חובת נוכחות: אני על המסך משמע אני קיים

לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על דעה קדומה, סטריאוטיפ? לרוב אנחנו מתכוונים לדעה פשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה. בעולם רווי דימויים שנספגים בנו גם באופן לא מודע – באמצעות פרסומות, בדמויות שמככבות על המסך, באופן שבו מנוסחות כותרות ונבחרות מילים – מתקבעות תפיסות שקשה לשנותן במגוון עצום של נושאים.

אחד האתגרים שעימם התמודד הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, שהוקם ב־2016 במשרד המשפטים בעקבות החלטת ממשלה ושהייתה לי הזכות לעמוד בראשו, היה אתגר ״ההנכחה החיובית״: כיצד לפעול כדי לשנות תודעה בקרב הציבור ביחס לקבוצה שנוכחותה מצומצמת ממילא, מתוקף היותה פחות משני אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

מתבקש להטיל את מלוא האחריות על התקשורת, ולהתמקד בשאלה כיצד משכנעים אותה לעסוק ביוצאי אתיופיה לא רק אגב משברים ואסונות – שהרי בכך מתקבעים בתודעה הציבורית הקשרים של חולשה, כישלון, עבריינות, מחאה וכעס.

אלא שלא ניתן להתמקד בתקשורת בלבד, ויש לפעול במגוון תחומי חיים ולהבין את הקשר ההדוק המתקיים בינם ובין המשתקף בתקשורת. החל מגיוס מערכת החינוך להכרה בסיפורה של קהילת ביתא־ישראל כחלק בלתי נפרד מתולדות העם היהודי, ובסיפור הגבורה של המאבק וייסורי העלייה לישראל כחלק מתולדות הציונות; וכלה בשילוב משמעותי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, בצה״ל ובעולם התעסוקה, בדגש על משרות המיועדות לאקדמאים במגוון תחומים, שם הם נתקלים כיום בלא מעט חסמים בשלבי המיון והקבלה.

תודעה יוצרת מציאות

ובחזרה לתקשורת: בין עולם התעסוקה לעולם התקשורת מתקיים קשר הדוק בהקשר הזה, שכן הצטברות של דימויים שליליים בתקשורת מקבעת ומחזקת דעות קדומות, ומשפיעה באופן ישיר ועקיף על תודעתם של מנהלים ועל מי שאמונים על קבלת עובדים. כותרות המתייגות לעיתים עבריין על פי מוצאו, או הבלטה של נתונים מכלילים ביחס לקהילה, מלוות לא פעם צעיר או צעירה בבואם להתראיין לתפקיד (בהקשר הזה, אגב, יש לציין לחיוב את התנצלותו של עיתון גלובס על השימוש במילה ״חרדית״ כחלק מתיאורה של עורכת דין שהורשעה).

רק בעיתות משבר כובשים לפתע את המסכים צעירים אקדמאים רהוטים כדוברי ופרשני המחאה. הם מנכיחים לצופים כי יוצאי אתיופיה אינם רק עובדי קבלן שקופים

התקשורת התרגלה בשנים האחרונות למדוד את עצמה בהתאם למידת ההשתתפות של נשים בפאנלים כמומחיוֹת בתחומים שונים. מגדילה לעשות רינה מצליח בתוכניתה 'פגוש את העיתונות', שמקפידה לשלב נשים בנושאים ביטחוניים דווקא. לנוכחותן של נשים בזירה זו השפעה משמעותית על תודעתן של נשים צעירות ביחס לשאיפותיהן, אך לא פחות מכך יש לדבר השפעה על שינוי תפיסות ביחס ליכולותיהן של נשים בעמדות השפעה. בשנה האחרונה הולך ומתחזק שיח דומה ביחס לחשיבות ומשמעות נוכחותם של מומחים מהחברה הערבית בתקשורת.

בנוגע ליוצאי אתיופיה התרגלנו 'להסתפק' בנוכחותם התקשורתית העוצמתית של חברי הכנסת יוצאי אתיופיה, בראשם ח״כ פנינה תמנו־שטה הוותיקה, ולצידם בעיקר בוגרי תוכניות ריאליטי ודוגמניות. רק בעיתות משבר ומחאה כובשים לפתע את המסכים צעירים אקדמאים רהוטים וכריזמטיים – בהם עורכי דין, אנשי חינוך ופעילים חברתיים – כדוברי המחאה ופרשניה. הם מנכיחים לצופים כי יוצאי אתיופיה אינם רק דור העולים, שירדו בבגדים לבנים מהמטוסים והפכו ברבות הימים לעובדי קבלן שקופים בתחום הניקיון והאבטחה, או מי שמככבים במדורי הפלילים או הרווחה. אך בחלוף המשבר ובשוך המחאה, נשכחים מרואיינים אלה מתודעת הציבור ומתודעת התחקירנים.

ל״הנכחה חיובית״ ישנו פוטנציאל לייצר השפעה דו־כיוונית: ככל שיוצאי אתיופיה ישתלבו בעולם האקדמי ובמשרות ההולמות את כישוריהם, כך תיווצר הזדמנות לחשיפה תקשורתית חיובית של דוברים בתחומי מומחיות שונים, והיא תקל על המשך ההשתלבות; ובכל פעם שהציבור הישראלי יצפה ברופאה יוצאת אתיופיה מדברת בתוכנית בוקר על הווירוס התורן, או בעורך דין יוצא אתיופיה שיציע פרשנות בתוכנית אקטואליה, כך יגבר הסיכוי שבאופן טבעי ישתנו דעותיו הקדומות ביחס לקהילה, בלי הטפות מוסר ובלי אצבע מאשימה. 

• אמי פלמור כיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים