12 יום עברו מאז קיבל בני גנץ את המנדט לידיו ואפס התקדמות נרשמה בדרך להרכבת הממשלה. הקיפאון הפוליטי שנגזר על ישראל מאז ליברמן הקשיח עמדותיו מעט לאחר הבחירות בחודש מרץ, לא מבשר טובות ונראה כי אין מנוס מקיום סבב בחירות נוסף. רק שמאחורי החזות הקשוחה שמפגינים כל השחקנים הפוליטיים, מתחילה תכונה למהלך בלימה ולהקמת ממשלה.
הן בכירי כחול לבן והן ראשי המפלגות הנוספות, לא תולים הרבה תקוות בשבועיים האחרונים שנותרו לגנץ. איש לא יפרק את גוש הימין רגע לפני שזה יהיה הכרחי למנוע בחירות, ובמקביל איש לא יציע הצעות נדיבות "על השולחן" לפני הסוף. לכן עיני המערכת הפוליטית נישאות ל-21 יום האחרונים ולשני תרחישים: האחד – החרדים מתקפלים ונותנים לליברמן רשימת הישגים בתחום דת ומדינה והוא נכנס לממשלת נתניהו. והשני – החרדים והימין החדש עוזבים את נתניהו ומרכיבים ממשלה בראשות גנץ.
את התרחיש הראשון דאגו הבוקר להזים שניים: ראשון היה זה יו"ר ישראל ביתנו שאמר כי הוא דוחה כל הצעות לכניסה לגוש הימין המשיחי וממשיך לפעול למען ממשלת אחדות. מעט אחריו פרסם יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, הודעה שאינה משתמעת לשני פנים: "אני מודיע קבל עם ועדה – לא תהיה שום פשרה בנושאים הדתיים והעקרוניים לנו. לא בהתחכמות ולא בשום דרך אחרת". רק שהודעות השניים נכונות לתקופת הזמן הזו ולא לרגעים האחרונים שיכריעו אם יהיו בחירות או לא.
את התרחיש השני דחף הבוקר יו"ר הימין החדש נפתלי בנט, שפצח מאז סוף השבוע בבליץ ריאיונות שכותרתו: הימין יפסיד בבחירות הבאות, צריך לעשות הכול כדי למנוע אותן. על פי נתונים שהוא רואה לנגד עיניו, בנט טוען כי בחירות נוספות יובילו להתרסקות היסטורית של הימין. אם בבחירות האחרונות ירד הימין מ-60 ל-55, עד לפעם הבאה הוא יאבד מנדטים נוספים.
בנוסף להיחלשות הליכוד והימין בכללותו, הח"כים הערבים למדו את שווי כוחם והם עלולים בבחירות הבאות לעלות בעוד ארבעה מנדטים, מה שישלול באופן סופי את האפשרות להקמת ממשלת אחדות או ימין בכלל. לכן מטפטף בנט: גנץ וביבי יהיו חייבים לבסוף להתפשר ולשבת יחד. הוא גם אומר הלכה למעשה שאין סיבה להחזיק בגוש בכל מחיר, וזה רבותיי החידוש הגדול. בנוסחה שמקדם נתניהו: אין ימין בלעדיו ואין שלטון בלי הגוש ובנט כופר בעיקר.
לא סתם השר סמוטריץ' מתח הבוקר (א') ביקורת חריפה נגד בנט ותרחיש פירוק הגוש כשאמר: "פירוק גוש הימין יהיה איוולת חסרת אחריות שתביא להקמת ממשלת אוסלו, שבפעם הקודמת שהיא הוקמה הביאה לאסונות כבדים. בחירות זה רע אבל פירוק הימין והקמת ממשלת אוסלו רעים הרבה יותר. מנהיגי הגוש צריכים להפנים: המחסום להקמת ממשלת אחדות הוא התעקשותו של גנץ לפסול את נתניהו ולא האחדות בימין".
גם בכחול לבן מסמנים את 'הימין החדש' כחולייה החלשה של גוש הימין ולכן משקיעים בו את מירב כוחות הפילוג. בנט ושקד אינם שרים ונהנים ממנעמי השלטון של נתניהו ובמקביל גם לא "מסומנים" בעיני כחול לבן כמו החרדים – ולכן הם האופציה המועדפת. אם יצליחו מול בנט, תהפוך הקואליציה של כחול לבן בת 55 ח"כים לעומת 52 בימין. ח"כ יועז הנדל, שירד מתחת לרדאר התקשורתי, פועל בציר הזה כדי לשנות את מאזן הכוחות לטובת כחול לבן לקראת 21 הימים האחרונים של הכנסת ה-22.
בימין מדווחים כי ההצעות להן זכו בנט ושקד נדיבות עד מאוד, ולמעשה נותנים להם לבחור תפקידים בממשלה הבאה, בעוד נתניהו היה זה שפיטר את השניים רק לא מזמן. אם המחויבות שלהם לגוש הימין תיחלש, הם יכולים להיות האבן הראשונה בשרשרת הגוש שתוביל להקמת ממשלת גנץ, עם הליכוד או בלעדיו. האפשרות הזאת היא גם הקורצת ביותר לבכירי כחול לבן וכך להביא לקץ שלטון נתניהו ולישיבה עם החרדים והימין החדש.
היה זה ח"כ לפיד שאמר פעם אחר פעם כי לא יישב בממשלה תחת נתניהו כראש ממשלה וביד השנייה לא פסל ממשלה עם החרדים, ואילו בליכוד לא מתכוונים לוותר על הבכורה לטובת גנץ. אם גוש הימין אכן מתפרק לקראת בחירות נוספות הוא למעשה מעניק את השלטון לגנץ אך גם מונע סבב בחירות נוסף, אולי זו תהיה ההצדקה להצטרפותם לממשלת מרכז-שמאל. ריאיונותיו של בנט נראים כמו צעד בכיוון. לבסוף, אבל גם בהתחלה: צריך גם לזכור שלימין החדש יהיה קשה עד בלתי אפשרי לצלוח סבב בחירות נוסף ולכן הם עשויים לעשות הכול כדי למנוע אחד כזה.
