שיר השבוע: צְחוֹק הַגּוֹרָל

"פְּתַח לָנוּ שַׁעַר", קָרָא הַקָּהָל,
"בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר",
אַךְ דַּוְקָא הַשַּׁעַר הַהוּא שֶׁנִּנְעַל,
שַׁעֲרוֹ הַנָּעוּל שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת בּהָאלֶה,
הוּא שֶׁשָּׁמַר כְּחוֹמָה נְחוּשָׁה-עַל
הַנֶּפֶשׁ וְעַל הַקָּהָל.

האזינו:

נִצְּלָה הַקְּהִלָּה בְּקַרְנוֹת מִזְבְּחָהּ.
מִשְׁפָּחָה מִשְׁפָּחָה הָעָם בָּכָה.
יִבֵּב עַל צִירוֹ הַשַּׁעַר.
וְרַק הַגּוֹרָל, הַלֵּיצָן הַמֻּדְחָק,
נָשָׂא אֶת צְחוֹקוֹ וְצָחַק.

בְּאֶרֶץ חָפְשִׁית, בִּירָה לָהּ בֶּרְלִין,
אָמַר הַקָּהָל "גָּלִינוּ".
עַל פְּתָחִים נְעוּלִים וְקִירוֹת עֲרֵלִים
כִּנּוֹרוֹתֵינוּ תָּלִינוּ.
נָשְׂאוּ גְּאוּלִים עֵינֵיהֶם בֶּרְלִינָה,
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר תְּחִנָּה הִרְנִינָה,
לַבֹּקֶר בְּכִיָּה תָּלִין.

אֵלּוּ וְאֵלּוּ פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין,
אֶחָד הַגּוֹרָל וְקָשֶׁה לְהַבְחִין
בֵּין יוֹרֵד וְגוֹלֶה
לְגָאוּל וְעוֹלֶה,
הֵם וְהֵם בְּאַרְצָם נְבוֹכִים.
וְרַק הַגּוֹרָל, מֵאֵי־הַר מְרֻחָק,
צָחַק.

חָרְדוּ עִתּוֹנִים מֵרַיְן וְעַד רוּהְר,
מִצַּיְטוּנְג וְעַד אַלְגֶמַיינֶע,
עָרְצוּ עֲרוּצִים – לְכֻלָּם שָׁם בָּרוּר:
הַבִּיטוּ בְּזַעַם יָמִינָה!
רְאוּ: נֵאוֹ-נָאצִים, זַרְזִיף של מִפְלָץ,
לוּ רַק יֵצֵא לְחַסְּלָם מִי –
וְשָׁלֵם וּמְתֹרָץ גַּם הַפַּעַם נֶחֱלַץ
הַמִּפְלָץ הָעֲנָק אֲשֶׁר אֵין לוֹ תַּמְרוּר,
הַגָּדוֹל, הַפָּעִיל וְהַבִּלְתִּי אָמוּר,
הַמִּפְלָץ הַשְּׂמָאלִי-אִסְלָאמִי.

בָּהָר וּבַיַּעַר, בָּאוֹר וּבָעִיר,
בָּכָה עֲזָאזֵלָה שָׂעִיר שָׂעִיר.
וְרַק הַגּוֹרָל,
אָדֹם כְּמוֹ הַחַג,
רַק הוּא מִכֻּלָּם שָׁמַר עַל מוֹרָל,
וְשׁוּב, מְרִיר טַעַם, כְּאִלּוּ מֻרְעָל,
נָשָׂא אֶת צְחוֹקוֹ וְצָחַק.

מִי שֶׁיְּנַעְנֵעַ

האזינו:

יַאלְלָה כְּבָר: אֶתְרוֹג,
תַּפְסִיק לִהְיוֹת לִי טְרוֹל.
חֲבֹר אֶל הַלּוּלָב,
אֶל כָּל מִינֵי שְׁלוּלָיו,
קַבֵּל בַּאֲהָבוֹת
עָנָף שֶׁל עֵץ עָבֹת,
וְשִׂים גַּם אֶרֶג לַח עַל
כָּל עַרְבֵי הַמַּחַל.

חִבְרוּ, כִּי אֵין מוֹנֵעַ,
לָאָרֶץ, כָּל מִינֶיהָ.
כִּי יֵשׁ (אֵין צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ!)
מִי שֶׁיְּנַעְנֵעַ.