הנערה השוודית גרטה תונברג הופיעה השבוע על בימת האו"ם, ושוב התריסה כמנהגה בפני מנהיגי העולם כי הם אחראים להרס העולם, להרס ילדותה ולעוד מעשי הרס שונים עקב מחויבות בלתי מספקת לאג'נדה הירוקה. בכך הציתה שוב – ברחבי העולם וגם בישראל – את הוויכוח המתמיד על שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית. באופן שדורש הסבר, המחנות הניצים מחולקים כמעט שווה בשווה בהתאם לעמדתם הפוליטית, כלומר ימין ושמאל, שמרנים וליברלים. החלוקה הזו אף מגובה במחקרים: בגדול, שמרנים בכל העולם מזלזלים בשינוי האקלים, וליברלים מסן־פרנסיסקו ועד אוסטרליה מאמינים לתזות המאיימות.
זה מוזר. האם שמרנים אינם אמורים לרצות לשמור על עולמנו? האם ליברלים לא אמורים להטיל ספק בריא במחקרים האקדמיים?
אבל למה ללכת רחוק. הנה, אני מגדיר את עצמי שמרן פוליטי וימני בדעותיי – ואכן שייך לצד הסקפטי בכל הקשור לשינוי האקלים. לא מאמין לנבואות הזעם האפוקליפטיות. למה בעצם? איך קשורות עמדותיי בנושאים כמו מדינה פלסטינית, דת ומדינה ועוד לקצב המסת הקרחונים באנטארקטיקה?
בשבועות האחרונים ניסיתי לגבש לעצמי תשובה סדורה לשאלה הזאת. מצאתי כמה סיבות אפשריות לתופעה החברתית המשונה הזאת, והנה הן לפניכם.
1. שבטיות
העולם הפוליטי הולך ונעשה שבטי יותר. כל מה שמעניין את השבט השני, אוטומטית לא יעניין אותי. בכלל לא צריך סיבה. העיתונאי ינון מגל תמצת זאת במשפט אחד קצר השבוע בתוכנית הרדיו שלו: "זה נראה לי טרנד של שמאלנים, אז אני נגד".
זה אולי נשמע שטחי, אבל מתחת לתשע המילים הללו מסתתרת אמת שבטית שרבים מסתופפים תחת כנפיה: "שמאלנים בכל העולם הם אלה שמפיצים את בשורת שינוי האקלים, לשמאלנים יש בדרך כלל רעיונות שמובילים אותנו לאסון, ולכן אני נגד אף שאין לי די ידע כדי לסתור את דבריהם". שבטיות היא עניין חזק ועמוק, ולא פעם גם כזה שמוכיח את עצמו בסופו של דבר כנכון.
2. פרנסה
זו הכללה כמובן, אבל לא בלתי נכונה: מרבית האנשים שעלולים לאבד את מקור פרנסתם אם ייושמו מסקנותיהם של "אנשי שינוי האקלים" הם פועלים קשי יום ומעוטי השכלה באופן יחסי, מפריפריות ברחבי העולם, שנטייתם הפוליטית שמרנית בדרך כלל. הם אלה שעובדים במכרות פחם שלפתע הופכים לאויבי העולם, בתעשיות פלדה ונפט שדגל שחור של זיהום מתנוסס מעליהן היום. אנשי שינוי האקלים, לעומת זאת, ליברלים יותר, משכילים יותר, מתגוררים בערים ומתפרנסים היטב ממשרה אקדמית נוחה ומתגמלת. היא גם תהיה מתגמלת יותר ככל שהמחקרים יהיו מפחידים יותר.
3. איום על אורח החיים
פעם, טיסה לחופשה הייתה נחלת עשירונים מוגדרים היטב. היום, על שלל חברות הלואו־קוסט, הצליח מעמד הביניים ברחבי העולם לשדרג את הנופש שלו ולטוס ברחבי העולם במחירים זולים יחסית. אבל ברגע שגם מעמד הביניים החל לטוס, אנשי שינוי האקלים מודיעים לנו כי טיסה היא פשע. בשוודיה, אחת המדינות הרדיקליות בכל הקשור לשינוי האקלים, החלה לאחרונה תופעה של "שיימינג טיסות" – כלומר, התקפה חזיתית על אנשים שהחליטו להשתמש במטוס במקום ברכבת. אמה של גרטה תונברג הודיעה לפני כשלוש שנים שלא תטוס עוד. בשנת 2018 פחתו הטיסות הבינלאומיות לשוודיה וממנה בחצי מיליון, בניגוד למגמה בכל העולם. שוב לא תהיה ברירה אלא לערוך הכללה גסה, אבל נדמה שהיא לא תהיה מופרכת: מי שהצליחו להשתחל בשנים האחרונות למעגל הטסים הם שמרנים, אנשי הצווארון הכחול ותושבי פריפריה, המאפיינים המשיקים למעגל המרכיב את הימין המסורתי. פלא שהאנשים האלה מתנגדים לניסיון להסיג לאחור את רמת חייהם?
4. ילדים
לא מזמן פורסמה בעיתון הארץ כתבה על משבר ההתחממות הגלובלית, והיא לא הותירה את הקוראים בלי פתרון לשואה המתקרבת: "הפתרון המתבקש הוא כנראה להביא פחות ילדים לעולם", כתב עודד כרמלי, והמשיך: "ב־2017 התפרסם מחקר חשוב בכתב העת Environmental Letters, שמצא שלידה של ילד אחד פחות יעילה פי 60 מכל שאר הפעולות האקולוגיות שאדם יכול לנקוט – יותר ממכונית חשמלית, מאנרגיה סולרית או מדיאטה טבעונית".
הבנתם את זה למרות שאתם שמרנים. הילדים שלכם הם בעיה. אפילו אסון. זו הנקודה שבה הימין השמרני מצופף שורות ואומר, במידה רבה של צדק: "הנה, זו המטרה הסופית של השמאלנים הקיצונים הללו – להכריח אותנו להביא פחות ילדים לעולם".
5. פוליטיקה
לפני כמה ימים פרסם אל גור, לשעבר מועמד הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב ואחד מנביאי הזעם הראשיים של אנשי שינוי האקלים, מאמר בניו־יורק טיימס. כך הוא טען: "משבר האקלים הוא הקרב הגדול ביותר בעידן שלנו, ואנחנו יכולים לנצח". באמת, אל גור? זהו הקרב הגדול ביותר? ומה, נניח, לגבי האסלאם הרדיקלי, שהולך ומתפשט ברחבי העולם וטובח – היום, לא בעוד עשרים, שלושים או מאה שנה – באזרחים חפים מפשע על ימין ועל שמאל? רבים בימין השמרני, בארץ וברחבי העולם, חושבים שחלקים בשמאל מתמקדים בשינוי האקלים לשם יצירת מסך עשן שמאפשר להתעלם מסוגיות בוערות לא פחות, שהעיסוק בהן הרבה פחות נוח לשמאל מטעמי תקינות פוליטית.
6. אמורפיות
בשנה שעברה פורסם כי שטחם של רוב האיים המרכיבים את מדינת טובאלו שבאוקיינוס השקט גדלו בכ־3 אחוזים. זאת למרות מחקרי אקלים רבים שטענו במשך שנים כי ההתחממות הגלובלית תגרום, בין השאר, לטביעת האיים. ב־2015 פרסמה נאס"א מחקר שלפיו כמות הקרח באנטארקטיקה דווקא גדלה בעשורים האחרונים, בניגוד לנבואות הזעם של מחקרי אקלים רבים.
אלה רק שתי דוגמאות המוכיחות שמדע האקלים שייך לפחות כרגע לאזור מדעי הרוח לא פחות מלמדעים המדויקים. ומדעי הרוח הם של שמאלנים. ושמאלנים הם לא השבט שלי. והנה חזרנו לסעיף הראשון, ואחרינו המבול. שנה טובה וגשומה שתהיה, בגלל או למרות שינוי האקלים.
