חברה יכולה וגם צריכה לשרטט לעצמה את גבולות הגזרה שלה, מהם העקרונות שהיא לא מוכנה להתפשר עליהם. בדיוק כמו שהחברה החרדית משרטטת את גבולות ההלכה כגבול ייהרג ובל יעבור, כך גם החברה החילונית, הליברלית, צריכה לעשות ביחס לערכים שלה.
יותר מדי זמן החברה החילונית האמינה שהיא באמת עגלה ריקה. שאם יש התנגשות של שתי עגלות – זו החילונית וזו הדתית –עליה לפנות את הדרך. זו כמובן טעות. הצטברות של כמה גורמים הביאה לכך שבתקופה האחרונה החילוניות מנסה להרים את ראשה.
לפעמים היא עושה את זה בצורה קצת מגושמת. כמו הבג"ץ ההוא על הפרדת הופעה בעפולה שיועדה לציבור החרדי. לבוא ולכפות ערכים מסוימים על מגזר שמרן ומסוגר, להראות להם את האור שבקצה החרדיות החשוכה, זה לא משהו שאמורים לעשות. החברה החרדית עוברת תהליכי עומק ומשתנה בקצב שמתאים לה, גם ביחס לנשים. הדרך עוד ארוכה מאוד, אבל יתכבדו החילונים להקשיב לרחשי הלב של המגזר החרדי ולתת להם לעשות את העבודה בעצמם, אולי עם קצת עזרה מהצד, בתנאי שתהיה שם שותפות ולא התנשאות.
מופע ההתרמה של הרב פירר שיועד לקהל חילוני – אולי נכון יותר לומר לקהל ישראלי, כי מי יותר ישראלי משלמה ארצי? ומי יותר משדר רוח ישראל סבאל'ה מהנשיא ריבלין? – הוא סיפור קצת אחר. יש פה סיפור על התנגשות בין ערכים. אף אחד לא חולק על תרומתו הבלתי ניתנת לשיעור של הרב פירר ועל מפעל הענק שהוא עומד בראשו, ועדיין זה בסדר שקהל חילוני ירים את ראשו ויאמר: לא בלי נשים.
זו איננה צביעות לא להסכים להכניס לתוך מגרש המשחקים של החילוניות, דעות שחותרות תחת הליברליות שלה. זו ליברליות ששומרת על עצמה. עצה לשמרנים: אתם חייבים להפסיק עם הטיעון הזה
זה אולי קורה קצת מאוחר מדי ומעט מדי, ואולי לכן ישנן גבות שמורמות לנוכח המחאה הגוברת של הקהל החילוני והאמנים, שמתעקשים לא לשתף פעולה עם מופע שנשים אינן חלק ממנו. ונכון, מעמדן של הנשים בעולם החילוני לא מושלם. זה לא שסיימנו לטפל בכל העוולות שלנו והמאבק הפמיניסטי נטפל מרוב שעמום רק לחרדים. אבל כן נכון לומר שיש התעוררות. שהרשתות החברתיות עושות את שלהן, שמשהו קרה לגברים שעד לפני כמה שנים היו עיוורים או לפחות לקו בנקודת עיוורון ביחס למקומן של הנשים בחברה. שכבר כמה שנים מנשבות רוחות של שינוי ושיש דברים שהחברה לא מוכנה לקבל. זה דבר מבורך, ולא צריך לשאול 'רגע, למה הם נזכרו דווקא עכשיו?'.
אחד הטיעונים הכי מטופשים ומעצבנים ביחס לחברה חילונית וליברלית שמשרטטת את הגבולות שלה הוא: 'אם אתם כל כך ליברלים, אתם אמורים להכיל גם אותנו ואת המגבלות שלנו'. קרי שוביניזם, גזענות, חוסר שוויון. אז לא. זו איננה צביעות לא להסכים להכניס לתוך מגרש המשחקים של החילוניות, דעות שחותרות תחת הליברליות שלה. זו ליברליות ששומרת על עצמה. דמוקרטיה מתגוננת, אם תרצו. ושמרנים, אתם חייבים להפסיק עם הטיעון הזה. ברצינות, די. ליברליות היא לא פח הזבל של כל הדעות שקופצות יחד בדיסהרמוניה כי היא אמורה "להכיל את כולם". לא. זה משהו אחר לגמרי.
יכול להיות שהחברה הישראלית תחזה בתקופה הקרובה בריאקציה של החילונים נגד דברים שריח של יהדות נודפת מהם. דתיים וחרדיים יכולים להאשים בכך רק את עצמם. הפוליטיקה הישראלית היא בת ערובה של המפלגות החרדיות כבר שנים רבות (הרבנות הראשית כמשל). יותר מדי שנים גורמים דתיים וחרדיים משכו את השמיכה חזק מדי רק כי "הם יכלו". מתישהו המטוטלת חוזרת. בהצלחה לנו עם זה.
