עשרות פרקליטים יושבים בימים אלה במשרד המשפטים כדי לדון בשלושת תיקי השוחד, מרמה והפרת אמונים של ראש הממשלה נתניהו. היועץ המשפטי ופרקליט המדינה יושבים בראש השולחן ומסביבם עוד 24 פרקליטים. מולם יושבים עשרה עורכי דין שמייצגים את נתניהו. זה אירוע בסדר גודל של שימוע בסנאט האמריקני כמעט. אילו האולם במשרד המשפטים היה רחב דיו, אפשר היה להוסיף גם יציע קהל, כמו בבתי המשפט ברחבי הארץ. זה לא שידור חי ותקדימי כמו שנתניהו רצה, אבל למה שלא תהיה נוכחות של הציבור באירוע חשוב כל־כך, שגם כך הוא פומבי בעליל, אם הוא מתנהל עם כל־כך הרבה אנשים.
נתניהו שוהה בימים אלה במשרדיו או בביתו, מנהל את ענייני המדינה, אבל ראשו ורובו נתונים לאירוע ברחוב צלאח א־דין. לכולם ברור שיום אחד ייכתבו ספרים עבי כרס ויוקרנו סרטי דוקו־דרמה על התקופה הזו; על הנפילה המדהימה של נתניהו לתוך סבך הפלילים והתקשורת; על המלחמה ההדדית שמנהלים נתניהו ורשויות החוק זה בזה; על הדמויות שסבבו אותו לאורך השנים; ועל סוף או המשך הקריירה שלו בראשות המדינה. ברגע זה יש משבר נוראי בין הצדדים, אין שום בסיס לדיאלוג ענייני ונטול משקעים, והכול מקרין על ההתנהגות של כולם – בעיקר של נתניהו.
נתניהו לא מדבר עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. השיח ביניהם הוא קורקטי, אם בכלל, וקשה לי להבין איך אפשר לקבל ייעוץ משפטי בעניינים לאומיים, ביטחוניים ואחרים, כאשר מצב היחסים הוא בלתי אפשרי. נתניהו חיכה עם המלחמה נגד היועץ תקופה ארוכה, יחסית. הוא התחיל עם המשטרה, המפכ"ל והחוקרים, עבר לפרקליט המדינה ועכשיו התעמת בבוטות עם מנדלבליט בפרשת המצלמות שתבע בשימוע. נתניהו תוקף את היועץ, והחבר'ה בליכוד מפגינים מחוץ לביתו בפתח־תקווה. נתניהו מכין את העתיד הקרוב כנראה, וכאשר יחליטו להגיש נגדו כתב אישום הוא יוכל להגיד "אמרתי לכם, תופרים לי תיקים". בפרקליטות אומרים לי שמנדלבליט מרגיש דווקא משוחרר יותר עכשיו, כאשר גם הוא מושמץ בידי נתניהו.
אסור לנתניהו ללכת לממשלת אחדות כשהוא השני ברוטציה. בחירות חדשות הן פתרון לא רע, כי הן משאירות אותו בראשות ממשלת מעבר בחודשים הבאים
במילים אחרות, נתניהו מגיע לימים הנוראים שלו בלי שמץ של אמון ברשויות המדינה שהוא עומד בראשה 13 שנה לסירוגין. מערכות החוק, הסדר והמשפט הישראליות, שנתניהו היה מתגאה בהן בכל מקום העולם, הפכו בעיניו לכלבי ציד, שכל מטרתן היא לסלק אותו מתפקידו ולהושיב אותו בכלא. כמו כל נאשם ממוצע שחושב שהוא חף משפע ומאשים את כל העולם במצבו, גם נתניהו סימן לו אויב רב־תחומי, בצדק או שלא בצדק. מכיוון שהוא לא יכול לו בחקירותיו במשטרה, בשימוע במשרד המשפטים ואפילו לא בבית המשפט, הוא מנסה לחסל אותו בדרכים אחרות ולמלט את נפשו. פעם באמצעות בחירות, פעם חוקי חסינות, פעם פסקת התגברות, ותמיד פוסטים בפייסבוק.
הפעם אלה עוד בחירות. נתניהו רוצה להיות ראש הממשלה בכל תקופת הזמן הקריטית הזו. אם הוא משחרר את היד מהגלגל הוא נופל לתהום. אסור לו ללכת לממשלת אחדות כשהוא השני ברוטציה. בחירות חדשות הן פתרון לא רע, כי הן משאירות אותו בראשות ממשלת מעבר גם בשבעה ואפילו בשמונת החודשים הבאים. דיברתי השבוע עם אחד האנשים שהיו בסוד העניינים של נתניהו. האיש סיפר כי ראש הממשלה עשה את כל השיקולים והגיע למסקנה כי הדרך הפחות גרועה מבחינתו היא להתייצב למשפט בסוף הדרך, ולהיאחז בראשות הממשלה עד לפסק דין חלוט. עד אז הוא ינסה לנצח בעוד מערכת בחירות ואולי לזכות בחסינות או להעביר את פסקת ההתגברות המיוחלת. אף אחד לא מוותר כאן על שום דבר.
אגב פסק דין חלוט, צא ולמד איזה אבסורד מסתתר ב'חוק יסוד הממשלה'. ראש ממשלה, לאו דווקא נתניהו, יכול בסוף המשפט שלו לקבל עונש מאסר. בית המשפט לא ייעתר לבקשת הפרקליטים שלו לעכב את ביצוע גזר הדין, וראש הממשלה ילך לאגף המיוחסים בכלא מעשיהו וימשיך משם לשמש כראש הממשלה לכל דבר, עד שהערעור יידון בבית המשפט העליון ויתקבל פסק דין סופי. זה החוק היבש, תאמינו או לא.
כבעל ניסיון
שלשום, בכניסה לישיבת השימוע במשרד המשפטים, אמר פרקליטו של נתניהו עו"ד רם כספי כי יש בידיו חומרים שיכולים לשנות את פני הדברים, וכי נושא עסקת הטיעון לא נדון, אפילו לא בחדרים סגורים. זה לא רציני. גם עסקת הטיעון מעסיקה את נתניהו, את פרקליטיו ואת בני משפחתו כבר חודשים ארוכים. השאלה היא איך מגיעים לסיטואציה הזו, אם בכלל, בדרך הכי טובה ובמעמד הפוליטי הכי מרשים, כאשר יש מה למכור. גם הפוליטיקה השימושית מסייעת ברגע זה לבצר את מעמדו של נתניהו בראשות הממשלה, למרות ההפסד המתון בבחירות. במהלך גאוני קשר אליו נתניהו את הסיעות החרדיות ואת ימינה. הוא לא יכול בלעדיהן, אבל גם הן אינן יכולות בלעדיו.
נתניהו הספיק גם ללמוד מניסיונם של אחרים. אהוד אולמרט התפטר מראשות הממשלה ואז הלך לנהל את משפטי השחיתות שלו כאחד האדם. לאולמרט לא נותר במה לסחור מול הפרקליטות, גם אילו היה מבקש עסקת טיעון. קדמו לו הנשיאים עזר ויצמן ומשה קצב. ויצמן עזב את משכן הנשיא ובתמורה לא הועמד לדין בפרשת אדוארד סרוסי. קצב הגיע לעסקת טיעון נוחה מעמדה של נשיא מדינה שיצא לנבצרות. אילו היה מקבל את העסקה היה הולך הביתה עם אישומים מינוריים, אבל הוא סירב ברגע האחרון והורשע באונס.
ביום שני בערב יסתיים לפי התכנון תהליך השימוע התקדימי. לדעתי אין פרקליט אחד, גם לא בקרב מניין עורכי הדין של נתניהו, שסבור כי השימוע ינקה לחלוטין את ראש הממשלה. כדי להוציא את נתניהו זכאי מכל אשמה צריך להעיף שני תיקים ולהוריד את תיק השוחד בשתי דרגות. פרקליט בכיר מאוד בשירות המדינה, שהשתתף בחלק מהדיונים, העריך כי תיק 2000 (נוני מוזס) ייסגר, ואולי גם תיק 1000 (המתנות). בשני התיקים הללו אין היבט ציבורי מובהק או נזק לקופה הציבורית. תיק 4000 (בזק) הוא חמור ומנוגד לאינטרס הציבורי המאקרו־כלכלי. כאן לא יהיו הרבה פשרות.
