הדם רותח מול התמונות המזוויעות. הלב מתכווץ מול הקלות שבה קופדו חיי יהודי לאור יום, בצומת סואן בלב הארץ. במצב מוסרי מתוקן לא היינו נרתעים מהמענה שמציע ספר במדבר: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ". אולם את מדינת ישראל מנהיגים יהודים רחמנים בני רחמנים, המתקשים מאוד במימוש הצו המוסרי של ספר הספרים.
הכרסום המתמשך בתחושת הצדק גורם לכך שלא קשה למצוא בשיח הישראלי גילויי הבנה למניעי המרצחים, או הסברים המצביעים על הקשר הסיבתי בין הטרור ובין 'הכיבוש'. לשחיקה המוסרית הזאת יש השפעה עקיפה גם על מעגלים רחבים יותר, שהביטוי שלה הוא ההתנגדות הרחבה במערכת הפוליטית להטלת עונש מוות על מחבלים. רוב המתנגדים מעלים אמנם נימוקים תועלתניים, אולם ברקע תמיד מרחפת המהות: לא לגמרי ברור להם שהמחבל הרוצח הוא בן מוות.
את מצב התודעה הזה שום חוק לא ישנה באופן מלאכותי, ולכן צריך לחשוב באופן יצירתי כיצד להפוך את הטרור ללא משתלם. כלי אחד שחייב לקבל חיזוק ורענון הוא הריסת בתי המחבלים. מערכת הביטחון ירֵאת הבג"צים מותשת מהמאמץ המשפטי הרב המושקע בהריסת כל בית מחבל. היא מעדיפה לחסוך לעצמה את החוויות הלא מעצימות בהיכל שברחוב שערי משפט, ונוטה לדלל את השימוש בכלי הזה. הציבור צריך לדרוש ממנה לגלות נחישות גדולה הרבה יותר: לא אטימה חלקית, לא שפיכת פוליאוריתן מוקצף או משחקי 'נדמה לי' אחרים, אלא התעקשות על החרבת הבית כולו והבטחת השארתו במצב 'תל עולם', כעיר הנידחת שלא תיבנה עוד לעולם.
אמצעי נוסף הוא שימוש אפקטיבי בכלים אזרחיים כדרך לענישה ולהרתעה. את התשתית המשפטית לכך הכינו שני שופטים: נעם סולברג בעליון, ומשה דרורי במחוזי. החידוש של סולברג בפסק הדין שנתן בדצמבר האחרון יחד עם מרים נאור ועוזי פוגלמן, הוא פסיקת "פיצויים עונשיים". פיצויים בדיני נזיקים נועדו בדרך כלל להשיב את מצב הניזוק לקדמותו. כך, אם פלוני ניזוק בידי אלמוני הוא זכאי לפיצוי על הפגיעות הפיזיות, על אובדן כושר עבודה וכדומה. הפיצוי לא נועד להעשיר אותו.
פיצויים עונשיים הם תופעה חריגה בדיני הנזיקים. תכליתם היא ענישה והרתעה במקרים שבהם הנזק נוצר עקב עוולות שנעשו בזדון. "הוּכח היטב הקשר הסיבתי בין 'אימוני גוף ונשק' שעבר הנער המחבל במחנה האימונים מטעם הרש"פ ביריחו, לבין רציחתו של המנוח", כתב סולברג בפסק דינו, שבו הטיל על הרשות הפלסטינית לפצות ב־3 מיליון שקלים את משפחתו של עמית עמוס מנטין, שנרצח בפיגוע בבאקה אל־גרבייה באינתיפאדה השנייה. "50 ימי אימון בנשק והסתה לטרור הביאו את המחבל בחלוף 10 ימים לרצוח את המנוח, באשר הוא יהודי. הרש"פ לא הסתפקה בהסתה, עידוד ומימון. מנגנוני הביטחון שלה שיתפו פעולה ארגונית ומבצעית עם תשתיות הטרור, והיו שותפים להוצאתם לפועל של פיגועים מהחל ועד כּלה. דומני, על סמך התשתית העובדתית שנפרשׂה בהרחבה לעיל, כי ענייננו נמנה על אותם חריגים המצדיקים פסיקת פיצויים עונשיים".
החוליה השנייה היא שימוש בהצהרות המדיניות של אבו־מאזן כראיה להוכחת אחריותה של הרש"פ בעידוד הטרור. תיק הלינץ' ברמאללה, שאליו צורפו 16 תיקי תביעות נזיקין נוספות בגין נזקי טרור, נידון על ידי השופט דרורי בבית המשפט המחוזי בירושלים. התובעים ביקשו להוסיף כראיה את נאומו של אבו־מאזן מהחודש שעבר: "ברכות לשאהידים בני הלבב שלנו ולמשפחותיהם, לאסירים הגיבורים ולפצועים אמיצי הלב שלנו", אמר יו"ר הרשות, "אשר הקריבו קורבנות למען פלסטין ולמען ירושלים. השאהידים הם בני לבב והם מבורכים; האסירים שביצעו פיגועי טרור הם גיבורים; הפצועים שנפצעו תוך כדי פיגועי הטרור הם אמיצי לב; כל אלה עשו את פעולותיהם למען פלסטין ולמען ירושלים".
עורכי הדין יוסף ארנון ואביטל שרון, המייצגים את הרש"פ, התנגדו לבקשה מטעמים פרוצדורליים שונים, אולם דרורי קיבל את עמדת התובעים על בסיס תורת "אחריותו של מאשרר העוולה" בדיני הנזיקין. "אם מי ממנהיגי הרשות אשרר את פעולותיהם של המפגעים, גם בדיעבד, הרי שהוא קיבל במעשה האשרור את האחריות לפיגוע על כתפיה של הרשות", קבע השופט. השכל הישר אומר שכשהפיגועים יכאבו מאוד בכיס, המוטיבציה להוצאתם תפחת.
דרוש עדכון
התפתחות מעניינת בעקבות הפרסום ב'מקור ראשון': יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי שלח השבוע מכתב לשגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, עם הפניה לדו"ח הנסל שכתבנו עליו כאן לאחרונה ("מלחמה ללא כדורים", 'יומן' 1059). הדו"ח, שנכתב בשנות השבעים בידי היועץ המשפטי של מחלקת המדינה בארה"ב, קובע כי "ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות" וכי "הקמת יישובים אזרחיים בשטחים הכבושים אינה עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי". הבעיה היא שמסקנות הדו"ח מנחות עד היום את פקידי מחלקת המדינה בפעילותם, אף שמדובר בעמדה הנוגדת את זו של הבית הלבן.
"כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הנני סבור שאין זה מן הצדק כי העמדה הרשמית של ממשל ארה"ב, ובפרט כעת תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ, תמשיך להתייחס למאות אלפי מתיישבים המתגוררים בהתנחלויות כאל פורעי חוק. על כן ברצוני לבקש כי תפעל לשינוי חוות דעת הנסל", כתב סלומינסקי לפרידמן. אנו נמשיך לעקוב.
