בדיוק לפני שנתיים נראה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כמועמד לא רע בכלל להיות הראשון בתולדות הדמוקרטיה החשובה בעולם שיודח מתפקידו. שלל אירועים שהיו נראים אז חמורים הציתו את דמיונם של שונאי טראמפ באשר הם, ואפשרו להם לחלום על סיום מוקדם של כהונת איל הנדל"ן הניו־יורקי בבית הלבן: פיטורי ג'יימס קומי, ראש ה־FBI, שלאחריהם אמר קומי כי הודח עקב בקשתו של טראמפ להפסיק את חקירת הבולשת בנושא התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות; הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין (שהלך לעולמו מאז) הכריז כי חקירות קשרי טראמפ־רוסיה מתקרבות לממדי פרשת ווטרגייט; מידע שהגיע מבנו של טראמפ חשף תכתובות דואר אלקטרוני שמהן עלה כי גורמים הקשורים לממשלת רוסיה רצו להעביר למטה טראמפ חומר מכפיש על הילרי קלינטון לקראת בחירות 2016. טראמפ האב ניסה להתנער, אבל לא באמת הצליח.
מכל פרשת "ההתערבות הרוסית", שהעסיקה במשך חודשים ארוכים את הפוליטיקה האמריקנית, ונחשבה לקלף בטוח בעבור המהמרים נגד טראמפ, נותר בסופו של דבר דו"ח של החוקר המיוחד רוברט מולר, שפורסם במארס 2019 וניקה את נשיא ארה"ב מהחשדות נגדו. מישהו ניפח בלון, וניפח עוד קצת, ועוד – עד שסיכה קטנה ננעצה בו והכול נעלם.
כל זה לא אומר שאותו הדבר יקרה גם סביב השערורייה הנוכחית שבה מעורב טראמפ. לפי החשד, בשיחה עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי קשר נשיא ארה"ב בין מתן סיוע צבאי למדינה ובין פתיחת חקירה אוקראינית שתעסוק בשחיתויות לכאורה מצד משפחת ביידן, וזאת כדי להבאיש את ריחו של ג'ו ביידן – המתמודד הדמוקרטי המרכזי כרגע בבחירות הבאות לנשיאות. הדמוקרטים, בניגוד לכל מה שעשו עד היום כשנמנעו מפתיחת הליכי הדחה נגד טראמפ, נכנעו ללחץ מהאגפים הקיצוניים של מפלגתם והחלו בהליך.
אפשר לעשות את זה קצר: לא תהיה הדחה. מדוע? אמנם בבחירות אמצע הקדנציה שנערכו בנובמבר שעבר השתלטו הדמוקרטים על הרוב בבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס. הדבר מעניק להם כרגע את מה שלא היה להם בקיץ 2017: אפשרות להגיע עד כדי חצי הדרך להדחה. אלא שבערך שם זה ייגמר. החוקה האמריקנית מחייבת את המדיחים לעבור גם בסנאט, ולהעביר שם את ההחלטה ברוב של שני שלישים. המספרים ברורים: 67 סנאטורים צריכים להצביע בעד הדחת טראמפ, אך בסנאט יש כיום רוב של 53 רפובליקנים, מה שאומר שהדמוקרטים צריכים לגרום לעשרים סנאטורים רפובליקנים "לחצות את הכביש" ולהצביע בעד הדחה של נשיא ממפלגתם. בשתי מילים: לא יקרה. ארה"ב נכנסת בימים אלה לשנת בחירות לנשיאות, שהיא גם שנת בחירות לשליש מהסנאט – ואין חבר סנאט שירצה להרגיז את הבייס הפוליטי שלו עד כדי הצבעה בעד הדחת נשיא ממפלגתו הוא. מדובר בהתאבדות פוליטית.
אחרי שצלח את פרשת "ההתערבות הרוסית", שערוריית אוקראינה נראית, לפחות כרגע, קטנה על טראמפ. בתמלילי השיחה עם זלנסקי, שפרסם הבית הלבן עצמו, אין איום מפורש ואפילו לא אזכור בפסקה אחת של שני הנושאים – הסיוע לאוקראינה וחקירת האנטר ביידן. מה יש כאן? ראיות נסיבתיות ללחץ כזה, וגם זה בקושי. אצל כל נשיא אחר זה היה כמובן סקנדל בקנה מידה אטומי, אבל אצל טראמפ – שהרגיל את אמריקה והעולם כולו לחיים בדיסטורשן מתמיד ולשערוריות יומיומית – הדבר עוד עשוי להתברר, ולא בעוד הרבה זמן, כעוד מכה קלילה בכנף, אולי אפילו לא הכנף שלו. ראויה לציון גם תגובתו המזלזלת־משהו של נשיא אוקראינה על האשמת טראמפ בהפעלת לחץ כלפיו: "אף אחד לא יכול ללחוץ עליי. אני מנהיג של מדינה עצמאית, והיחיד שיכול לאיים עליי הוא הבן שלי. והוא בן שש".
במידה לא מועטה של קונספירטיביות, אפשר להעריך בזהירות שטראמפ ויועציו היו פועלים להמציא פרשה כזו אם לא הייתה מתרחשת ממילא. ראשית, כי היא גרמה לדמוקרטים להתחיל בהליכי הדחה, מה שבאופן אוטומטי מצופף שורות בקרב הרפובליקנים ועשוי לגרום לנוכחות מוגברת שלהם בקלפיות בנובמבר 2020, בטענה לרדיפה פוליטית וציד מכשפות. ראשי המפלגה הדמוקרטית ופרשנים מהשמאל טענו זאת עד לפני כמה ימים, וחלקם ממשיכים לטעון זאת גם עכשיו. שנית, כי התקשורת הליברלית השנואה כל כך בקרב מצביעי טראמפ מנסה להחדיר כמה שיותר אוויר לתוך הבלון הזה, ואין דבק שמרני מחבר יותר מתקשורת שנואה.
אבל אולי יותר מכך, הפרשה הזאת כבר מצליחה לסבך את ג'ו ביידן, שעלילות משפחתו וקשריה העסקיים המפוקפקים עם ברוני גז מזרח־אירופים גורמים לקריסה שלו בסקרי המועמדים לנשיאות מטעם הדמוקרטים. מי שקוטפת את הפירות כרגע היא הסנאטורית אליזבת וורן. המספרים מדהימים: בחודש מאי, ממוצע הסקרים העניק לביידן כמעט 42 אחוזי תמיכה בקרב הדמוקרטים, ולוורן רק 8 אחוזים. כיום לביידן יש 26 אחוזים ולוורן 24.5.
מעבר לפריחה של הסנאטורית ממסצ'וסטס, התנודות החריפות הללו משקפות בעיה לא פשוטה למפלגה הדמוקרטית, שנדמה כי עדיין לא הצליחה להתאושש מההפסד של קלינטון לטראמפ ב־2016, והיא נקרעת בין אג'נדות שונות, בין קטבים שנראה שבלתי אפשרי לגשר עליהם. בינתיים, בחדר הסגלגל יושב אדם שמביט בסקרים, ויש מצב טוב מאוד שהוא מייחל לבואה של וורן. לא מופרך להעריך שדונלד טראמפ מעדיף להתמודד בנובמבר 2020 מול אישה חזקה ולא מול גבר לבן. אישה, כזכור, הוא כבר ניצח.
