את הפגישה הזאת לא היה צריך לתאם. ארבעת הנוכחים ידעו לאן הם צריכים להגיע, ובעיקר מתי: 24 שעות בדיוק אחרי מועד סגירת הקלפיות. לכמה מהם מדובר בפגישה השישית או השביעית, אחרים זה מקרוב באו. המפגש היה מרגש. איפה היית, מה עשית, מה שלום האישה והילדים. אבל ברגע שהישיבה החלה, דוק של רצינות ואפילו מתח נחת על החדר ושרר בו עד סיומה. כולם ידעו שמפעם לפעם המשימה החשובה שעומדת לנגד עיניהם לא הולכת ונעשית קלה יותר, והם היו נחושים להמשיך ולדבוק בדרך ויהי מה. אצל הארבעה הללו, כידוע וכמפורסם, האידיאולוגיה מעל הכול.
פלג חלקובסקי פצח בדברים: "הנה שוב אנחנו כאן, נציגי הימין האמיתי ושליחי הציבור הנאמנים של המגזר הדתי־לאומי. הפעם הצלחנו ברוך השם עם עוצמה יהודית. עשרות אלפי הקולות של הרשימה החשובה הזאת מנעו שוב בחסדי השם הקמת ממשלת 'ימין' רפה וכושלת. אבל חייבים להודות שזה היה קרוב, ומסוכן. היה שלב שבו ממש דאגתי שאיתמר בן־גביר יסכים להצעות שנתנו לו וינטוש את המרוץ העצמאי. בקלות הייתה יכולה להתרחש כאן קטסטרופה". בנקודה זו הרים פלג את קולו ודפק על השולחן: "תארו לכם שחלום הבלהות הזה היה מתממש. איך מישהו מאיתנו היה יכול להביט בעיני ילדיו ולהסביר לו שהוא זה שאחראי לכך שבפעם הראשונה בהיסטוריה כל הימין רץ ביחד, רחמנא ליצלן?"
שלושת המשתתפים האחרים הליטו את פניהם בידיהם. הם ידעו בדיוק על מה מדבר חלקובסקי. כבר שנים הם עושים הכול כדי להתפצל בדיוק ברגע הנכון, ובאופן שימקסם את מידת הנזק לגוש; פיתחו מומחיות עולמית בפילוגים מתוך גופים פוליטיים גם כשצריך מיקרוסקופ כדי לגלות הבדלי עמדות, ולמרות הכול כולם חשו את אותה התחושה: משהו לא טוב קורה. יותר מדי מושגים שנשמעו לאוזניהם כמסור חשמלי חלוד שיצא משליטה, כגון "אחדות" ו"אחריות", החלו להתפשט כמחלה כרונית בימין. חמור מכך, הדיבורים אף הפכו בחלקם לקראת הבחירות למעשים בדמות חיבורים פוליטיים, הקמת רשימות מאוחדות ואפילו פרישה מהמרוץ ממש לפני הבחירות. אסון. הם ידעו שכדי לשמור על המסורת יהיו חייבים להמציא את עצמם מחדש. כולם הסכימו שאי אפשר לסמוך יותר על מפלגה אחת שתרים את דגל הפילוג. זה מסוכן מדי וגם שורף מעט מדי קולות.
יריב פוצלביץ הרים את ידו: "תראו, לדעתי צריך ללכת חזק על הקטע הכלכלי. בואו נקים מפלגה שתדגול בחזרה לזוזים במקום שקלים. אני מבטיח למצוא רבנים שיחתמו על עצומה שתומכת בנו. הרי לא ייתכן שעם השב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות ימשיך להשתמש במטבע שמקורו ביחידת משקל אכדית ימ"ש. מפלגה שתדרוש לחדש ימינו כקדם עם זוזים תשרוף לפחות 20 אלף קול".
"רעיון נחמד", מלמל פלג חלקובסקי, "למישהו יש עוד הצעות?"
חלקיהו מי־מריבה התעורר משרעפיו והחל לדבר: "כלכלה היא דבר חשוב אבל בסוף אנשים אצלנו מצביעים על ארץ ישראל. וארץ ישראל רבותיי היא עד הפרת והחידקל. מתי הספקנו לשכוח את זה? אני בעד להקים מפלגה שתדרוש לספח חד־צדדית את עבר הירדן המזרחי. אני מבטיח למצוא רבנים שיחתמו על עצומה שתומכת בנו. את כל הבעיות של מרכז הארץ עם הפקקים ומחירי הדיור אפשר לפתור עם מדורגים מול הפרת. מעריך שמפלגה כזו תבזבז ח"י אלפים קולות בקלות".
"או, אנחנו כבר יותר מתקרבים לפיצוח", נהרו פניו של חלקובסקי. "אבל אני עדיין מרגיש שזה לא מספיק. אחוז החסימה עומד על כמעט 150 אלף קולות. אנחנו צריכים משהו שיהיה מספיק בקונצנזוס כדי למשוך המונים, אבל חלילה כמובן לא לעבור בטעות את הרף, אחרת באמת שנעשה מעצמנו צחוק. זו מלאכת מחשבת, אני יודע, לכן משתתפים בישיבה הזו המוחות הכי מבריקים בתחום. תנו לי בוננזה!"
העיניים הופנו אוטומטית לזוריק. זוריק היה המתוחכם שבחבורה, בכך לא היה ספק. כשכולם כבר התייאשו הוא תמיד מצא פתרון. על חגורתו מקורקפים כבר מאות אלפי קולות שהצליח לזרוק במשך השנים באמצעות רעיונות שונים ומשונים שאיש לא האמין בהם, ובסוף הפכו למטמון זהב של פתקים אבודים בגוש בימין. תמיכה בלגליזציה של סמים קלים, למשל. האיש היה לאגדה כבר בחייו.
"חשבתי על זה לא מעט", אמר זוריק, "הגעתי למסקנה שאנחנו צריכים להוריד את המסכות. כל השנים אנחנו מנסים למצוא נושאים ולהקים מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, ומצליחים ברוך השם לא רע, אבל הגיע הזמן לדבר אמת". השלושה הסתכלו עליו קצת מבולבלים, וזוריק המשיך מיד בטון קצת יותר מהיר: "אנחנו מפספסים את העובדה שיש בציבור הימני והדתי לאומי מספיק אנשים שפשוט נהנים מזה. שלא צריכים איזו אידיאולוגיה מיוחדת כדי להצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה, אלא שזו בדיוק האידיאולוגיה שלהם. בואו, הרי גם אנחנו כאלה. לא?". דקה ארוכה עברה עד שהשלושה כולם הנהנו לעבר זוריק. "אז הנה: 'ושרפת' – מפלגת ימין אמיתית שבמצע שלה יש סעיף אחד בלבד והוא שרפת קולות מקסימלית. בואו נלך עם האמת שלנו עד הסוף!"
הבחירות לכנסת ה־23 הסתיימו בניצחון אדיר של "ושרפת". רשימות התומכים הוצלבו ונבדקו שוב ושוב, וחברי הסניפים ברחבי הארץ דאגו לווסת את המספרים כדי למקסם את ההצלחה. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית הודיע עם תום ספירת המעטפות הכפולות כי "ושרפת" הייתה רחוקה מרחק שלושה קולות בלבד מצליחת אחוז החסימה. זוריק, פלג, יריב וחלקיהו הלכו באותו רגע לכותל והתפללו ערבית בדבקות מתוך הודיה לה' על שהצליח דרכם. הם עשו זאת במניינים שונים, כמובן.
