בריאיון לרגל צאת אלבומו הראשון "נקודה טובה", נשאל הזמר והשחקן שולי רנד איך ייתכן שאחרי מסע החזרה בתשובה שלו, הוא מוציא מפיו שאלה דמוית־כפירה כמו "אייכה". מילות השיר, הכואבות את היעדר השמחה והדעת, הופכות את השאלה הבראשיתית הזו על פיה, ומפנות אותה מהמשורר לאלוקיו. האדם במקרה הזה לא מתחבא מגודל בושתו; הוא זה שמחפש את האלוקים בנואשות מדוכדכת, ולא ממש מוצא.
השיר שפרץ מתוך העולם האמוני של רנד ללב הקונצנזוס של מצעדי גלגלצ ורשת ג' כיכב במערכות השמע של רבבות אנשים מאמינים ושומרי מצוות, שחיו איתו בשלום וידעו בדיוק על מה הוא מדבר. גם מי שצועד במסלול שמרני המלווה בעמוד האש של "הכול לטובה" נתקל פה ושם בחומת הבטון של החיים עצמם. אבל בעיני המראיין, נדמה היה שיש סתירה תהומית בין מילות השיר ובין מה שהוא חשב וידע על העולם האמוני שהדוסים מוכרים לו. הרי למי שחוזר בתשובה, כך האמין חסר האמונה, לא נשארות שאלות. הרי לאלוקים ולרבנים הפתרונים, לא? מה הטעם בכל מסכת חייו החדשים של רנד, אם אין בסוף התהליך אושר נוסח אשראם טיבטי, לכל הפחות? איך ייתכן שמי שראה את האור, "מוסיף בחושך לחתור"?
המרואיין רנד, אי אז בשלהי 2008, חייך בסבלנות וענה שעם כל אהבתו ואמונתו, השאלות עוד שם. שאלות חדשות, אחרות, ובעיקר כאלה שבאות מנקודת מוצא שונה לחלוטין מאלה של עולמו הקודם. למען האמת, נראה שכבר בשורת הפתיחה של השיר עונה רנד על הדילמה: ריבונו של עולם, אם לדבר גלויות, לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות. ככה פשוט, ככה בהיר. מאמין בך, בבריאתך, אבל מה, לא קל אצלך. איך אומרת כותרת המופע של חנוך דאום? החיים הם תקופה קשה.
השנה הזו נפתחת בכאוס לאומי רב־תחומי שדורש איזה סדר חדש, או לפחות מענה לשאלה הציבורית "אייכה". נכון, היו לנו שנים קשות מאלה, שנים שנפתחו באינתיפאדת אדירים, ובכל זאת תש"ף פרצה לחיינו כשסימן שאלה גדול מרחף על המבנה הפוליטי של מדינתנו הצעירה ועל שיטת הבחירות שבנתה לעצמה; על כשירותה של המערכת הצבאית, ועל יציבותה של המערכת הכלכלית; על אמינותה של מערכת המשפט, ועל זהותו של ראש הממשלה הנבחר בעירבון מוגבל.
המשפט המקובל
מעל כל אלה מרחף בעקשנות דינו של בנימין נתניהו, באווירת תוצאות ידועות מראש, כשכל המעורבים חדורי מוטיבציה להפיל את המבצר הפוליטי השולט ללא עוררין על מצודת זאב. שעה שמשפטנית בכירה כמו פרופ' רות גביזון כבר מפקפקת בסיכויים להליך הוגן, נראה שלא נותרו רבים שמאמינים שנגד ראש הממשלה התנהלה חקירה נטולת פניות. פרשיות נתניהו הרי היו לתיק הבית של פרקליטות המדינה, ומשטרת אלשיך (לשעבר) שמה עליהם את כל יוקרתה. בימים שבהם כולנו נידונים בפני האוחז ביד מידת משפט, בכיר נבחרינו היה יכול להתנחם קצת אילו השליך יהבו על דיין אמת, שופט צדק, הממליך מלכים ולו המלוכה. האיש שגדל על מסורת אתאיסטית היה ודאי נהנה קצת יותר ממשפטו של נוצר חסד, המעלים עין מסוררים, הטוב ומיטיב לרעים ולטובים. כן, גם אם היה נדרש מפעם לפעם לשאלת "אייכה". הקוסם הפוליטי, מקים הממשלות ומחריבן, נצרך כעת לידי משפט בשר ודם ולידי הלוואתם, ולהרבה תפילות שלא ליפול, לשמחת אידם.
סיסמת "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" החלה שלשום את מסע ההוכחות שלה, במה שהפך כבר מזמן למשפט פומבי – עם מצלמות או בלעדיהן. לא רק נתניהו יידרש לתת תשובות טובות לשאלות העולות מתיקיו, ולא רק שורה של אישי ציבור שנהנו מסיקור אוהד וביתר הצלחה ממנו, אלא גם המערכת המשפטית בכבודה ובעצמה. אף שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט מוכתר שוב ושוב כאיש ישר שמנהל צוות ראוי והגון, למערכת כולה יהיה קשה מאוד להצליח לשכנע את הצדדים שגורלו המתוקשר ורווי ההדלפות של ראש הממשלה נקבע באופן הוגן – תהיה ההכרעה אשר תהיה. אם לא יוגש כתב אישום, תעלה שעוות אלדד־יניבים בתופי טם־טם ובכותרות ענק; אם ייפתח משפט נגד ראש הממשלה, טענת האכיפה הבררנית מונחת זה מכבר על המגש.
הרבה מהידיים שנדרשו להתפלש בתיקי נתניהו נוהגות להניח תפילין כמעט מדי יום, או לסדר את הכיפה שעל הראש לנקודת הנוחות המדויקת. לפי מסורת ישראל סבא, ששומרי המצוות מקרב אנשי הפרקליטות גדלו עליה, יש אימת דין שנמצאת מעל ומעבר להיכל המשפט שהם חלק בכיר בו.
בעוד חמישה ימים ייכנסו הפרקליטים לדין משל עצמם כאחד האדם, ויידרשו לשקילת מעשיהם ולבחינת כליותיהם וכוונות לבבותיהם. יש לקוות שבעיצומו של צום יום הכיפורים ייזכרו הפרקליטים הבכירים להתחנן בפני שופט עליון, לבקש שׂכל טוב לפענח באמצעותו את כל אשר נדרש מהם, ובתוך כך לאחות את הקרע שנפער בעם סביב משפטו של איש אחד.
איכשהו הם יצטרכו לשכנע את הציבור כולו – מתנגדיו של נתניהו ומוקיריו כאחד – ששום הפגנה קולנית מטרים ספורים מביתו של היועץ לא חילצה החלטה מוזמנת מראש; ששום שיקולים זרים לא עמדו לנגד עיניהם, וגם לא עוינות אישית או חיבה אישית, ובטח שלא שיגעון גדלות. שישפטו באמונה ובצניעות מרובה, כדי שאזרחי ישראל לא יזעקו למערכת הצדק בסופה של המערכה המשפטית הסבוכה הזו – אייכה.
לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
