1.
זה התחיל כרעיון למאמר שמבקר את הממשלה על גירוש של מעט מידי ומאוחר מידי, ואז, שצללתי לתוך הנתונים והמספרים, נתגלתה פתאום התמונה המלאה, והיא לא פחות ממדהימה: בישראל לפחות 230,000 מסתננים לא חוקיים וכל מהומת האלוהים סביב הגרוש היא בסך הכל החלטה לגרש 8.5% מהם, כ-20,000 איש. אף אחד לא כותב על השאר, אין כמעט דיון ציבורי בנושא. איך זה יכול להיות?
אז הנה העובדות:
2.
230,000 השוהים הלא חוקיים מתחלקים ל-4 קבוצות שונות:
- אוכלוסיית המסתננים שבכותרות היא כ-37,000 אפריקאים שגנבו את הגבול עם מצרים. ממשלת ישראל החליטה לגרש מתוכם רק גברים רווקים, ולפי הצהרתו של יוסי אדלשטיין, ראש מנהל האכיפה בראשות האוכלוסין, בראיון לאתר "וואלה ניוז", יש בסך הכול כ-20,000 כאלה. נכון לעכשיו, כמחצית מאוכלוסיית המסתננים באפריקה בכלל לא בתוכנית הגירוש. בסוף הסיפור ייגמר בפארסה, שתשאיר כאן את רוב המסתננים מאפריקה. למה?
- לפי רשות האוכלוסין וההגירה יש בישראל בנוסף עוד כ-74,000 "תיירים" השוהים בישראל שלא כחוק, רובם ממדינות מזרח אירופה (נכנסו לאורך השנים באשרת תייר ו"שכחו" לצאת). הגירוש שלהם מתנהל בעצלתיים בעיקר בגלל ביורוקרטיה ממשלתית.
- עוד כ-18,000 עובדים זרים שוהים בישראל שלא כחוק, ככל הנראה פועלים שנכנסו כחוק והחליטו לא לצאת כשפגה אשרת העבודה שלהם.
- בנוסף, ישנה כמות לא ברורה של ערבים מהרשות הפלסטינית (וקצת מירדן), שנכנסו למדינת ישראל שלא כחוק, חלקם התחתנו כאן. הכמות לא ברורה, אך מדובר על לא פחות מ-100,000 מסתננים לפי הערכות הכי שמרניות (דו"ח שחיברה ועדה בראשות פרופ' ארנון סופר מציג כמויות גבוהות בהרבה). זה קורה בעיקר ביישובים הערבים על הקו הירוק, במזרח ירושלים בדגש על השכונות שמחוץ לגדר (אך לא רק), ואצל הבדואים בנגב. יש כאן ניסיון לקיים "זכות שיבה" בדלת האחורית, תוך ניצול מדינת הרווחה הישראלית. גם כאן, ישראל צריכה להתעורר לפני שיהיה מאוחר מידי. ערביי הרש"פ מהווים גם סיכון ביטחוני גדול הגורם להקצנה בקרב ערביי ישראל ולפי נתוני הרשויות הם מעורבים בפיגועים. בנושא זה, בעיקר בזכות השופט חשין ז"ל, יש גם רוח גבית מבג"ץ לעצור את התופעה. ומה נעשה בנדון? כמעט כלום.
כאמור, בסך הכול כ-230,000 מסתננים, לפי הערכות הכי שמרניות. טעות לחשוב שמדובר רק באפריקאים. סך ההרחקות של שוהים בלתי חוקיים בישראל מכל הסוגים (ללא ערביי רש"פ בישראל) ב-2017 עמד על 5,841. מספר זניח ביחס לגודל הבעיה.
אוכלוסיית המסתננים ללא ערבים לפי נתוני ראשות ההגירה
3.
השאלה הכי מטרידה היא מדוע מתעלמים מ-74,000 התיירים הלא חוקיים ומ-100,000 (לפחות!) הערבים שהסתננו לכאן? במדינה עם שלטון חוק, כל מי נמצא כאן שלא כחוק צריך להיות מוצא מישראל אחר כבוד. בסוף, אחרי כל הקשקשת, זו פשוט עניין של החלטה. האם יש חשש להתעמת עם האוכלוסייה הערבית? ומה הסיבה שאין אכיפה וגירוש כנגד 74,000 ה"תיירים", שרובם ממדינות מזרח אירופה. מה כל זה אומר על המשילות והריבונות הישראלית? על שלטון החוק?
4.
פרדוקסלית, המספרים המדהימים הללו הם עוד אישור להצלחת הכלכלה הישראלית. ישראל היום היא מדינה מערבית מתקדמת, התוצר לנפש בישראל גבוה מרוב מדינות אירופה, ולכן בעיית ההגירה הלא חוקית שמדינות המערב סובלות ממנה כבר שנים, הגיעה גם אלינו. הצטרפנו למועדון, והבעיה הזו כאן כדי להישאר ובייתר שאת, בעיקר כי אנו מוקפים בעולם השלישי הקורס, חלקו אף חי בקרבנו (ערביי הרש"פ). כמו בעולם המערבי, זו סוגיה שתהפוך לנושא מרכזי במערכות בחירות ותייצר ויכוחים פוליטיים רבים. גם אם הממשלה תצליח לגרש 20,000 אפריקאים, הדיון הציבורי סביב 210,000 הנותרים, ואלו שעוד רוצים לבוא, רק בחיתוליו.
5.
אז מה כדאי לעשות? להקים משטרת הגירה עכשיו – הטיפול הישראלי בנושא קפריזי וילדותי. הוא נע בין הזנחה ארוכת שנים לבין מחשבה שזו בעיה של "זבנג וגרמנו". לא ילך, חברים. בעיית ההגירה הלא חוקית כאן להישאר, וכדי לגרש את כולם אנחנו צריכים לטפל בה בבגרות. ישראל חייבת להקים משטרת הגירה חזקה ורבת סמכויות עם אלפי תקנים, בראשה יעמוד ניצב במשטרה, והיא תקבל יעדים שנתיים ברורים במניעת הסתננות וגירוש מסתננים. כל אחת מ-4 קבוצות ההגירה: אפריקאים, "תיירים", ערבים ועובדים זרים שפגה האשרה שלהם, מצריכה טיפול שונה ופרטני, והכי חשוב, רציף. ליחידה כזו צריך להקצות משאבי מודיעין וסייבר מתקדמים כדי שתהיה יעילה. כל הידע והיכולות קיימים בישראל, צריך רק להחליט ולבצע, בדיוק כמו הגדר בדרום.
6.
מדינת ישראל הכירה ב-1,300 מסתננים מדרפור כפליטים ואישרה להם לשהות כאן רשמית. אולי כדאי להזכיר לפקידי ההגירה שהחוק הבינלאומי קובע שאדם לא יכול לבחור היכן יהיה פליט ומעמד זה אמור להינתן במדינות הגובלות במדינת האם של הפליט בלבד. אז מה צריך לעשות במקרה של הדרפורים? לגרש למדינת שלישית, שתבטיח את ביטחונם. אז מדוע משאירים אותם כאן?
7.
ביוני 2017 התירו בית הדין האירופי לזכויות אדם ובית המשפט בשוויץ, להחזיר מסתננים לאריתריאה. יש לישראל יחסים דיפלומטיים עם אריתריאה, המוכנה מצידה לקבל את אזרחיה בחזרה, אז מדוע לשלם הון עתק של כספי ציבור למדינה שלישית? לא חבל על הכסף של כולנו?
8.
לא ברורה ההחלטה להחריג מהגירוש משפחות. בכל העולם משפחות מהגרות וילדים מתאקלמים. ברור שזה לא הכי נעים לחזור למדינת עולם שלישי, אבל בואו נפסיק עם התקינות הפוליטית – אנחנו לא שולחים אף אחד למותו, וגם אם הסיטואציה לא נעימה, ישראל לא יכולה להעמיס על כתפיה הצנומות את כל צרות העולם השלישי.
9.
הנימוק הביטחוני – לא מדברים עליו, לא ברור מדוע, אבל זה סיפור ענק. המסתננים האפריקאים הגיעו מסיני הנשלט בחלקו על ידי דאעש. האם הוחדרו לישראל חוליות רדומות? לא יודע, אבל ברור שסודני מוסלמי שהגיע ממדינת אויב (סודן) ושנכנס מאזור עם השפעה איסלאמית קיצונית (סיני) ללא כל ביקורת ביטחונית, יכול להיות הכול. בפברואר 2016 דקר כמאל אל-עזיז חסן מחמד, מסתנן מסודן, חייל צה"ל באשקלון. פורסם כי במכשיר הטלפון שלו נמצאו תמונות של פעילי דאעש. כבר ב-2015 דווח שגלעד ארדן, השר לביטחון פנים, דרש להגדיר את המסתננים הסודנים כ"בעלי סיכון ביטחוני גבוה". איך יכול להיות שישראל נתנה לסודנים לשהות כאן אפילו לדקה?
10.
משילות – יש קשר ישיר בין הניסיונות הרופסים לאורך השנים לגרש את המסתננים, מכל הסוגים, לבין הרפיסות שבאכיפת שלטון החוק על ידי הממשלה. אותה רפיסות מונעת את עצירת הבניה הלא חוקית במגזר הלא יהודי, אותה רפיסות מאפשרת גניבה המונית של רכבים ישראלים למשחתות ברש"פ, מה שגורם למשק נזק במיליארדים כל שנה (תחשבו כמה עולה ביטוח מקיף בישראל וכמה הוא באמת אמור לעלות), ועוד לא אמרנו מילה על השתוללות הבדואים בנגב שמזמן פרעו כל חוק (פוליגמיה כדי לסחוט את ביטוח לאומי, בניה לא חוקית המונית, ייבוא כלות מהרש"פ, סחיטת דמי חסות, גניבת נשק ממחנות צה"ל וזו רק רשימה חלקית), ומה עם עצירת הטרור החקלאי? הטיפול הממשלתי בנושא כל כך עלוב ודל עד שמתנדבים ישראלים היו צריכים להקים את ארגון "השומר החדש". כל הנושאים האלו מונחים כבר שנים לפתחם של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים. האם ממשלת ישראל מסוגלת לגדל חוט שידרה ולבצע את מה שהיא מצהירה בהחלטותיה הרשמיות ושרוב הציבור דורש שתבצע? נתניהו חייב להיכנס לעובי הקורה ולהקים משטרת הגירה בדיוק כפי שהקים את הגדר בגבול המצרי.
11.
התחושה בקרב תומכי הגירוש, שהמדינה על סיפו של ניצחון משכרת ולכן גם משקרת ומסוכנת. פתרונות אד-הוק של גירוש 20,000 מסתננים תוך הזנחת 91.5% מהבעיה לא יקדמו אותנו רחוק. הגיע הזמן למאבק ציבורי לגירוש כל הלא חוקיים ולהקמת משטרת הגירה אפקטיבית.
