בנימין נתניהו נכנס לבחירות חמוש ב־39 מנדטים, של הליכוד ושל כולנו, ועוד שניים על המדף, של משה פייגלין. בסוף זה נגמר בכעשרה מנדטים פחות. הכישלון האלקטורלי הזה בא אחרי כישלון פרלמנטרי לא פשוט, שבו נכנס נתניהו לדפי ההיסטוריה כמועמד השלישי בהיסטוריה הישראלית שקיבל מנדט להרכבת הממשלה ונכשל. ולמרות זאת, לא ניכרה על פניו תחושת תבוסה בשעה 3:17 לפנות בוקר יום רביעי, כשעלה על במת הליכוד לשאת את נאומו. האולם לא היה מלא, אבל מצלמות כל ערוצי הטלוויזיה שידרו משם בשידור חי. זה היה נאום מחושב להפליא. למרות השעה, למרות מרתון הימים האחרונים של הקמפיין, נתניהו היה ממוקד מטרה. הוא היה צריך להניף את מטה הקסם ולהפוך אכזבה להישג, כישלון להצלחה. ראש הממשלה פתח בחלוקת שבחים לכולם – לשרים, לחברי הכנסת, לאנשי המטה. אזכורם לא היה מקרי. זה בדרך כלל קורה כשאין מדובר בהצלחות. כשיש הצלחה היא לרוב רשומה על שמו של העומד בראש, והנדיבות בחלוקת הקרדיטים נעלמת.
לאחר מכן פצח במתקפה על הרשימה הערבית המשותפת וציין שוב ושוב שאין להקים ממשלה שנשענת על מפלגה אנטי־ציונית שחבריה תומכים בטרור. זה היה בליץ ציבורי שנועד לנסות להחזיר את ליברמן לגוש הימין. היעד ברור: להקשות עליו להמליץ לנשיא על בני גנץ.
יו"ר ישראל ביתנו אמור להיות היעד הראשון של ראש הממשלה במאמציו להגיע לרוב. הסיבה אינה אידיאולוגית. ליברמן הוא היחיד באופוזיציה לנתניהו שעשוי לתמוך בהענקת חסינות לראש הממשלה מפני העמדה לדין. הרי עמדתו של יו"ר ישראל ביתנו כלפי הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק ידועה. בינו ובין נתניהו אין חילוקי דעות בעניין המסוים הזה.
ביום חמישי שעבר קרא נתניהו לאחדות. התנאי שלו הוא כמובן שכל חברי הגוש יבואו איתו, ושהוא יעמוד בראש הממשלה. אלה תנאי פתיחה קצת קשים לעיכול לכחול לבן, שנבחרה להיות המפלגה הגדולה בכנסת. במבט ראשון זה נראה כמו צעד ב"בליים־גיים", משחק ההאשמות: את מי יאשימו אם יהיו בחירות בפעם השלישית ברצף? מי שהאשמה תיפול עליו יזכה לטעום את נקמת הבוחרים.
ברור עכשיו שכל פתרון פוליטי להרכבת הממשלה יחייב הסכמה מראש בעניין ההליך הפלילי של ראש הממשלה. מה יקרה רגע אחרי שהיועץ המשפטי יכריע בעניין כתב האישום? האם הוא נשאר? פורש? ואם נשאר – האם יערוך משפט בעודו מכהן? הפתרון הפחות נוח מבחינת נתניהו וגם מבחינת כחול לבן הוא להסכים על רוטציה בין נתניהו לגנץ, כשנתניהו ראשון, ויש הסכמה שהוא מכהן גם תחת כתב אישום. גנץ ואשכנזי אולי יסכימו, אבל ליעלון וללפיד זה יהיה הרבה יותר קשה. האם המחלוקת הזאת תשבור את כחול לבן?
שלושה תאריכים חשובים
תאריך ראשון: בעוד כשלושה חודשים, באמצע חודש דצמבר, תסתיים כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן. בנימין נתניהו מצפה לרגע הזה בכיליון עיניים. מבחינתו, שי ניצן הוא האיש הרע, שגרר את היועץ המשפטי מנדלבליט למחוזות הפליליים של שלושת תיקיו. מינויו של פרקליט חדש, שרואה את הדברים אחרת, יכול אולי להוביל להחלטה שונה בעניין כתב האישום. צריך למשוך זמן.
תאריך שני: בעוד כשבועיים, ביום צום גדליה, יחל השימוע לראש הממשלה. את השימוע יערוך היועץ המשפטי עצמו. ההחלטה, לפי כל ההערכות, תיפול רק בחלוף חודש או יותר.
תאריך שלישי: ערב ראש השנה. לקראת סוף השבוע הבא יטיל נשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. החוק קוצב לכך 28 יום עם אפשרות הארכה בת 14 ימים נוספים. התקופה אמורה להסתיים בשבוע הראשון של נובמבר.
שלושת התאריכים האלה לכאורה אינם תלויים זה בזה. בפועל, כשמדובר בבנימין נתניהו, הם כלים שלובים.
