שנת הלימודים האקדמית נפתחה. מאיפה אני יודעת, תשאלו? מהעובדה שהבייביסיטריות שלי התפיידו והשאירו אותי להתמודד עם חמשת ילדיי. לא עזרו התמונות של ילדים שקיבלו לארוחת ערב קורנפלקס, לא עזר סלואו־מושן של כינים – הן צללו לעולם מלא של לימודים, שיעורי בית והערות שוליים, ועזבו אותי לאסוף את הקוסקוס במגבון מתחת לשולחן. האוניברסיטה של היום היא לא מה שהיה פעם. אתם מבינים שבתקופתנו באוניברסיטה לא היו רשתות חברתיות? אנשים היו אשכרה מוצאים מכונת שוקו חם עם נמלים במקרה הטוב, או רק נוזל כהה ומתוק בלי חלב במקרה הרע – ולא היו מעלים את זה לסטורי.
ועדיין כולם מתרפקים על אותם ימים. מי מאיתנו לא זוכר את התקופה הקסומה הזאת: ללמוד עם חברים על הדשא, לצאת מהבית, להסתדר עם שותפים, לחוות, להתרגש. בדרך כלל אנחנו נוטים לצייר אותה בקווים ורדרדים ודובוני אכפת לי, ומספרים לכל מי שרק מוכן לשמוע כמה טוב היה. אבל בואו רגע ניזכר בהתחלה. מטר המונחים שהמרצה המטיר בשיעור הראשון, הבדידות בשבועות הראשונים, חוסר הביטחון שליווה אותנו ושהיה קשה מאוד להימלט ממנו. אז בשבילכם, כל הסטודנטים הטריים, הכנתי רשימה של עצות מועילות שיעזרו לכם לעבור את ההתחלה (זהירות, אין ציניות בסעיפים הבאים):
1 תירגעו. אני יודעת שזה לא קל, ואנחנו אוהבים לספר לעצמנו שאם אנחנו לחוצים אנחנו בשליטה, אבל לרוב זה בדיוק הפוך. יש לא מעט התמודדויות חדשות כרגע מבחוץ, תנסו לא לפתוח חזית נוספת מבפנים. תזכירו לעצמכם שזה בסדר לא לדעת, לא להבין הכול ישר על ההתחלה. שגם המרצה הכי מפחיד היה פעם סטודנט שנה א' ולא הבין דבר. תנשמו עמוק. יש עוד זמן עד תקופת המבחנים.
2 תגיעו לכל השיעורים כדי לדעת על מה אפשר לוותר – לפעמים נראה שיש יותר מדי הרצאות ואין לכם בכלל זמן לעכל, וזה בסדר, האוניברסיטה יודעת שלא תמיד ההרצאה היא הדרך הטובה ביותר ללמוד. לפעמים מספיק רק לקרוא את הספר, לחפש ביוטיוב סרטון מובן יותר. אבל כדי למצוא את דרך הלמידה היעילה ביותר בשבילכם, חשוב שבהתחלה תיכנסו לכל השיעורים, ולאט־לאט תבינו איך להתנהל.
3 אל תפתחו חרדה חברתית. יש סביבכם מלא אנשים. מלא. יש כאלה שזה גורם להם להתרגש, להסתובב ברחבי הקמפוס כמו כלב בגינת כלבים ורק לרצות לרחרח את כולם. יש כאלה שזה מאיים עליהם, ומוצאים את עצמם משתבללים אל תוך עצמם ונמנעים ממגע חברתי. הרשו לי לספר לכם סוד – גם אלו וגם אלו ימצאו בסוף את החברים שילכו איתם לאורך הדרך, ולרוב זה לא תלוי בסיטואציה חברתית ספציפית כזו או אחרת. תרשו לעצמכם לנוח לפעמים. תזכירו לעצמכם שככה זה בהתחלות.
תזכירו לעצמכם שבחרתם בלימודים ושהם לא נכפו עליכם; וכן, אחת מתופעות הלוואי של זה היא פחות בילויים ובזבוזים. תמצאו את ההנאות הזולות, ואם זה לא עוזר – תזכרו שאתם לומדים עכשיו כדי לא למלצר בעתיד
4 תחזרו הביתה. "מה? למה שאחזור הביתה? התחלתי חיים חדשים, במקום חדש, אני לא רוצה לחזור". בסדר. בין אם אתם מאושרים בסיטואציה החדשה שהגעתם אליה ובין אם אתם חושבים שהדרך הטובה ביותר להתאקלם היא להישאר בקמפוס כמה שיותר, חשוב שלא תזניחו את העוגנים הישנים שלכם. משפחה זה חשוב, וכך גם החברים שלכם מהבית. נורא קל להיבלע אל תוך העולם החדש הזה בלי להסתכל לצדדים, בעיקר באינטנסיביות הבלתי מתפשרת של ההתחלה. חשוב שלא תשכחו את האנשים שליוו ומלווים אתכם תמיד, אחרת כשתרימו את הראש עוד כמה זמן כבר לא בטוח שהם יהיו שם כמו פעם.
5 קודם לימודים, אחרי זה עבודה – קל לומר, קשה ליישם. רבים מכם עבדו בין הצבא ללימודים והתרגלו לרמת חיים כלשהי, ועכשיו, כשפתאום אין הכנסה חודשית קבועה, החיסרון בכסף מורגש. תזכירו לעצמכם שבחרתם בלימודים ושהם לא נכפו עליכם; וכן, אחת מתופעות הלוואי של זה היא פחות בילויים ובזבוזים. תמצאו את ההנאות הזולות ותיהנו מהן – ישיבה עם חברים בדירה, להכין עם השותפים אוכל בבית. תזכירו לעצמכם את הדברים הטובים שבלהיות סטודנט. ואם כל זה לא עוזר – תזכרו שאתם לומדים עכשיו כדי לא למלצר בעתיד.
מובן שיש עוד טיפים רבים שיכולתי לכתוב כאן. אבל הדבר החשוב מכול מופנה אליכם, ההורים: תעזרו לילדים שלכם בתקופה הזאת. גם אם הם ממש רוצים להיות עצמאיים, ולכלכל את עצמם, תזכירו להם שיש להם רשת ביטחון. גם אם הם יוצאים מהבית ולא רוצים לחזור, גם אם הם מדברים איתכם הרבה פחות מהרגיל – תנו להם את המרחב הזה וקבלו אותו בהבנה. תיזכרו בעצמכם, חיים בסרט, קטנים בשנה א', ותבינו שבסך הכול – הם לא מאוד שונים מכם. הרי הם למדו את זה ממישהו, לא?
revitalv@makorrishon.co.il
