נראה כי בית המשפט העליון עובד אצל רון קובי ראש עיריית טבריה, דמות צבעונית בלשון המעטה ושנויה במחלוקת ללא ספק. שוב ושוב בערכאות שונות מסרבים טריבונל השופטים לעשות חסד עם העיר שעומדת בפני קריסה במצבת חסרה של עובדים ללא מנכ"ל, גזבר, דובר ומבקר עירייה, ללא תקציב מאושר וללא חברי מועצה. אבל כל הנתונים הללו לא מספיקים לבג"צ להניח דעתם על מצבה של העיר ולקבל החלטה.
לאחר שבמשך שש ישיבות מועצה שונות ניסה קובי להעביר תקציב לעירייה תוך דיון בוטה וסוער ולאחר שלא ניסה אפילו לגבש סביבו קואליציה, צריכה מדינת ישראל להחליט. להחליט האם לממש את החוק המורה על קיום שימוע לראש העירייה הסורר או להודיע בשער בת רבים כי קובי הוא ראש העירייה לטוב ולרע ולאפשר לו לנהל את העיר בדרך שלו. זו הבנויה על שנאת חרדים ולא מעט רוח וצלצולים אבל גם זו שנותנת לו הזדמנות להוכיח את שלו ולהצדיק את בחירת 45 אחוזי מהתושבים שביקשו להמליך אותו לראש מעליהם.
בתקשורת הכללית כבר הפסקנו לעקוב אחרי מעלליו והסערות שמותיר אחריו קובי כמעט בכל יום במשדרי הלייב פייסבוק אותם הוא מנהל מרחובות העירייה, בעיקר בשיכוני החרדים. אבל בחיפושי הגוגל באתרי החדשות החרדיים נחשפת שוב ושוב ההיסטריה שהוא מייצר סביב מאבקים חריפים ואלימים שמתנהלים, בין השאר, בינו לבין חצרו של הרב המקובל דוב קוק תושב העיר. תלונות הדדיות במשטרה (שלא נחקרו בכלל), המון אלימות, דם רע ועיר שלמה שעומדת נבוכה.
אתמול (א') בערב תקף בחריפות יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני את החלטת בית המשפט העליון, בפעם השנייה או השלישית בעניין המשך כהונתו של ראש עירית טבריה רון קובי והשימוע שאמור להתקיים לו על פי חוק. "בג"צ לא מנסה להסתיר את כוונותיו, אפילו הצגה כלפי חוץ הוא לא עושה" קבע גפני בטענה שנשמעת לפתע הגיונית. לדבריו, "בית המשפט בסחבת בלתי מובנת דוחה את החלטתו ומשנה פעם אחר פעם את הרכב השופטים ולא מאפשר לערוך לו שימוע כשברור לחלוטין שהסיבה היא מכיוון שהוא נלחם נגד היהדות ונגד הציבור הדתי. אם זה היה להיפך אין ספק שבית המשפט היה פוסק מיד לערוך לו שימוע".
טעות חמורה עשה שר הפנים אריה דרעי שכינה את קובי לפני כשנה בשם 'טרול' ועכשיו כל המשרד משותק בשל טענתו של קובי כי דרעי לא יכול לחתום על הדחתו כי קבע מראש מה עמדתו על ה'תכשיט' הטברייני. מה עוד שהשימוע המקצועי שאמור להתקיים בעניינו של קובי הוא ללא נוכחות השר. חתימתו של דרעי מהווה רק סוג של חותמת גומי. אבל אם אתם ואני מבינים זאת, איך בבג"צ לא מבינים זאת?
השופט יצחק עמית, ראש הרכב השופטים בערעורו של קובי נגד עצם קיום הליך השימוע הבהיר כבר באוקטובר בדיון בעניינו של קובי כי ממילא אם יאשרו השופטים את הליך קיום השימוע, הם יפגשו בו שוב בערעור על החלטת ההדחה, אז מדוע לא יכלו לקצר את הזמנים. לאפשר את קיום השימוע על פי חוק ואז לדון בממצאי השימוע ולבחון את ההחלטה.
כשגפני טוען כי "מי שעוד תלה תקוות בבית המשפט שינהג בשיוויון וביושר, מוטב שיעשה מהר הטבת חלום" נשמע כי הוא מיהר לשפוך את האמבטיה עם התינוק אבל כיצד אפשר להסביר זאת אחרת? אפשר לקוות כי ללא קשר ל'הטבת החלום', תושבי העיר יקומו משנת החלומות שפקדה אותם בשנה האחרונה. לכמה מהם היא מלווה בחלום בלהות, לכמה מהם בחלום ורוד אבל אין ספק כי מלבד התיירות הפורחת, כל השאר קמל. ככל שהכרעה מתעכבת תצטרך המדינה לעבוד קשה מאוד כדי להושיע אותה מחלום הבלהות אליו היא תיפול. טבריה. עיר שזקוקה לנס.
