אם נניח ממולנו את העובדות ונצרף אליהן השערה אחת לא בלתי אפשרית, יכול להיות שנמצאה הדרך של סער להיות ראש ממשלה, לא לעבור בפריימריז ולמנוע בחירות נוספות.
ח"כ גדעון סער מקדם בימים האחרונים במלוא המרץ את רעיון הפריימריז בליכוד למרות שהוא חסר סיכוי בעת הזו. חוקת הליכוד לא מאפשרת לו לדרוש קיום פריימריז שלא בסמוך לבחירות, וגם אם יצליח לכופף את החוקים, הוא נהנה מתמיכה לא מספקת מול תומכי נתניהו בעת הזו. תחילה לא יצליח להעביר את הרעיון במרכז הליכוד, ושנית, לא יוכל באמת לצלוח התמודדות כזו בשלום.
אז מה סער באמת רוצה? מצד אחד, הוא ממצב את עצמו כמתמודד הבלעדי מול נתניהו כשהוא ראש בראש מולו בזמן שיתר בכירי הליכוד לא יוצאים להתמודדות דומה. ומצד שני, ובשלב הזה זהו תרחיש ספקולטיבי בלבד: הוא עשוי לקדם מהלך של החתמת 61 ח"כים ולהרכיב ממשלה. ככה הוא לא באמת צריך להתמודד בפריימריז (אלא רק להגיד שרצה בהם בכל מאודו ודחף לקיים התמודדות דמוקרטית) והוא גם מנצח בהם תאורטית.
לטובת החשבונאים שבינינו, השגת 61 חתימות זה הליך מושג מאוד מבחינת סער ותומכיו. טכנית, כדי לא להיחשב "מורד" יכולים אחרים לעשות זאת עבורו. למשל חברי כנסת בכחול לבן שלא מכחישים את מעורבותם בנושא. גוש מרכז שמאל: 44 חתימות ועוד 8 של ליברמן שרוצה אחדות בכל מחיר ועוד 3 של הימין החדש שמבועתים מבחירות נוספות ועוד 6 חתימות בלבד מהליכוד.
ומי יכול לתמוך בסער בליכוד? הוא עצמו כמובן, מיכל שיר שלא מסתירה את תמיכתה בסער, חיים כץ ואתי עטיה ויכולים להיות גם קרן ברק ויואב קיש שלאחרונה מסתמן כתומך נלהב בכל מה שאינו נתניהו. אם חברי הליכוד יאזרו אומץ לעשות זאת, הם למעשה מעניקים לגדעון סער 14 יום נוספים לנסות ולהרכיב ממשלה בהשתתפות כל חברי הליכוד, כחול לבן ועוד.
אמש הכשירו את האפשרות הזו כבר בכחול לבן כשאמרו שירכיבו ממשלה עם כל מי שאינו נתניהו בליכוד. לסער רק נותר לכנס את חבריו בליכוד ולהשלים חתימות ל-61, כאשר הליך הקמת הממשלה לא מחייב להכניס את מי שחתמו לו לקואליציה.
האם זה תרחיש בדיוני או כורח המציאות? נדע זאת בתוך שבועיים.
