לפני שנה , נתבשרנו בכותרות באמצעי התקשורת: "אושר סופית: חוק הפיקוח על מעונות יום" . עברה שנה מאז ומה קרה? מה יסודות החוק והאם הילדים שלנו יותר מוגנים מאז?
חוק הפיקוח על הפעוטות אשר חל ב 1.9.2019, ואלה עיקרי החוק:
- יוסדר מערך הפיקוח והרישוי על מסגרות מעל 7 ילדים.
- הפעלת מסגרת מעל 7 ילדים תחייב בדיקת אישור על העדר עבר פלילי לעובדים ולעובדות.
- התחייבות להכשרה מינימלית של 22 שעות בעזרה ראשונה.
- הפעלת מסגרת מעל 7 ילדים תחייב בדיקה כי המקום אכן ראוי ואינו מסכן את שלום הפעוטות.
- כל המידע על מעונות היום יהיה נגיש ברשת.
ומה קרה בפועל מאז? כמה מסגרות באמת נרשמו באתר שפתח משרד הרווחה? האם באמת נוספו תקני פיקוח כמו שהובטח או הכל נשאר על כנו מפאת ממשלת המעבר הנמשכת עוד ועוד?
בדיון חרום שנערך בכנסת בתאריך 15.7.2019 בנושא, מר אמיר מדינה, ראש אגף המעונות, הפועל רבות ליישום החוק, התריע על המצב וביקש שההורים, לצד המפקחים, ידרשו ממפעילות המסגרות את האישורים הנדרשים, וכך יהיו מכפילי כח. ואולם, נציגי ההורים טענו שאין לבקש מהם תפקיד מסוג זה, ושיש צורך שינפיקו אישורים שיתלו באופן גלוי במסגרות ולא שהם יצטרכו לעסוק בכך. הורים גם כך אבדו את האמון במערכת גיל הרך מלידה ועד 3, והעיסוק בכך רק יביא לחרדה נוספת לשלום הילדים.
בדיון גם הובן שאין התקדמות בקביעת תקנות מפורטות של החוקק הכללי. כאשר יו"ר הועדה שאל עד כמה ארכה צריך, הובטח לו שעד אוקטובר יהיה נוסח לכתיבת התקנות. זה נשמע כמו הצהרה, כי כרגע אין אופק בעניין ואין מי שיבדוק זאת.
כיום, הממשלה מכהנת כממשלת המעבר הארוכה ביותר בתולדות המדינה אשר הכניסה את התהליך ל"הולד" רציני. כמו כן, נראה שהמעבר למשרד החינוך שהצהירו עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך הרב רפי פרץ, נשאר עדין בגדר חלום רחוק. בינתיים, ילדי גילאי לידה ועד 3 ממשיכים להיות מופקרים וחסרי ישע. עדין כל מי שרוצה פותח מסגרת, ואם יש לך מזל ולעיתים גם כסף, סביר להניח שתצליח לגדל את ילדיך במסגרת טובה ומקדמת. כתבתי בעבר ואני כותבת שוב, ונראה שכבר כולם מבינים, שהמבוגר המשמעותי אותו פוגש הילד הוא קריטי לעתיד התפתחותו.
מסגרות החינוך בהן שוהים ילדינו בשנות חייהם הראשונות הן קריטיות להמשך דרכם בחיים. בשנים אלה מתעצב ונקבע למעשה חלק גדול מעתידם של הילדים, בלי שאנו נותנים על כך את הדעת. המסגרות הללו יקבעו מה יהיו יכולותיהם של הילדים, כיצד יצרו קשר עם חבריהם בעתיד ומה יהיה הבסיס שעליו יוכלו לבנות את גופם ואת נפשם כאנשים בוגרים. תקופה זו אינה תקופה שיש להעביר במסגרת, עד לזמן בו יחל החינוך של ילדנו, ואין לראות בהם רק בייביסיטר שכל תפקידו הוא לאפשר להורים לצאת ולהתפרנס.
חינוך מתחיל מלידה. מחקרים מראים את החשיבות העצומה של שלושת השנים הראשונות של הילד. פרופסור פנינה קליין ז"ל, זוכת פרס ישראל בתחום חקר גיל הרך, ציינה שאהבה בלבד אינה מספקת כגורם לפיתוח האינטליגנציה של הילדים. הסביבה בה הילד יגדל, המבוגר המשמעותי אותו הוא יפגוש, הם שיאפשרו לו התפתחות תקינה.
אספקטים אלו אינם שונים מחברה לחברה. המבוגר המשמעותי חשוב בכל חברה שהיא. ככל שהילד גדל בסביבה חלשה, חשובה מאוד האינטראקציה של הילד עם אנשי חינוך אשר למדו ורכשו השכלה מותאמת לצרכי הילדים ויכולים לפתח את היכולות הרגשיות, המוטוריות והקוגניטיביות של הילדים בצורה מיטבית.
אני קוראת מכאן בקריאה להתחיל עם כתיבת התקנות, לקחת אחריות ולאכוף את חוק הפיקוח שהונח ע"י ד"ר יפעת שאשא ביטון וקארין אלהרר ואושר בדיוק לפני שנה. וכמובן, לחתור למען העברת אחריות ממשלתית על גילאי לידה עד 3 למשרד החינוך ולדאוג לרצף חינוכי התפתחותי עבור ילדינו.
