30, אוהבות את אותה מוזיקה, מתלבשות דומה ושותות את אותו קפה. אבל כשאתם באמריקה לוחצים על ישראל, אתם מאבדים אותנו

אחות יקרה. אני כותבת לך מתוך תחושת דחיפות. אני מבקשת ממך להקשיב רגע, בלי לחשוב מה תעני בחזרה. נהוג להגיד שמדינת ישראל מאבדת את יהדות התפוצות. היום אני אומרת לך: אתם מאבדים אותנו, וזה קורה מהר מאוד. נוצר פה תהליך מסוכן והוא דו־כיווני.

לא תאמיני כמה אנחנו דומות. שתינו סביב גיל 30, שתינו אימהות, אוהבות את אותה מוזיקה, מתלבשות אותו דבר ואוהבות את הקפה שלנו בדיוק כמו שאנחנו אוהבות. שתינו מלאות אכפתיות לחיים סביבנו, אוהבות חופש וחירות ומאמינות בזכויות אדם. שתינו נולדנו לעם היהודי ואכפת לנו מההמשכיות ומהעתיד. אני רואה את העתיד שלי בישראל, את כנראה רואה את שלך באמריקה. אנחנו אחיות.

לפני כמה שבועות כתבתי מאמר ששאף לעורר את המחנה הלאומי בארץ, את הרוב, כלפי יהדות אמריקה והקשר עם התפוצות. הסברתי שאסור לוותר, שאפשר להיות חלוקים אבל אסור להתגרש, שצריך להבין את האתגרים שאתם עוברים שם. קיבלתי הרבה תגובות מעודדות, אבל גם כאלה שמוכיחות כמה עמוק הפער. הייתי רוצה לשקף לך מה עומד מאחורי חלק מהתגובות האלה, כי הקשר בינינו הוא משימה משותפת ותהליך ההתרחקות הוא דו־כיווני. הציבור בישראל רואה את המגמות הביקורתיות עד כדי ניכור בקרב יהודי ארה"ב, והוא לא נשאר אדיש.

את יכולה להבין איך מרגיש יהודי בישראל כשג'יי סטריט, השדולה שמגדירה עצמה פרו־ישראלית, יוצאת בקמפיין בעד הסכם הגרעין עם איראן? ההסכם הרע הזה, שהחזיר את הצבע ללחיים של המשטר המדכא והמאיים באיראן. את יודעת שבמרכז טהרן הוצב שעון שסופר את הימים עד להשמדתה של ישראל בשנת 2040? שהמשטר באיראן מטיף יום יום למען השמדת ישראל ועושה צעדים למענו בפועל? זה המשטר שאיתו חתם הנשיא אובמה על הסכם, ובעבורו קיבל את חותמת הכשרות של ג'יי סטריט. איראן היא לא רק סכנה לישראל, אבל ישראל עומדת בחזית. אנחנו, אני והילדים שלי.

צילום: AP
הפגנה של 'קול יהודי לשלום' בשיקגו . צילום: AP

אנחנו משלמים את המחיר

בואי נדבר רגע על ה־סכסוך. נעשה סדר בתוך ים השקרים: כולנו רוצים שלום. הישראלים רוצים שלום. הם שולחים את הילדים לצבא ומוכנים למלחמה רק כדי לשמור על השלום ועל החיים. ככה זה במזרח התיכון. אנחנו בונים מדינה משגשגת כשמעבר לגבול מצחצחים את כני הטילים כלפינו, וחיים תחת עננת טרור כבר עשרות שנים. וזה לא בגלל ה"כיבוש", כי טרור היה גם לפני 1967. מה שלמדנו במקרה הפלסטיני הוא שכשהבטיחו שלום קיבלנו עוד טרור, וכשחתמו על הסכמי שלום שהצטלמו טוב, אני ומשפחתי הסתופפנו תחת עוד ועוד מיגון. הציבור בישראל מאס בתוכנית 'שתי המדינות', זה משתקף בסקרים שהולכים ומתרבים. כשאתם לוחצים על ישראל אתם צריכים להבין שבסוף אנחנו אלה שמשלמים את המחיר, לטוב או לרע. אנחנו חיים את הדילמות, המתח, ובעיקר את התוצאות של אותם מהלכים. הקו של השדולה היהודית הגדולה אייפא"ק הוא לעמוד לצד ממשלת ישראל שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, לא משנה אם היא שמאל או ימין. משהו בקו הזה נשבר בשנים האחרונות בקרב גורמים לא מעטים בקהילה היהודית, והציבור בישראל לא נשאר חייב. הוא מתנכר בחזרה.

בואי נדבר רגע פוליטיקה. עברנו בישראל שמונה שנים קשוחות מאוד תחת אמריקה של אובמה. לא רק ההתיישבות ביו"ש, כל ישראל. כשאובמה ישב עם רגליים על השולחן כששוחח בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו, זה בוז לא רק כלפי הימין. כשהוא עיכב משלוחי נשק ב'צוק איתן' זה פגע בביטחון שלנו. כשהוא בחר לנאום מחוץ לכנסת הוא זלזל בנבחרים שלנו, וכשארה"ב נטשה את ישראל באו"ם בשלהי כהונת אובמה כולנו נפגענו. בין השנים 2012־2015, 86% מהגינויים באו"ם היו נגד ישראל. לא סוריה, לא צפון־קוריאה, לא ונצואלה. ישראל. אנחנו עומדים מול כל זה כמעט לבדנו.

אובמה נטש אותנו למען איראן, שבה ראה גורם יציב במזרח התיכון, ובסוף הכהונה גם באו"ם. הנשיא טראמפ, לעומת זאת, הוא שינוי כיוון מרענן ומחיה בעבור הציבור בישראל. עד כה, ואני זהירה, ממשל טראמפ הוא ממשל טוב מאוד לישראל. הוא מגן עלינו באו"ם, מקצץ בתקציבי ארגונים פלסטיניים שמעודדים שנאה וטרור, מכיר בקשר ההיסטורי שלנו לארץ ולירושלים ובחשיבות האסטרטגית של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הוא מעז לערער על ההסכם עם איראן ומנסה להוביל מגמה עולמית. אני יודעת ומבינה שהנשיא טראמפ הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב הקהילה היהודית באמריקה. אבל אני גם יודעת להגיד שהקו שהוא מוביל הוא אוויר לנשימה בעבורנו. הציבור בישראל, אם יורשה לי לדבר בשמו, אוהד מאוד את הנשיא טראמפ, ומעריץ את ניקי היילי.

רצח אופי למדינת היהודים

הקמפיין האחרון שעלה לכותרות הוא קמפיין המסתננים. יש פה מערכת משומנת שעושה רצח אופי למדינת ישראל, ומצליחה לשרוט את הלגיטימציה שלנו בזירה העולמית וגם בזו היהודית. הקמפיין הזה שקרי: ישראל לא רודפת פליטים בעליות גג ולא מגרשת נשים וילדים (ההפך). אנחנו מתמודדים מול הגירה בלתי חוקית מאפריקה, עשרות אלפי אנשים שהתרכזו בדרום תל־אביב והפכו את חיי התושבים לגיהנום. עכשיו תפתחי את המפה: ישראל קרובה מאוד לאפריקה. הגירה היא עניין עולמי, אבל גם כאן ישראל בחזית. אותם ארגונים פונים אלייך והם יודעים למה. הם מנגנים לך על אחד הנושאים הכי רגישים – השואה. לא אגיד לך שהכול מושלם, יש לי הרבה ביקורת על הממשלה, אבל המדיניות נכונה. צריך להוציא מהגרים שנמצאים כאן באופן בלתי חוקי.

לצערי אני רואה איך פעם אחר פעם אתם חוברים לגורמים הלא־נכונים. לשמאל הקיצוני והקולני, זה שלא מייצג כמעט כלום בציבוריות הישראלית. הם מדברים אנגלית מושלמת, הם נחמדים (באמת), מבינים מנטליות אמריקנית, אתם מחזיקים הרבה פעמים באותן תפיסות עולם והם מגיעים אליכם עד הבית. אבל זו מלכודת דבש. אותם גורמים מוכווני־חוץ ויתרו על הישראלים כי הם לא הצביעו "נכון" בבחירות, והתייאשו מהדמוקרטיה הישראלית. אם היית יודעת כמה כסף מושקע מתחת לפני השטח באופן מכוון כדי לנתק בינינו, היית מבינה. אפילו קטאר, זו שמממנת את הטילים של חמאס ואת אל־ג'זירה, שכרה משרד יחסי ציבור כדי להגיע אל הלב שלך, שלכם.

אומרים לי שאני נלחמת לריק ושהרכבת עזבה מזמן את התחנה. אולי. אבל אני לא מוכנה לוותר עלייך. אנחנו לא חייבות להסכים, אנחנו יכולות להתווכח, אבל אתם צריכים את ישראל וישראל צריכה אתכם. בקשר הזה שווה להשקיע.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.