ממשלת ישראל מתנהלת זה שנים כשיכורה מהבטחת הגז בים, ופועלת בכל דרך לקידום קידוחי הגז ומכירתו בחו"ל, תוך סיכון ביטחונה האסטרטגי של המדינה. הקידוחים בים אינם מפוקחים, ומנוהלים באופן שמגביר את הסיכוי לאסון דליפה רחב היקף שיפגע בהתפלה, בחופים ובכלכלה. בד בבד, הממשלה פועלת נגד קידום אנרגיית השמש, הזולה והנקייה בהרבה מגז.
אסון האקלים מאיים על חיינו, וכתוצאה מכך פחם, גז ונפט הפכו לאויבים הגדולים ביותר של המאמץ להצלת האנושות. הם נחשבים למקורות האנרגיה של האתמול, ובאירופה יפסיקו בנקי השקעות בקרוב לממן מיזמי דלקים מאובנים. גז אמנם נקי יותר מפחם ומזוט, אך אינו פתרון ירוק, למרות ההצהרות של שותפות לווייתן ושל שר האנרגיה שטייניץ. ואף שהגז מרעיל ומזהם, מונופול הגז נהנה מנתח של יותר מ־95 אחוזים ממקורות האנרגיה שלנו. לעומת הגז, לאנרגיית השמש יתרונות בריאותיים, כלכליים וסביבתיים ברורים, ואפשר לבזר את אספקת האנרגיה ברשת החשמל באופן שיבטיח גיבוי מיידי אם יקרה משהו לאספקת הגז.
בעידן של משבר אקלים וציפוף אוכלוסייה בארצנו הקטנה, גמילה מדלקים מאובנים צריכה לעניין את כל הישראלים, בלי קשר לנטיות פוליטיות, ועליה להפוך להחלטה הראשונה של הממשלה הבאה ומשולבת בחוק.
בישראל נראה שאנרגיית השמש תהפוך למרכזית במשק האנרגיה רק אחרי שיפגע טיל חיזבאללה באסדת לוויתן, שניצבת במרחק 10 ק"מ בלבד מהחוף. תאוות הבצע של היזמים לצד הניהול הכושל של משרד האנרגיה קירבו את אסדת הטיפול בגז ממרחק 200 ק"מ מהחוף ויותר לטווח טילי החיזבאללה, ויצרו מטרה קרובה וקלה לפגיעה, שתגרום למהלומה קשה לא רק בביטחון האנרגטי של ישראל ובכלכלתה, אלא גם תפגע בבריאות תושבי מישור החוף ותהרוס את היפים שבחופינו בנזק חסר תקנה. אין כיפת ברזל שיכולה להגן באופן מוחלט על האסדה ממטח טילים מדויקים.
בשנת 2008, כשהקהילה הסביבתית הזהירה מפני הסתמכות יתר על הגז המצרי והסיכון שבפגיעה אפשרית בצינור הגז ממצרים, הממשלה התעלמה, כפי שהיא מתעלמת מאזהרותינו כיום. כשפוצצו צינורות הגז המצריים בסיני שוב ושוב, ישראל וירדן נותקו מהגז. כתוצאה מכך ישראל עברה למזוט יקר ומזהם למשך כמה שנים, וירדן כמעט פשטה את הרגל כששילמה על רכישת סולר. לו הנהגת המדינה הייתה מקדמת אנרגיה סולארית לפני שקווי הגז התפוצצו, היא הייתה יכולה למלא את כל הפער בשעות היום תמורת פסיק מעלות המזוט. האירועים בערב הסעודית כיום הם תזכורת חשובה, בדיוק בזמן.
ביטחון אנרגטי וכלכלי צריכים לעניין את כל המפלגות. לפי פרסומים, לחיזבאללה טילים בעלי יכולת דיוק פגיעה של עשרות מטרים, ולאיראנים יש צוללות. בסיבוב האלימות האחרון בעזה הפלסטינים טיווחו את אסדת תמר, ואספקת הגז ממנה הופסקה ליממה. במצב כזה, על ישראל לעבור מיד לרשת חשמל סולארית חלופית.
כיום יש די שטחים פנויים להצבת פנלים סולאריים על קרקעות וגגות, שיאפשרו הסתמכות מלאה על שמש במהלך היום, בלי להרוס שטחים פתוחים. בגז אפשר להסתפק לצריכה הנמוכה יותר, בלילה. ככל שטכנולוגיות האחסון ישתפרו, טביעת הרגל האנרגטית שלנו יכולה להיות ירוקה כבר עד שנת 2030, שהוא סוף חלון ההזדמנות האקלימי. חסרה רק גישת חירום מצד הפוליטיקאים.
אסור לחכות לטרגדיה של פגיעה אנושה בסביבה ובאספקת הגז, כדי לעשות את מה שנכון והגיוני מבחינה כלכלית ואקלימית בעבור עם ישראל וארצו. חזון סביבתי חייב להיות חלק מהמצע של כל המפלגות ושל הממשלה הבאה.
