אני לא רובוט, אני רב

רובוטיקה, חישה מרחוק, בינה מלאכותית, מציאות רבודה, מכונית אוטונומית, שיבוט גנטי, חיים על המאדים, קביעת מין היילוד. כל המלים השמחות של מילון השפה העתידנית פורצות שוב בהורה סוערת, ומציבות אתגר גדול גם בפני חכמי ההלכה. מטבע הדברים, ההתפתחות הטכנולוגית והחברתית המואצת מקדימה בהרבה את ההלכה, כמו את המשפט. אלה נדרשים להתמודד עמה ולמצוא פתרונות חדשניים, יצירתיים, לעתים פורצי דרך, על מנת להישאר בתמונה ולהמשיך להיות רלוונטיים.

בעולם התזזיתי בן ימינו, מה שהיה אך אתמול מדע בדיוני הופך היום למציאות, ומחר כבר להיסטוריה מיושנת, המוחלפת בהמצאות חדשות. האדם מתקשה להדביק את קצב ההתפתחות המואץ, הטכנולוגי, הכלכלי והחברתי.

אין קיום ל"תורת חיים" שאינה הולכת יד ביד עם המציאות. ולא לחינם כתב כבר אחד הראשונים, רבי נתן מרומי בעל "הערוך" שהמונח "הלכה" לא בא לעולם במקרה, אלא מציין נורמה ש"הולכת ובאה", וצועדת עם הזמן, לא נגדו. אם ההלכה היהודית חפצת חיים, עליה להתמודד באומץ ובתבונה עם המציאות החדשה. ואכן, חלק מחכמי ההלכה מקדישים כבר כיום מחשבה מעמיקה להתמודדות עם המציאות החדשה, וניתן כבר לראות בשטח את ניצני פירות עבודתם.

אכן, מעבר לסוגיות הפרטניות (דוגמת השתלת איברים שנוצרו במדפסת ותשלום פיצוי נזיקין לאדם שנפגע בידי מכונית אוטונומית), יש לתת את הדעת לשאלות העקרוניות והמהותיות שנובעות מן המציאות החדשה:  האמנם יכולים חכמי ההלכה "להפטיר כדאשתקד" ולנקוט באותם דרכי חשיבה שהיו יפים בעבר? האם מדובר רק בשינוי "מקומי", בשינוי קוסמטי, של שפה ומונחים, או שמא בשינוי מהות? האם דרך פסיקת ההלכה – להבדיל מפתרון מסוים לשאלה ספציפית – מושפעת מהמציאות החדשה או שמא היא נותרה בעינה?

לשאלות אלה אין כמובן פתרון אחד, גם לא פתרון פשוט. מדובר במערכת מורכבת, מגוונת ומסובכת. ניסיון לחזות את עולם ההלכה העתידני, בעוד מאה שנה, צפוי לכישלון. ספק אם היה ולו אדם אחד בעולם, שהיה יכול לפני יובל שנים (שלא לדבר על מאה שנה), ואולי אפילו לפני עשור, לצפות ולדמיין את המציאות שבה אנו חיים כיום. ואם כך במציאות ימינו, בעולם העתידני מקל וחומר.

בשדה הסוציולוגיה מדברים על "דור" כשווה ערך לפרק זמן שבין 30-25 שנה. בשדה הטכנולוגיה, פרק הזמן קצר בהרבה. אם פעם "דור טכנולוגי" היה בן חמש או עשר שנים, כיום הוא בן שנה אחת ולעתים בן כמה חודשים, ועוד היד נטויה.

כבר כיום ניכרים בעולם ההלכה שינויים מפליגים. הראשון והבולט שלהם עניינו באוצר הידע ההלכתי. מידע הלכתי שבעבר היה, אם בכלל, נחלתם של מתי מעט, חכמי הלכה בודדים, תלמידי חכמים מופלגים ובקיאים, היה היום לנחלת הכל. בפניה בת שניה ל"רב גוגל", או לאחד ממאגרי המידע ההלכתיים יכול גם בור ועם הארץ להגיע לשפע מקורות מדהים, שייתן בידו תמונת מצב מרשימה על ההלכה בנושא מסוים.

אכן, לא די במידע אלא יש צורך בניתוחו. בעניין זה באה לעזרתנו ה"הלכה השיתופית". כבר כיום קיימות ברשת קבוצות רבות של חכמי הלכה (רבנים בוגרי בית מדרדש מסוים, או רבנים המאוגדים בארגון דוגמת "רבני צהר" או "רבני בית הלל"). הם מקיימים ביניהם דו-שיח ער בשאלות הלכתיות, בדרך כלל באופן סמוי ברשת, ומוציאים מתחת ידם פרי הילולים הלכתי. לצדם, קיימים עשרות אתרים שבהם ניתן למצוא לצד "שו"ת אינטרנט" שטחי גם פסקי הלכה מעמיקים שפעמים הרבה ניזונים ומופרים מכוח "חוכמת ההמונים".  ה"הלכה השיתופית" מאפשרת לא רק את הרחבת הידע אלא גם ובעיקר את ההעמקה בו. ניסיונם המצטבר של חכמי הלכה שונים, מקהילות שונות, מאפשר להשיג תוצאה מעמיקה ורחבה הרבה יותר מאשר פסק הלכה של חכם יחיד, גדול ככל שיהיה.

השינוי השלישי, אולי המרתק והמאתגר מכולם, עדיין נראה כחלום רחוק. "חכם הלכה אוטונומי", מעין "רב-רובוט הלכתי", שיתבסס על כל אוצרות הידע הקיימים ויופעל באמצעות בינה מלאכותית.

מחקרים בתחום הרפואה הוכיחו שרפואה המבוססת על "בינה מלאכותית" עשויה להביא לתוצאות טובות הרבה יותר מאשר הרפואה המסורתית, ולשגות הרבה פחות בניתוח המציאות ובמציאת הטיפול הנכון הרבה פחות מאשר רופא בשר ודם. גם ניתוחים באמצעות רובוט היו כבר לתופעה נפוצה. ועדיין דומה שרוב האנשים יעדיפו ליטול עצה מרופא בשר ודם ולא מרופא אוטונומי המופעל על ידי רובוט.

אם כך בעולם הרפואה, בעולם ההלכה על אחת כמה וכמה. "ההלכה", כתב פעם הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, "חייבת להיות פרי מחשבה, לא פרי מחשב". במשפט קצר זה טמונה אמת גדולה. בתחום הידע המחשב או הרובוט עשוי לעלות עשרות מונים על האדם. אך הידע אינו חזות הכל.

לצד הידע, חייב חכם הלכה אמתי לגלות רגישות אנושית והבנה פסיכולוגית ביחס לשואל שניצב לפניו. שום מכונה, גם כזו שלתוכה יוזנו אלפי מקרים, רבבות מאמרים פסיכולוגיים ומגוון של תגובות רגשיות לא תהיה מסוגלת להוות תחליף אמתי ללבו של בשר ודם אנושי.

הקִדמה מבורכת ומאתגרת. אך יחד עמה חייב חכם ההלכה להמשיך ולתפקד כרַב, ולא כרובוט, כאדם רגיש היודע ומכיר מרת נפשו של העומד מולו, ומבקש למצוא לו מזור.

פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ישתתף בכנס "לחשוב על העתיד" שיתקיים במכון ון ליר ביום חמישי הקרוב.