"אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים תלויים ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו, נכתבין לחיים. לא זכו, נכתבין למיתה" (מסכת ראש השנה טז, ב).
נדמה שאין הולם מהתיאור הזה למצבו של נתניהו בעשרת ימי תשובה תש"ף. עשרים נציגי התביעה ועשרת נציגי ההגנה הצטופפו שלשום בלשכה שבצלאח א־דין, מתוך הכרה מרה שאף צד איננו מחזיק בידו את קלפי ההכרעה. נתניהו איננו צדיק גמור ואיננו רשע גמור, וכולם הבינו שהוא תלוי ועומד מראש השנה ועד יום הכיפורים על חודו של סעיף השוחד בתיק 4000. ייפול הסעיף, ייפול התיק. שום תובע לא ילך למהלך היסטורי־יומרני על סעיף 'הפרת אמונים' העמום.
לבקשת הפרקליטים נעתר היועמ"ש מנדלבליט למבנה לו"ז שמשקף את הפירמידה: צום גדליה והיום שאחריו לתיק 4000, יום ראשון שאחרי שבת שובה לתיק 2000, ויום שני שלפני יום הכיפורים לתיק 1000. הכול יקום או ייפול על היומיים הראשונים. אם פרקליטי נתניהו יצליחו לערער את ביטחון היועמ"ש בנוגע לסעיף השוחד בתיק 4000, יגדל דרמטית הסיכוי של הלקוח שלהם לקבל "זכו, נכתבו לחיים", כפי שקיבל פעם אביגדור ליברמן בעקבות אותו הליך בדיוק.
במשקפיים של דיני תאגידים, עסקת בזק-yes היא עסקה מסריחה. שאול אלוביץ' היה טייקון שקפץ הרבה מעל לפופיק. לאחר שרכש את יורוקום והקים את אינטרנט זהב ואת סמייל 012 (אותה מכר ליוסי מימן תמורת 1.2 מיליארד שקל), וקנה גם מחצית ממניותיה של yes, התעקש איש העסקים הלהוט לקנות גם את בזק, חברת־ענק בשווי שוק של 17 מיליארד שקלים. הוא עשה זאת באמצעות שיטת הפירמידה שהעמיסה עליו חובות אדירים, וכדי להתמודד עם הכאוס החליט לצאת לעסקת ענק נוספת, שהיה ברור שהיא רעה מאוד לבעלי המניות אך טובה מאוד בעבורו: בזק הרווחית תקנה את yes המפסידה, תרשום בחשבונותיה את ההפסדים ובכך תינצל מתשלום מיסים בסך משוער של כמיליארד שקל.
כאן התחיל הבלגן, כי הרגולטורים לא היו אחידים בעמדתם. רשות ההגבלים העסקיים אישרה את המהלך, אך משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין בלמו אותו והעמידו דרישות לאישור. כן ברור שמאז שנתניהו הפך גם לשר התקשורת, בנובמבר 2014, הכוכבים התחילו להסתדר לטובתו של אלוביץ'. עוד ברור שאתר החדשות 'וואלה', שבבעלותו של אלוביץ', קיבל באותה תקופה הרבה הנחתות לסיקור אוהד של ראש הממשלה ורעייתו. מה לא ברור? הקשר הסיבתי בין כל הגורמים. האם נתניהו אישר עסקה בעייתית שפגעה קשות בכיס הציבורי ובאינטרס הציבורי לטובת סיקור הוגן, או שמא, כטענתו, העסקה הייתה מאושרת בין כך ובין כך ואין קשר בין הדברים.
פרקליטי נתניהו ידעו שהמשפט האמיתי מתנהל בראש של מנדלבליט, הרבה יותר ממה שיתנהל בבית המשפט שאליו אולי יגיע. משחק המוחות בין הצדדים אתמול ושלשום עסק בדיוק בזה. פרקליטי נתניהו עשו הכול כדי להוריד ליועץ את הביטחון העצמי ולאותת לו שאין בתיק מעבר לראיות נסיבתיות שחולצו מעדי מדינה במצוקה, והן לא יחזיקו מים במשפט הוכחות מלא. מנגד, אנשי הפרקליטות והיועמ"ש ידעו שלא רק מאמץ של שנים עומד על כף מאזניים, ולא רק היוקרה האישית והמקצועית שלהם ושל גופי האכיפה שהם עומדים בראשם – אלא גם היציבות הפוליטית של מדינה שתלויה ועומדת בין סיבוב בחירות שני לאולי סיבוב שלישי נוסף של סיוט בחורף.
