מצד אחד, כל צופה הגון יודע שחלקים גדולים מתוך התקשורת הישראלית אמללו אל נתניהו בצורה נבזית/ מרושעת/ כפוית טובה/ כל התשובות נכונות. במשך שנים התקשורת שתתה לראש הממשלה את הדם בקשית ערב ערב, מהדורה מהדורה. עיתונאי החצר של השמאל והפרשנים מטעם הפרקליטות לא התעניינו בטוהר המידות, אלא חיפשו כל דרך למוטט את שלטון הימין. אם נתניהו היה חכם, הוא היה מושיב לידו יועץ בלתי תלוי שימלא את התפקיד של גד הנביא מול דוד המלך: משקף לו בצורה בהירה את מצבו ומונע ממנו להידרדר לתהומות כה עמוקים. אבל הוא בחר להקשיב לעצת הנערים והתוצאה רעה לתפארת.
מצד שני, כדאי לקרוא את כתב האישום ולשאול את עצמנו ביושר, האם מה שעשה ראש הממשלה בחצר האחורית נראה לנו הגיוני? אזרח הגון צריך להיות מבועת מהמחשבה שככה יכולים להתנהל פוליטיקאים במצוקה תדמיתית ומו"לים של כלי תקשורת גדולים במצוקת מזומנים, וכלל לא משנה אם ההטיה היא משמאל או מימין. אזרח הגון צריך להיות מבועת מהמחשבה שהעיתונאים המתווכים לו את תמונת המציאות לא מאמינים לעצמם ופועלים משיקולים פסולים לחלוטין. אנשי ציבור ימניים שלא מסוגלים להביע הסתייגות מתיאורי מעשיו של ראש הממשלה בוגדים בתפקיד ובשליחות שלהם. הם מוכיחים את הטענה של השמאל שהימין לא מקדם ערכים אלא רק נצמד בכוח לכיסא.
הבעיה הכי גדולה בהתכתשות סביב המשך כהונתו של נתניהו היא שכולם צודקים.
מנדלבליט צריך לקבל החלטה כיצד להגיב לעתירה שהוגשה הבוקר על ידי התנועה לאיכות השלטון. מוטב לו למשוך ידיו ממנה ולהיצמד ללשון החוק. משפטנים חכמים צריכים לדעת לא להיכנס לביצה שאין להם דרך לצאת ממנה
כתב האישום הוא עובדה מוגמרת. כרגע צריך להתייחס להווה ולעתיד, וכאן צריך להפריד בין ההיבט המשפטי להיבט הציבורי. בעיניים של המשפט הפלילי קשה מאד לראות לראות איך נאשם כלשהו מצליח להיחלץ מכתב האישום של מנדבליט. יש משפטנים שאומרים לנו "היו לא תהיה", וכדאי שנזכור מה קרה בפעם האחרונה שבה אמרו לנו 'היו לא תהיה'. יש אמנם חזקת חפות, אולם לא צריך להיות נביא מוכשר במיוחד כדי להעריך מה תהיה התוצאה המשפטית.
אבל יש עוד נקודה חשובה בהיבט המשפטי: חוק יסוד הממשלה ברור מאד בלשון שלו, והוא קובע שראש הממשלה יכול להמשיך לכהן עד להרשעה מוחלטת, וגם אז רק הכנסת רשאית להדיח אותו. אם הכנסת לא תדיח אותו הוא יהיה מחויב לפרוש רק לאחר תום הליכי הערעור, וזה עוד הרבה זמן. יש הרבה מאד הגיון בחוק הזה.
ההיגיון הוא שדמוקרטיה לא יכולה לקבל מצב שבו פקידים משפטיים שלא נבחרו בקלפי יקבעו מי ינהיג את המדינה. אף אדם אינו מושלם וכל בחירה במנהיג היא שקלול בין יתרונות וחסרונות. זכותו המלאה של עם ישראל להחליט שנתניהו יהיה המנהיג שלו גם אם יש לו חסרונות קשים. ולכן אם בית המשפט העליון או היועמ"ש יחייבו את נתניהו לפרוש בניגוד לחוק, הם ירוויחו ביושר את הלבה הציבורית הרותחת שתגלוש עליהם. משימת העל של הימין תהיה ברורה: לקצץ את הכנפיים של בג"ץ ושל היועמ"ש גם מעבר לנדרש. מנדלבליט צריך לקבל החלטה כיצד להגיב לעתירה שהוגשה הבוקר על ידי התנועה לאיכות השלטון. מוטב לו למשוך ידיו ממנה ולהיצמד ללשון החוק. משפטנים חכמים צריכים לדעת לא להיכנס לביצה שאין להם דרך לצאת ממנה.
מלכות נתניהו הסתיימה גם אם האיש עדיין יושב בבלפור. האם הליכוד רוצה לשלוט ולקדם את המדיניות שלו, או שהוא יבחר להמשיך לצלול לתהום כשהוא קשור למשקולת כבדה ששמה נתניהו?
אבל הסיפור האמיתי כאן הוא לא המשפטי אלא הציבורי: מלכות נתניהו הסתיימה גם אם האיש עדיין יושב בבלפור. האם הליכוד רוצה לשלוט ולקדם את המדיניות שלו, או שרגשות העלבון העזים לא יאפשרו לו את זה, והוא יבחר להמשיך לצלול לתהום כשהוא קשור למשקולת כבדה ששמה נתניהו?
מי שעיניו בראשו ולא מסתובב עם ורידים נפוחים בצוואר ודם בעיניים חייב להכיר במציאות, והמציאות היא שכרגע אין שום סיכוי שבנימין נתניהו יגייס רוב של 61 חברי כנסת ויקים ממשלה. הימין השיג תוצאות הרבה יותר טובות במערכת הבחירות הראשונה השנה מאשר במערכת הבחירות השנייה, ומגמת ההידרדרות בעמודת המנדטים רק תחריף. למה? כי לציבור נמאס, כי הציבור לא יכול לסבול את המשך הטירוף הזה, כי הציבור צריך ממשלה יציבה שמעבירה תקציב ושולטת בגובה הגרעון, והציבור יעדיף ממשלה פחות טובה על פני כאוס שלטוני. המשך אחיזה בקרנות המזבח תוביל את הימין ברמה גבוהה של ודאות לאופוזיציה.
גדעון סער מבין את זה, אבל רוב הליכודניקים לא מבינים את זה או מבינים את זה ופוחדים לדבר על זה. אם אנשי הליכוד לא יצליחו לרפא את עצמם מהחיטה המשוגעת שמטשטשת להם את שיקול הדעת המשמעות תהיה אחת ויחידה: ארבע שנים רעות מאד באופוזיציה, ואולי אפילו יותר.
את הרפורמה במערכת המשפט חובה לקדם, אבל אי אפשר לקדם אותה במצב הרעיל שבו נתונה הפוליטיקה הישראלית היום. רק ממשלת ימין שתקום אחרי שיקום המחנה הלאומי תוכל לקדם אותה. הניסיון להחיש בכוח את הגאולה עלול להוביל את הימין לחורבן.
