ההודעות המתואמות שיצאו אמש (יום ב') ממטות הליכוד וכחול לבן לאחר פגישת ראשי המפלגות היו יכולות לבשר על ממשלת אחדות, אלמלא ה"גורמים" שהפיצו מאז בכל הכוח שרבים המכשולים בדרך להסכמה.
הסוגיה הראשונה היא שאלת הרוטציה – בכחול לבן מתעקשים שבני גנץ יקבל את המושכות ראשון, מאחר והוא עומד בראש המפלגה הגדולה. סוגיה נוספת היא גוש הימין – בעוד נתניהו מתעקש להביא איתו את שותפיו הטבעיים, קרי: ימינה והמפלגות החרדיות, בכחול לבן ממש לא מקדמים שותפות כזו בברכה.
גורמים במערכת הפוליטית העריכו הבוקר שגם לאחר הפגישה הארוכה בין גנץ לנתניהו בתיווך הנשיא, לא חלה שום התקדמות מהותית, ושני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם. מיד לאחר המפגש הוציא דוברו של נתניהו הודעה, לפיה ראש הממשלה עדכן את יריבו כי בכוונתו לעמוד בהתחייבותו להקים ממשלה בגוש עם שותפותיו הטבעיות.
שעה קלה לאחר מכן, הוציא דוברו של גנץ את ההודעה ששלח יו"ר כחול לבן לחברי סיעתו: "בפגישה דובר רבות על אחדות", כתב גנץ. "הבהרתי שהדרך לאחדות עוברת דרך מהות ודרך הדברים שהבטחנו לציבור שבחר בנו. הציבור בחר בשינוי ואין לנו כוונה לוותר על הובלתנו, עקרונותינו או על השותפים הטבעיים שלנו לדרך הזו".
מה אומר נתניהו? אני מגיע לכל ממשלת אחדות עם 55 השותפים. ומה אומר גנץ? לא מוותרים על המקום הראשון ברוטציה ולא על השותפים שלנו. פלונטר.
למעשה, בכחול לבן דורשים מנתניהו לוותר על משהו בהקמת ממשלת אחדות: או על השנתיים הראשונות של ראשות הממשלה, או על השותפים, והוא מצדו לא מתכוון לעשות לא את זה ולא את זה. נתניהו גם יודע שאם יהרהר לרגע בפרידה מהשותפים שלו, הם עצמם לא יהססו ללכת למשא ומתן עם גנץ.
תרחיש סביר הוא שגנץ ונתניהו יודיעו מחר לנשיא ריבלין כי לא חלה התקדמות, וזה ייאלץ להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. כעבור שבוע, הוא יחזיר את המנדט לריבלין שיעביר אותו לגנץ. במידה ובשלב הזה בגוש הימין ישמרו על נאמנות מוחלטת לבלוק, גנץ יסיים אף הוא את ניסיונות הרכבת הממשלה שלו בתוהו, ואז נגיע למצב שישראל לא ידעה מעולם: 21 הימים בהם כל אחד מחברי הכנסת יכול לנסות לאסוף 61 חתימות לתמיכה במועמדותו לראשות הממשלה. הסוף כמעט בוודאות ידוע: בחירות, סבב ג'.
תדרוכי כחול לבן הבוקר, לפיהם נתניהו מעוניין רק ברוטציה ולא בגוש הימין, נועדו לערער את גוש 55, וללכוד עריקים. בהסתכלות רחבה יותר על הימין, גוש 55 יהיה חייב להפנים: לאופוזיציה או לקואליציה – ביחד. אחרת, זה יהיה סופו של שלטון הימין כפי שאנחנו מכירים אותו. בהורדת החרדים או ימינה, יפורק המחנה הלאומי. זה חלומה של כל מפלגת מרכז, ולשם מכוונים בני גנץ ומפלגתו.
"אין יותר ימין ושמאל", סיסמת הבחירות של מפלגת חוסן לישראל של גנץ, העבירה את המסר שמכונן את הממשלה העתידית של כחול לבן: ברגע שיש גושים מוגדרים – אין מקום למפלגת מרכז. יועציו של גנץ יודעים זאת היטב, לכן גם אם גנץ חזר אתמול מרוכך מהפגישה עם נתניהו, מיד מיהרו לתדרך שם בכיוון ההפוך.
למעשה, למעט פגישה יחצ"נית למטרת הפגנת רצון טוב, אין כאן מגעים לאחדות, לא מכיוון כחול לבן ולא מכיוון הליכוד. יש כאן פגישות המוכרות במערכת הפוליטית כהצגה לקראת ה"בליים גיים" – מי יהיה האשם במניעת האחדות לאחר מכן: גנץ או נתניהו.
בשל מצבו המשפטי, אבל לא רק, נתניהו רוצה קואליציית ימין שתעמוד מאחוריו, מקסימום עם כמה עריקים מכחול לבן או מהעבודה. בכחול לבן רוצים ממשלה בהובלת גנץ עם עריקים מהליכוד וללא נתניהו. יכול להיות שהדרך לשם תעבור בבחירות נוספות.
