היועץ המשפטי לממשלה נחוש לסכן את קיומנו כאשר אנו נמצאים בעת חירום נוראית (אם אינכם יודעים עד כמה, שאלו את האלוף יצחק בריק). לסכן את קיומנו בגין עבירות מגוחכות ושנויות במחלוקת עמוקה, עבירות 'קריטיות' כמו קבלת שמפניה, סיגרים וסיקור אוהד באתר 'וואלה' המסכנות לכאורה את שלטון החוק. בגין עבירות אלו הוא חייב 'לערוף ראש' למגן הנאמן והמוצלח ביותר של ישראל, ראש ממשלה שהישגיו עצומים אשר מבטיח את קיומנו וקיום ילדינו. מדוע? רק כדי להוכיח ש'החוק' מעל לכל.
היהדות, בהיותה תורת חיים, אשר קדושת החיים, מתנת האל, היא הערך העליון שלה, קבעה ש"אלה המצוות, החוקים והמשפטים אשר יעשה האדם וחי בהם", כלומר השמירה על החיים עומדת אף מעל להלכה ולחוק, כי גם ההלכה וגם החוק הם מעשה אדם, ומבטאים גם את חולשותיו וקוצר דעתו.
"פיקוח נפש דוחה שבת", פסקו חז"ל (שדנו למוות מקושש עצים בשבת), אך אצלנו פיקוח נפש אינו חשוב כקליפת השום. בוודאי לא בעיני היועץ המשפטי לממשלה, יהודי מאמין, אשר בשרירות לב שאין כדוגמתה מכריז כי מלחמתנו על החיים, על קיומנו, חייבת לחכות. עד מתי? עד שמקהלת שומרי הסף האובססיביים, בניצוחו של שי 'בר-קמצא', תחליט אם מתנת שמפניה וסיגרים הם סכנה קטלנית לשלטון החוק. ועד שהיא תקבע האם מאמרים חיוביים באתר 'וואלה' הם אלה שישחיתו את ישראל הטהורה שאף פעם לא חוותה מתן סיקור אוהד לפוליטיקאים שלא לשם חופש המידע.
לבושתנו, אין בין 'שומרי הסף' ובמערכת המשפט כולה כמעט צדיק לרפואה. (לבד מאמיר אוחנה שר המשפטים הישר והאמיץ) צדיק אחד שיסביר כי הניסיון להדיח ראש ממשלה נבחר ולסכן את קיומנו נסמך על האשמות שרובם 'נתגלו' בתהליכים פורעי חוק המבזים את מערכת המשפט במחיר של עשרות מיליונים (כמו מסע הציד הנמשך שנים). אחד שיודה כי בכל יום יש הדלפות פליליות שמקורן לא יכול להיות אחר אלא במשטרה ובפרקליטות, ושהיועץ המשפטי מסרב לחקור מה מקורן.
מקרים של רצח מתמשך של נשים, התעללות בתינוקות או בזקנים, או הפרות המוניות של חוקי תנועה הגורמות לקטל בדרכים, בכל אלה המשטרה מתרשלת בשיטתיות בחקירותיה. מול מתנת שמפניה וסיגריות פתאום יש דחיפות מיידית 'להגן' על שלטון החוק?
רבים כבר משוכנעים שהרצון להפיל את ראש הממשלה נובע מהחשש שהוא יסייע לעשות רפורמה במערכת המשפט, שכוחה הבלתי מוגבל משחית אותה. ראש הממשלה הוא כנראה אתגר בלתי נסבל לחבורה המנצלת את כבודנו כלפי החוק כדי להראות מי הבוס, להראות מי מחליט כאן מי ומה לא חוקי, ולו בעזרת סחיטה באיומים והדחה של עדי מדינה, ושימוש בהדלפות ודיסאינפורמציה כדי לנטרל כל התנגדות ציבורית. הכל כמובן כדי להוכיח כי החוק הוא מעל לכל.
אפשר היה למצוא מעט נחמה לו מערכת המשפט ושומרי הסף המסורים היו דואגים לשלטון החוק גם כשמדובר בהפרות ההמוניות של חוקי התנועה הגורמות לקטל המתמשך בדרכים, או כשמדובר בהתעללות בתינוקות, בזקנים חסרי ישע ובחולי נפש אומללים, או ברצח מתמשך של נשים. בכל המקרים האלה, המשטרה מתרשלת בשיטתיות בחקירותיה, והפרקליטות, אחרי סחבת של שנים, ממהרת לסגור תיקים "מחוסר עניין לציבור". גם שופטי ישראל, אנשים נאמנים ברובם הגדול ממלאים משום מה את פיהם מים, ובמקום לייסר את המשטרה והפרקליטות על מחדליהם התכופים הם פוסקים עונשים שהם לעג לקרבן ועידוד לפושעים.
מערכת המשפט גם לא מיהרה לחשוף ולהעניש מקרי שחיתות חמורים במשטרה ובתוכה, כמו במקרה המזעזע של מי שהייתה פרקליטה בכירה, רות דוד, ואחרים. במקרים אלה ועוד אחרים הצורך לקבוע כי החוק הוא מעל לכל טופל ברשלנות מדהימה ובסחבת. הם לא טופלו בבהילות ההיסטרית שבה מקודמות ההאשמות נגד ראש הממשלה. כדי להגן לכאורה על שלטון החוק – אך למעשה על מעמדם הרם והנישא – היועץ ואנשיו אינם מהססים לחסל את חגורת הביטחון הטובה ביותר שיש לישראל, את ראש הממשלה המצטיין שלנו.
נכון, אין איש שאין לו תחליף, ואפילו לצ'רצ'יל נמצא תחליף, אך ראו מה קרה לאנגליה מאז. נכון, אין איש שאין לו תחליף אך ראו את מי הם כופים עלינו למעשה כתחליף לראש הממשלה בעת חירום נוראית זו. על ידי הגשת האשמות נגד ראש הממשלה דווקא ובדיוק בעיתויים פוליטיים קריטיים הם גורמים לכך שלצבור נדמה שאין לו ברירה אלא לבחור ברמטכ"ל בדימוס, רמטכ"ל שעל כישוריו כראש ממשלה בעתיד אפשר כבר ללמוד היום מביצועיו המינימליסטיים בקוקפיט של מפלגתו. על ידי הטיית כף מכוונת הם פשוט לועגים לחופש הבחירה שלנו.
"ונשמרתם לנפשותיכם מאד".ונשמרתם גם מפני הקטסטרופה שמתכוננת להנחית עלינו אירן, קטסטרופה העלולה להביא עלינו קץ, על כולנו. על העם, על הפוליטיקאים והמפלגות, על הכנסת ועל הממשלה, על המשטרה ועל מערכת המשפט והחוק ואף על בית המשפט העליון (חס וחלילה), וכן על התככנים הקנאים לטוהר השלטון, בתקשורת ובארגונים לטובת הציבור לכאורה, (שלא היה, ואין להם דבר לומר על שבעים שנות שיטת השחיתות של משטר מפא"י הנמשכים במוסדות צבור ומדינה רבים עד היום). ארגונים שאילו היו מתפרסמים מעלליהם השגרתיים, מאבקי הכוח, ההשמצות והשימוש הבלתי מבוקר בכוחם ובכספיהם הייתה עבודה רבה למשטרה ולפרקליטות. אלא שהאכיפה הסלקטיבית מעניקה להם חסינות.
בעת חירום זו עלינו לשים בצד, כל עניין אחר, כל עניין מעורר מחלוקת ומאבקים פנימיים, אפילו את המאבק על השלטון, ואפילו, שומו שמים את הטיפול הדחוף בפשעי הסיגרים השמפניה והסיקור האוהד, ואפילו את הלקח שהחוק הוא מעל לכל.
עד שנעבור בשלום את הסכנה הקיומית הנוראית המרחפת עלינו, שמש היועץ המשפטי אנא דום, והירח של שי ומרעיו הפסק לטרלל אותנו. הניחו לנו מהאובססיה שלכם. יש פסיכולוגים בירושלים.
