שר הביטחון החדש אמנם נכנס לתפקידו בשבוע מאתגר מבחינה צבאית, ותשומת הלב שלו תופנה מן הסתם לכיוון עזה ואיראן. עם זאת, גם ביהודה ושומרון תולים עיניים מצפות במינוי הטרי של נפתלי בנט. אף שמדובר בממשלת מעבר מקוצצת סמכויות ובתפקיד שככל הנראה ימיו ספורים – המלאכה בתחום ההתיישבות רבה וחשובה מאוד. גם במינוי לטווח קצר, משוכנעים ביו"ש, אפשר לשנות סדרי עדיפויות ולפתוח חסמים.
ראשונה היא המערכה המתנהלת על שטחי סי. אחד העקרונות המרכזיים במשנתו הפוליטית של נפתלי בנט הוא סיפוח של האדמות המסווגות תחת ההתוויה הזו. ובכל הנוגע לשטחי סי, השטח בוער. לרשות הפלסטינית יש תוכנית השתלטות מסודרת ומתוקצבת עם מטרות־על ומטרות־ביניים, והיא מתקדמת כל הזמן. עשרות אלפי דונמים נכבשים בבנייה בלתי חוקית או בנטיעות חקלאיות, בייחוד באזורים אסטרטגיים ובמקומות שמונעים מיישובים יהודיים סמוכים לגדול ולהתפתח.
החוק העות'מאני השורר באזור קובע כי אם פלסטיני מעבד קרקע במשך עשר שנים ויש לו זיקה ממוסמכת כלשהי אליה, דרכו למעמד חוקי בקרקע סלולה. מסלול זה משמש נתיב השתלטות מוצהר ומכוון על קרקעות. הגדרת האכיפה בנושא כיעד בעבור פקחי המנהל האזרחי והנחיה לבצע אותה ביעילות עשויות לתקן את המצב באופן משמעותי.
בלהט האנדרלמוסיה הפוליטית והאיום הביטחוני, כמעט נשכחה תוכנית השלום האמריקנית הממשמשת ובאה. על פי רבות מהאינדיקציות היא כוללת העברה של שטחי סי שאין עליהם יישובים ישראליים לשליטה פלסטינית. לכן הטיפול המנהלתי בהם הופך דחוף אפילו יותר. השרים זאב אלקין ובצלאל סמוטריץ' ניסו לקדם תוכנית שתתקן מעט את המצב, אך לשר ביטחון יש סמכויות רלוונטיות בהרבה.
ועוד. על פי הנתונים, כמחצית מתוכניות בניין העיר (תב"ע) ביהודה ושומרון שכבר אושרו על ידי ראש הממשלה ולא נתקלו בהתנגדות אמריקנית, לא מומשו בפועל בשטח בגלל היעדר כוח אדם תכנוני במנהל האזרחי. חיזוק שם יכול לקדם בצורה משמעותית גם את הנושא הזה.
באופן כללי, אומרים ביו"ש, אם שר הביטחון החדש יפעל לחיזוק כוח האדם במנהל האזרחי ולשינוי סדרי העדיפויות שלו, הדבר יאפשר קידום של תב"עות רבות בהמשך. אבל אם זמנו קצוב מכדי ליצור שינויים תהליכיים, עדיף שלפחות יחתום על מה שאפשר. ויש לא מעט מקומות ייעודיים שממתינים לאישור. לדוגמה: חוות־גלעד שהוסדרה לאחר רצח הרב רזיאל שבח ז"ל, אך הליכי ההסדרה טרם הושלמו, או השוק בחברון, שמחכה לאישור ליישב מחדש נכסים ששייכים לבעלי בית יהודים שהתגוררו שם עד פרעות תרפ"ט.
לפני בג"ץ ניצבת סדרת עתירות של פלסטינים הדורשים בעלות על אדמות מדינה. איילת שקד, בשבתה כשרת משפטים, שינתה את הרוח הנושבת מתשובות המדינה לעתירות אלו, ואת הנטייה להיענות להן באופן גורף. את השינוי המשמעותי שעשתה יש להמשיך.
וגם עתיקות – כל נושא הממצאים הארכיאולוגיים ביו"ש משווע לתגבור פיקוח כדי להפסיק את ההרס המערכתי קורע הלב שלהם, ואת שוד העתיקות המכוון.
במובנים רבים, שר הביטחון הוא גם השר לענייני התיישבות, ולא רק ביהודה ושומרון. כי גם בנגב וברמת הגולן, רבים מהחסמים העומדים בפני הרחבת ההתיישבות קשורים לשטחי אש שאין אפשרות לבנות בהם.
נושאי הקצה הללו, כמו היחס לשטחי אש, לא מגיעים בדרך כלל אפילו אל השר עצמו, השקוע בסוגיות ביטחוניות; במקרה הטוב הם מגיעים אל העוזר שלו לענייני התיישבות, מחלקה שגם אותה כדאי לתגבר כדי לייעל.
ולסיום, אם שר הביטחון רוצה להשאיר חותם, כזה שיהיה בעל חשיבות רבה בכל הנוגע לחסימת בנייה בלתי חוקית על אדמות מדינה, אבל כבר הפך לסמל בכל הנוגע לאכיפה מפלה ולגרירת רגליים – הוא יכול לפנות את חאן אל־אחמר. 
