נתוני האוכלוסייה הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן פורסמו השבוע. חמישים שנה אחרי מלחמת ששת הימים ושיבת עם ישראל אל חבלי אבות, אפשר להביט אחורה בסיפוק רב אבל אנחנו חייבים להתחיל לחשוב קדימה ולפעול אחרת.
ההתיישבות הישראלית באזור מונה כיום 435,708 תושבים אשר מתגוררים בכ־150 יישובים. בשנת 2017 שיעור גידול האוכלוסייה עמד על 3.4 אחוזים, ירידה לעומת 2016 (3.9 אחוזים). קצב הגידול הממוצע בעשור האחרון עומד על 4.5 אחוזים בשנה, למעלה מפי שניים מהגידול הממוצע במדינת ישראל (2 אחוזים). למרות הכול אנו עדיין מחזיקים בתואר הלא רשמי "האזור בעל הצמיחה הגבוהה ביותר בארץ".
זהו הישג גדול להתיישבות, שבמשך שנים עסקה בבנייה ובהתפתחות קהילות. צעד אחר צעד, עוד בית ועוד שכונה, בצעדים גדולים וקטנים קדימה ולעיתים גם אחורה, כנגד כל הסיכויים, הצבנו את ההתיישבות כעובדה מוגמרת. חזון השמאל לשתי מדינות נשחק וכל בר דעת מבין שהוא איננו ישים.
למרות זאת אל לנו לנוח על זרי הדפנה. נורות אדומות קטנות מחייבות אותנו לשינוי חשיבה. 2017 הייתה שנה שבה אחוזי הצמיחה היו הנמוכים ביותר. לפני עשור, ב־2007, היה קצב גידול האוכלוסייה באזור 5.1 אחוזים. גידול האוכלוסייה ביו"ש יורד באופן קבוע כמעט משנת 2008, שבה החלה הקפאת הבנייה. גם היום, לאחר שממשלת ישראל חידשה חלקית את קידום התוכניות, רוב יחידות הדיור שאמורות להיבנות נתקלות בקשיים רבים ולא יוצאות לפועל. מחסור בכוח אדם ברשויות התכנון יוצר צווארי בקבוק בהכנת המכרזים לשיווק ומקשה על הוצאות התוכניות לפועל. אנו פועלים בעניין זה.
במבט קדימה יש לשנות את דפוסי החשיבה והפעולה בהתיישבות בשני תחומים עיקריים. בנייה לגובה, וביטול ועדות הקליטה.
עתודות הקרקע הזמינות אינן גדולות, ולכן צו השעה הוא בנייה לגובה, ובשפה התכנונית "בנייה רוויה". עד היום הורגלנו ביישובים כפריים של בית על חצי דונם, אך המטרה מעכשיו צריכה להיות בניית כמה שיותר יחידות דיור על אותה קרקע. בנייה רוויה, לגובה או בדירוג בהתאם לתוואי הקרקע, תשנה את המאזן באזור ותחייב גם גישה אחרת בפיתוח התשתיות כך שיתאימו למספר התושבים בעתיד.
לאחר יובל שנים אפשר גם להביט קדימה מתוך עוצמה ובגרות. לא מדובר כבר בהתיישבות קטנה ופגיעה, שצריכה שערי כניסה עם בידוק פולשני. ועדות הקליטה היו בעבר בעלות תפקיד חשוב בעיצוב עתיד ההתיישבות, אולם כעת במרבית הישובים הן לא נדרשות. יש לצמצם את הסינון למינימום, ולפתוח את השערים לעם ישראל כולו. התיישבות מבוססת וגדולה היא עוגן אסטרטגי לאזור. ועדות סינון מקשות על הצמיחה, וביטולן יסייע למימוש החזון והאידיאל בצורה הטובה ביותר.
כראש רשות בעצמי, אני מוציא מכאן קריאה ליישובים ולרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן: קדמו תוכניות של בנייה לגובה גם אם מערימים עלינו קשיים, וצמצמו את פעילות ועדות הקליטה. תושבים חדשים רבים ישמחו להצטרף אלינו. אל לנו לשים רגל לעצמנו ולתושבינו העתידיים.
הדורות הראשונים חלמו ומימשו. היום, עם קרוב לחצי מיליון תושבים, אסור לפחד מחזון נרחב ושאפתני. אנו מכלכלים את צעדינו לקראת התושב המיליון באחד מהיישובים היפהפיים שלנו, שיקבע את ביתו בקומה ה־14.
