יש כל כך הרבה סיבות למצביעי הימין למה לא להצביע היום בבחירות לכנסת ה-22: "ביבי מאכזב". "בנט ושקד לא הכניסו את עוצמה יהודית למפלגה המאוחדת". "הרי גם ככה לשמאל אין ממשלה אז מה הלחץ". "מה הם חושבים שאני נחום-תקום שהולך להצביע כל שלושה חודשים". "יש מגזרים שגונבים את הבחירות ובכלל לא משנה אם אצביע או לא". "אף אחד לא מדבר על הנושאים שבאמת חשובים לי". "הכל ספינים". "עוד שבועיים ראש השנה עדיף לנצל את יום החופש לקנות בגדים חדשים לילדים לחג".
את כל התירוצים הללו ועוד אני שומע מסביבי לא מעט בתקופה האחרונה. גם בקרב השמאל יש תמונת מראה דומה, אבל נדמה ששם המגמה פחותה בהרבה. אחרי שנות ימין ארוכות – וטובות, צריך לומר זאת – השמאל נתון לקראת בחירות ספטמבר 2019 באווירת מהפך וטעון באנרגיות שמשדרות ניצחון. וניצחון לא צריך להיות ממשלת שמאל של 61, שאין שום סיכוי שתקום, אלא גוש חוסם לממשלה לאומית כפי שהתרגלנו אליה – אולי התרגלנו קצת יותר מדי – בשנים האחרונות. הימין האידאולוגי נראה לקראת ההכרעה הגורלית הזו אדיש, נרפה, משועמם.
הדברים נאמרו לא פעם, אבל הבוקר הזה צריך שייאמרו שוב כי הם אמת צרופה ועובדת חיים: מי שלא יקום היום מכורסתו וישקיע עשר דקות בהגעה לקלפי ושלשול הפתק שהכי קרוב לעקרונותיו – פשוט קם מאותה כורסה בדיוק, מגיע לקלפי ומשלשל את הפתק ההופכי. ככה זה עובד.
הסתכלו בעיניים של הילדים שלכם ואמרו בקול שלא אכפת לכם מאופי המדינה שבה יחיו בשנים הקרובות. הסתכלו בעיניים של סבתכם וסבכם, שממקום מושבם באירופה של טרום אמצע המאה הקודמת, או במדינות ערב, או בכל גלות דוויה אחרת, מתבוננים בעיניים תמהות ועצובות על צאצאם שהחליט לזרוק לפח את מה שעליו לא העזו אפילו לחלום – האופציה של יהודי ששולט על עצמו ובוחר את נבחריו על אדמתו.
זה אולי נשמע לכם כמו פאתוס מעט מוגזם, וייאמר לגנותם של רוב הפוליטיקאים שלנו שמעשיהם ואמרותיהם לא ממש מועילים בכדי שנחוש את ההפך, אבל זה בדיוק היום שבו צריך לשים את כל השיקולים הקטנוניים, האישיים והתועלתניים בצד – וללכת להצביע.
לימין יש רוב במדינת ישראל. זה רוב מוצק וברור שחייב לבוא לידי ביטוי בקלפי. וזה תלוי בכם. בחרו את המפלגה שלדעתכם תשמר את ערכי הימין הכי טוב שאפשר, שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה לא פחות ממעולים, ותגרמו גם אתם למדינה האהובה שלנו להמשיך בדרך הנכונה. כן, כן, אני יודע – בדרך הנכונה הזו יש מהמורות ועליות תלולות ומדרונות חלקלקים. יש בה נופים כאלה ונופים אחרים. הכל ידוע מדובר בדרך. אבל היא הדרך הנכונה. ומולה ניצבת דרך אחרת שלא תוביל אותנו למקומות טובים. אנחנו מכירים את הדרך הזו. יודעים בדיוק למה היא עשויה לגרום. לא רוצים שהיא תחזור? תרימו את עצמכם מהכורסה ותצעדו בה לקלפי. כן, קומו. עכשיו.
