"ככלב שב אל קיאו, כסיל שונה באיוולתו" זו האסוציאציה הראשונה שעולה לנוכח התעקשותו של ח"כ יאיר גולן לחזור על ההשוואות בין הימין הישראלי לנאצים בגרמניה. קשה להבין מדוע גולן מתעקש להיאחז בטענה הזו, שקודם כל איננה מכבדת אותו אינטלקטואלית. הרי לא צריך להיות גאון גדול, ובטח לא סגן רמטכ"ל, כדי להבין עד כמה מדובר בטענות מופרכות וחסרות היגיון. מספיק, כמו שאמר גולן, "ללמוד מההיסטוריה".
האמת שזה מרגיש קצת אידיוטי להתמודד עניינית עם טענותיו של גולן, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, משום שהטענה המרכזית של גולן היא טענה מקובלת בחוגי השמאל. על מנת להבין מאיפה מגיעה הטענה הזו צריך להכיר את השורשים האינטלקטואליים של השמאל הישראלי, ובמידה רבה גם של מקביליו בקרב יהדות ארה"ב. השורשים האינטלקטואליים של הקבוצה הזו נטועים עמוק במסורת ההשכלה היהודית-גרמנית של סוף המאה ה-19 והשליש הראשון של המאה העשרים.
מדובר בקבוצה גדולה של אינטלקטואלים יהודים, השמות הכי בולטים בעולם הספרות, ההשכלה, התרבות והמחקר בעם היהודי באותה תקופה. מייסדי האוניברסיטה העברית היו חלק מהקבוצה הזו, וגם האינטלקטואלים היהודים הגדולים שהיגרו מאירופה לארה"ב במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת. הקבוצה חוותה משבר זהות עמוק מול זוועות מלחמת העולם השנייה והשואה. הם היו צריכים לענות לעצמם על השאלה איך קרה שתוך שנים ספורות מי שהיו הקולגות שלהם ואנשים שהם העריכו, הפכו להיות חלק מהזוועה הנאצית, מי יותר ומי פחות. השאלה הזו איננה שאלה של מה בכך, מדובר במשבר זהות אמתי.
הפתרון שהם מצאו הוא להניח שכל עם, בכל נקודת זמן, עשוי תוך שנים ספורות להתדרדר להיכן שהגיעה גרמניה בתקופת הרייך. אין הבדל מבחינה זו בין עם לעם, בין תקופה לתקופה וכו'. מאחר שזה המצב, אדם הגיוני עם חוש שרידות סביר, יסתכל כל הזמן על סביבתו ויחפש סימנים שמעידים על כך שתהליך כזה מתחיל, על מנת שניתן יהיה לנסות לפחות לעצור את הדברים לפני שהם מתגלגלים לתאי גזים וכו'. ומה הסימנים? הסימן הראשון והעיקרי שהם מצאו הוא גזענות.
הבעיה היא שבשנות ה-30 של המאה הקודמת היו הרבה אומות גזעניות. ספק רב אם חוקי ההפרדה הגזעית בדרום ארה"ב היו הרבה פחות בוטים מחוקי ההפרדה הגזעית הראשונים בגרמניה שלאחר עליית הנאצים לשלטון. בכל זאת אומה אחת הפכה למכונת רצח והרס זוועתית ואומה שניה הפכה לדמוקרטיה הליברלית המפוארת בעולם. וזו כאמור רק דוגמה. בכלל, בכל מדד שבו מסתכלים על ישראל ומשווים אותה למדינות עם תהליכים מכל מיני סוגים, צריך להיות באמת בעל ראש מעוות כדי להניח שדווקא ישראל תתדרדר למחוזות בעייתיים (ואני בכלל לא מדבר על נאציזם, אלא אפילו על טוטאליטריזם רך הרבה יותר).
עד כאן במישור הענייני. אבל הסיפור הוא כמובן לא רק המישור הענייני. כשיאיר גולן מדבר על השוואות לנאצים הוא לא עושה את זה רק כי זה מה שהוא באמת חושב. הוא עושה את זה בעיקר כי הוא מרגיש חלק ממיעוט הולך וקטן שהכלי היחיד שנשאר לו על מנת להישאר בתמונת השיח הוא הפרובוקציות. ולכן האמת שיותר מכל דבר אחר התחושה כלפי גולן היא פשוט רחמנות. רחמנות על כך שבשביל להישאר בתמונה הציבורית לא נשאר לגולן ולחבריו שום מוצא אחר מלבד החזרה להשוואות מופרכות שכאלו
